לאן נעלמו 750 מיליון שקל מתקציב מינהלת תקומה?

על פי החלטת הממשלה מדצמבר 2023, תקציב התוכנית האסטרטגית של מינהלת תקומה לשיקום ופיתוח עוטף עזה הוא 18 מיליארד שקל. אלא שמסתבר שגם את המספר המדויק הזה אפשר להבין בכמה אופנים שונים, כי אם תשאלו במשרד האוצר ואת מינהלת תקומה תמצאו שתי פרשנויות שונות באשר לסכום שהמינהלת צריכה לקבל.

המחלוקת היא בנוגע לשתי סוגיות שהכרעה בהן תוסיף או תגרע מאות מיליוני שקלים ואולי אף יותר מתקציב תקומה. ב־2023, כאשר המינהלת לשיקום העוטף יצאה לדרך, הממשלה החליטה להעביר לה סכום ראשוני בסך מיליארד שקל, אלא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הסכים להעביר באותה עת רק 430 מיליון שקל. החלטת ממשלה מאוחרת יותר קבעה כי ב־2024 תקציב המזומן של תקומה יהיה 3 מיליארד שקל. בסביבתו של שר האוצר סבורים שהסכום ששולם בשנה שעברה הוא חלק מתקציב תקומה השנה ולכן היא צריכה לקבל רק עוד 2.57 מיליארד שקל. בסוגייה הזו יש קולות אחרים במשרד האוצר שסבורים כי לא צריך לקזז את הסכום ששולם בשנה שעברה.

בנוסף, וזו סוגייה שתוביל למחלוקת עמוקה עם תקומה, באוצר סבורים כי תקציבים שישקיעו משרדי ממשלה אחרים ביישובי עוטף עזה יש להפחית מתקציב המינהלת. למשל, אם משרד החינוך יבנה כיתות ומשרד התחבורה יקים מחלף חדש, גם אם המימון לפרויקטים האלה יגיע מקופת המשרדים, יש להפחית אותו מתקציב תקומה.

אלא שבהחלטת הממשלה על תקציב תקומה, שאושרה רק לפני חודש, אופן חישוב התקציב שונה לחלוטין ומקנה למינהלת הרבה יותר כסף. על פי אחד הסעיפים, תקציב תקומה ל־2024 הוא 3 מיליארד שקל, סכום שאינו כולל את הכסף שהועבר לתקומה ב־2023. בנוסף, בהחלטה יש סעיף שמבהיר במדויק כי “התקציב (של תקומה, א”ג) הוא בנוסף ומבלי לגרוע מהתקציבים של משרדי הממשלה לשנים 2028-2024, המיועדים לחבל”.

בשבועות האחרונים באוצר שקדו על הכנת תוכנית מתוקנת לתקציב המדינה ל־2024, ביום שני האחרון הממשלה אישרה אותו ובשבוע הבא גם הכנסת צפויה להצביע בעד. אחרי שהסערה הזו תחלוף, באוצר מתכננים לפתוח את סוגיית תקציב תקומה. נראה כי הפרומו למחלוקת הזו מופיע כבר בתקציב המתוקן לשנה הקרובה.

מי שיחפש בתקציב המדינה לא ימצא את תקומה, משום שהתקציב שלה מתחבא בתוך סעיף תקציבי גדול שכותרות “רשויות פיקוח”. נכללים בו גופים עצמאיים יחסית כגון רשות הטבע והגנים, רשות שוק ההון, רשות התחרות ומעתה גם מינהלת תקומה.

בתקציב המדינה המקורי שאושר במרץ 2023 סעיף ההוצאה נטו של כל הרשויות האלה ללא תקומה, שבאותה עת עוד לא נוסדה, היה 2.424 מיליארד שקל. בתקציב המתוכנן התווספה מינהלת תקומה והסעיף הזה תפח ל־4.673 מיליארד שקל. כלומר התווספו כ־2.24 מיליארד שקל. סכום נאה אבל עדיין חסרים כ־750 מיליון שקלים לאותם 3 מיליארד שהבטיחה הממשלה. בתקומה יכולים למצוא מעט נחמה בכך שסכום הרשאה להתחייב שלהם הוא כ־5 מיליארד שקל. אלה הכספים שהם יכולים להבטיח לספקים כי ישלמו להם והסכום הזה מקנה לתקומה מרווח גמישות, אך זה אינו כסף מזומן.

במענה רשמי לשאלת “כלכליסט” ענו במשרד האוצר כי “הכספים לא קוצצו ויעברו למינהלת בהתאם להחלטת הממשלה ובסכומים המצוינים בה”, אך נכון לכתיבת שורות אלה לא התקבלה תשובה רשמית לשאלה מאין יבוא הכסף החסר. נראה כי באוצר עוד לא בטוחים מה יהיו מקורות התקציב ובעיקר לא רוצים להתחייב לסכום הסופי שישולם לתקומה.

אחד הגורמים עימם שוחחנו אומר כי יתכן שהכסף יגיע מעודפי תקציב. כך למשל, אם גביית המסים תניב יותר הכנסות מהתחזית או לחילופין אם הוצאות המדינה יהיו נמוכות מהמתוכנן. מה שבטוח הוא כי עד עתה יש עוד התלבטויות באשר למקורות למימון תוכנית החומש לשיקום תקומה גם באשר לתקציב בפועל שיושקע בחבל הארץ הזה.

בכיר במשרד האוצר אמר על כך ל"כלכליסט" כי "אין ספק שצריך לתת לתקומה הרבה כסף אבל לא בלי חשבון. יש לנו את הצפון ורק עכשיו התחילו לדבר עליו. אם לצפון אנחנו נותנים מיליארד שקל ב־2024, אז לתת כל כך הרבה לתקומה כשהצפון שטח הרבה יותר גדול? 18 מיליארד שקל זה סכום שיהיה מאוד קשה לבזבז. האירוע בעוטף עזה יוצא דופן, אבל מצד שני תקומה לא נוגעת בשדרות, אופקים ונתיבות, צריך לראות איך מסנכרנים שם את הכל. אתה לא יכול לתת כל כך הרבה כסף להתיישבות הכפרית ולדפוק את הערים. זה נגד האינטרס שלנו. חשוב לאותת שאנחנו לא יכולים בלי חשבון”.

אבל בניגוד לעמדה של אותו בכיר מהאוצר החזון של מינהלת תקומה מחייב השקעה ניכרת, משום ששיקום התשתיות והבתים יעלה הרבה מאוד כסף. אך גם ואולי בעיקר משום שהמדינה חייבת לייצר תמריצים שיעודדו תושבים ותיקים לשוב לבתיהם אחרי הטלטלה שחוו בשבת השחורה ב־7 באוקטובר.

השאיפה של האוצר לכלול בתקציב תקומה הוצאות של משרדים אחרים בחבל עוטף עזה עלולה לגרוע סכומי עתק מהתקציב. המינהלת פועלת כבר עתה להקמת שכונות זמניות שבהן ישוכנו תושבי היישובים הסמוכים לגדר שספגו פגיעה קשה במתקפת 7 באוקטובר. חלק מהיישובים יעברו לשכונת קרוילות, אחרים עוברים באופן זמני לבניינים בכמה ערים ויישובים אחרים משתכנים בינתיים בבתי מלון. במקביל יחלו עבודות לשיקום הישובים ופיתוח שכונות קבע חדשות.

הפרויקטים האלה יעלו מאות מיליוני שקלים. למשל, הערכה היא כי שיקום קיבוץ בארי והקמה של הרחבה חדשה בו תעלה למדינה כ־300 מיליון שקל, תקציב שבימי שגרה מגיע בחלקו לפחות ממשרד השיכון. במקביל, משרד החינוך החל לבנות 6 בתי ספר מרוחקים יחסית מגבול עזה שבהם ילמדו ילדי היישובים הקרובים לגדר כאשר ישובו לביתם. הפרויקט זה יעלה עשרות מיליוני שקלים. ויש גם רצון להרחיב את אזורי התעסוקה, לחדש תשתיות, ליצור עוגנים כלכליים כמו למשל בפיתוח תעשיית אגורטק, אנרגיה מתחדשת ותיירות. אם כל אלה ייגרעו מתקציב תקומה, 18 המיליארד שהובטחו יצטמקו בקצב מסחרר. השאלה אם התושבים יחזרו לעוטף באותו הקצב.