ניל חורגין ממבשלת Beer צינות בירצינות | צילום: עידן גור
שיתוף הפעולה הוליד בירה למען החטופים: "אחוז האלכוהול בה מגיע ל-7.10"
שחר הרץ, מומחה בירה בינלאומי, חבר לניל חורגין ממבשלת "Beer צינות" בקטורה שבערבה ויחד יצרו בירה שכל ההכנסות מייצורה יועברו למטה משפחות החטופים. "בחודש הבא אני מארגן פסטיבל בירה בעמק חפר לזכר סיגל לוי, אחת מנרצחות הנובה. שם נשיק בירה עם סיגליות לזכרה", הוא אומר
סצינת בירות הבוטיק הישראליות אוהבת שיתופי פעולה ומחוות למיניהם. אין כמעט אף מבשלת בוטיק, קטנה כגדולה, שאינה תורמת בירה או מקדישה בירה מיוחדת לחטופים, נופלים או מפונים. אחת היוזמות האחרונות והמרגשות, היא זו של שחר הרץ, מומחה בירה בינלאומי ובעליו של בית הספר לבירה והחנות המתמחה Beer and Beyond בתל אביב. הרץ חבר לניל חורגין ממבשלת Beerצינות, (בירצינות, איזה שם מקסים, מצחיק ויפה) בקטורה שבערבה הרחוקה ויחד יצרו בירה מיוחדת ושונה שכל ההכנסות מייצורה יועברו למטה משפחות החטופים.
"באופן טבעי, כולם מנסים לעזור איך שהם יכולים", אומר הרץ, "מכיוון שהבירה היא התחום שלי ניסיתי לעזור ולתרום למען משפחות החטופים. זה יעבוד מאוד פשוט, כל הרווחים יועברו במלואם ישירות למטה החטופים . חמישה שקלים מכל בקבוק. לשמחתי אין לי מישהו שהכרתי במעגלים ראשוניים ואפילו שניים שנפגע במלחמה, זה גורם לי לעשות את מה שאני יכול. עניין החטופים מעסיק אותנו כל יום, וחיפשתי דרך לתרום גם חוץ מנוכחות בעצרות, בדבר שהם הכי צריכים שזה כסף".
הרץ (48) חי כבר 20 שנה בעולם הבירה. הוא למד בישול בירה באוניברסיטת יו.סי דייויס המפורסמת בקליפורניה המוכרת בעיקר בגלל לימודי היין. "נסעתי בגיל 25 לארצות הברית והתוודעתי לעולם בירות הבוטיק האמריקני ולעושר שלו. הגעתי בתקופה מדהימה של מהפכת בירות הקראפט", הוא מספר. הרץ התחיל לבקר במבשלות ופסטיבלים, לקרוא, ולהכין בירה בבית ואז התחיל ללמוד בלימודים מקוונים. "ככל שעברו הימים התחלתי לחשוב שאעשה עם זה משהו. לא רציתי להקים מבשלה. לא רציתי להתעסק בייצור. רציתי לקדם את תרבות הבירה ולהעביר עוד ישראלים את תהליך ההתאהבות שעברתי שם. שיידעו שבירה זה לא מה שהם חשבו. פתחתי עסק זעיר בשם 'ביר מאסטר' והתחלתי לנסות ליזום דברים בתחום הבירה – סדנאות, תחרויות. כתבתי שני ספרים. 'ביר אנד ביונד' נפתחה ב-2013. כשפתחתי היו בה 250 בירות והיום 400. יכלו להיות גם 800 אבל אין מקום"
כמה מבשלות בוטיק יש כיום בארץ?
" 20 מבשלות. ועוד 50 קטנות מאד ואלפי מבשלי בירה ביתיים שאני מציע להם ערכות בישול וחומרי גלם".
יש כבר ממש תרבות בירה כמו תרבות יין?
"יש תרבות בירה שהתחילה קצת יותר מאוחר אז יקח עוד כמה שנים שזה יגיע לסדרי הגודל של היין. גם בעולם זה התחיל מאוחר יותר. מה שחסר לי זו זהות מקומית. אין סגנון בירה ישראלי. למשל. איטליה שאינה מדינת בירה קלאסית מייצרת בירה בסגנון חדש שמשלב בתסיסה חוץ מהסוכר שמגיע מלתת גם תירוש שמגיע מענבים".
ואז הגיעה המלחמה. כמו רבים אחרים הרץ התגייס בתחומו. בתחילה עזר ליבואן היין והבירה שי ונקר , אביו של החטוף עומר ונקרט, לגייס כספים המוקדשים למאבק לשחרור בנו. "מכרתי לו את כל המלאי של הבירה זה לקח שעה ופוסט אחד, 15,000 שקל עברו לחשבון הבנק", בהמשך מכר בירות של חברת הכרם והכספים שגייס נתרמו לעמותה שמטפלת בחיות שפונו מהעוטף.
"בכל פעם שאני בערבה אני מבקר את המבשלות באזור. נפגשתי עם ניל והחלטנו לייצר בירה יותר חזקה ומעושנת. אחוזי האלכוהול הגיעו ל-7.1 שזה בכתיב מלא 7.10". ניל השרה תמרים במים חמים ואת הנוזל המסונן עירבב לתוך הבירה.
"הטעם המעושן הגיע מלתת מעושן". שחר הוסיף, "בחודש הבא אני מארגן פסטיבל בירה בעמק חפר לזכר סיגל לוי, אחת מנרצחות הנובה. שם נשיק בירה עם סיגליות לזכרה".
ניל חורגין הוא יהודי מקסים בן 60. במקור ממרילנד בארצות הברית. חי כעשור בגליל ואז לפני 14 שנה הקים את המבשלה שלו בקטורה שבערבה.
"התחלנו לבשל בבית. ואז אתה מבין שברגע שאתה מבשל בירה פתאום יש לך חברים ומתנפלים עליך: 'מה יש לך חדש'. זה קיבוץ שיתופי אז פיתחנו מנגנון של אפשרות לחייב ולזכות את התקציב. לקראת סוף החודש נעשה בקניון שרונה פסטיבל 'קיבוץ בעיר הגדולה' בשרונה. לבירת הדגל שלנו קוראים השלישיה כי היא משלבת שלושה זני כשות מצפון מערב ארה"ב- סנטניאל, קסקייד וסיטרוס. יש לנו 5-6 בירות קבועות ו-2-3 עונתיות. אנחנו עושים 1,200 ליטר בחודש. מעט מאד. וגם כמה פרייבט לייבלס. למלון 'סיקס סנסס' בשחרות, לחוות נאות".
יש דבר כזה בירה מהמדבר? כלומר עם טעם מיוחד של המדבר?
"אני משתדל לקחת חומרי גלם מהמדבר. תמרי מג'הול, משמש מנאות סמדר, בפסטיבל אני מקווה שנשיק בירת חיטה עם פומלה מקיבוץ אליפז. טעם וריח זה אישי. אני גם אוהב לאתגר קצת כשמישהו בא ואומר אני לא אוהב סטאוט, אז אני אומר, אתה אוהב קפה? ואם הוא כן אז אני אומר תנסה את זה. זה כמו קפה קרמל חילבה. יש מפעל אצות לייצור נוגדי חימצון, בקטורה, עבדתי שם וגם בתיירות באוכל והגשתי למישהו בארוחת בוקר בירה שעשיתי עם האצות. הוא אמר 'וואו זו הבירה הכי טעימה ששתיתי. ואני אמרתי לו 'באמת, קח ארגז, לי זה לא טעים".
מה עושה לך התקופה הזו?
"כולנו מכירים חטופים או שורדים. אחד מהלקוחות שלי שרד את המסיבה ושבוע אחרי זה כבר ירד לעזה עם חטיבה שבע ופגשתי אותו עם בירה שהוא הזמין לפני המלחמה והבנאדם עדיין מחייך. יש כאן איזו עוצמה של אנשים שגם מסוגלים לזכור את מה שעברנו אבל גם ללכת הלאה. הציוד שלנו תוכנן על ידי אחד הבנים של יפה אדר החטופה ששוחררה - ארז הדר שגר בלוזית. הוא תכנן את כל המבשלה פה. האחיין שלו הוכרז נרצח לפני כמה ימים. הם בסוג של שבעה כרגע. בשבוע הראשון היתה לי באמת נפילה טוטאלית כמו כולם. הרי הענף שלנו מבוסס על בילוי אז איך אתה יכול להרים את הראש ולהגיד לך תקנה בירה במצב כזה. תשמע, בהיבט הכלכלי אין מכירות ומצד שני אתה מבין שאיך אני מעז להגיד לאחרים בואו תשתו. תרבות היא דבר בלתי נמנע, אנחנו לא יכולים בלי זה. היו לנו פה 300 מפונים אז פתחתי להם את המבשלה, שיבואו. אתה לא יכול להפסיק".
Beer and Beyond - יגאל אלון 159 , תל אביב
מבשלת Beerצינות – קיבוץ קטורה