שלוש שנים אחרי שפתחו את עמיתה: "אנחנו כאילו חוזרות לקפולסקי"

מאז נוסדה נהפכה מאפיית "עמיתה", ללהיט הפחמימתי הגדול ביותר של גוש דן וכנראה גם הרבה מעבר לו. הבורקסים המיוחדים, הבריושים יוצאי הדופן, עוגת היומולדת וכל שאר הטובין שאופות מיכל בוטון ואנה שפירו כבשו בסערה את לב כולם. עכשיו, שלוש שנים בדיוק אחרי שפתחו לראשונה את הדלתות בקצה המערבי של דרך סלמה והפכו אותו למכה קולינרית בזעיר אנפין (אחרי עמיתה הגיעו גם חגי והלחם, יובל בן נריה וחנות הדגים המפוארת שלו, מסעדת לונל ועוד כמה כוכבים), פותחות השתיים סניף נוסף. אומנם זו לא עוד מאפייה אלא רק סוג של קפטריה במוזיאון, אבל הלוואי על כולנו תמיד כזו קפטריה בכזה מוזיאון. בעמיתה בביאליק, בנוסף לכל הלהיטים הגדולים מסלמה — בורקס התרד השחור, בורקס האנשובי, קרואסון הרוזמרין והמלח האטלנטי, הנקניקייה בבצק, אם להזכיר כמה מאפים מלוחים; ובריוש התפוזים והחוואיג', דניש לימון ומרווה, הקווין אמאן והרוגלעך, אם למנות כמה מאפים מתוקים — יצטרפו לסל גם טוסטים מושחתים במיוחד עם גאודה ואחרים, וכריכים ו"מנות עם לחם". ויהיו גם פרוסות עוגות עם קצפת "אנחנו כאילו חוזרות לקפולסקי", אומרת בוטון ."זה גם היסטורי ושם הכל הרי קרה, בחלק הזה של תל אביב".

אלא שהבונוס הגדול מכולם לא קשור דווקא למאפים אלא למקום שבו הם מוגשים. עמיתה בביאליק, כמו שמרמז שמה, יושבת בלב הרחוב היפה ביותר בתל אביב, במוזיאון העיר המתחדש. המוזיאון יושב בבית העירייה ההיסטורי בכיכר ביאליק היפה מתמיד, עם בתי העיר המתחדשים מסביבה, בהם מרכז המוזיקה בית ליבלינג.

"התחברנו למבנה עצמו ולהיסטוריה שלו", אומרת בוטון. "גם בעמיתה אנחנו מאוד אולד סקול עם הסברינות והרולדות והשטרודלים אז התחברנו מהמקום הזה. זה לא סניף. יש עמיתה בית המאפה ויש עמיתה בביאליק וזה כיף גדול. המוזיאון הזה הוא מהמתוקים שביקרתי בהם".