למרות השנה הקשה: ישראל שומרת על כוחה עם 6 מסעדות בדירוג 50 הטובות במזרח התיכון

הבוקר (ג') התפרסם דירוג fifty best ל-50 המסעדות הטובות ביותר במזרח התיכון וצפון אפריקה. למרות המצב המתוח באזור, גם השנה הצליחו שש מסעדות ישראליות להתברג לרשימה, אך במקומות פחות גבוהים מאשר בשנים הקודמות.

מדובר בדירוג החשוב והמשפיע ביותר בעולם בתחום, ובשנתיים האחרונות הוא כולל גם תחרות באזורנו. השנה לא מתקיים טקס חלוקת פרסים בגלל המלחמה בעזה.

המסעדה הישראלית שהגיעה למקום הגבוה ביותר השנה היא OCD של השף רז רהב, שדורגה במקום העשירי אחרי שבשנה שעברה היא דורגה במקום ה-14. ג'ורג' וג'ון של השף תומר טל, שבשנה שעברה דורגה במקום השישי והגבוה ביותר למסעדה ישראלית, הגיעה הפעם למקום ה-20 - הישראלית השנייה ברשימה.

כניסה חדשה ומפתיעה לרשימה המכובדת היא של מסעדת "נומי" בכפר מונש שבשרון, שהגיעה למקום ה-25. הכניסה הזו קצת מצערת מכיוון שמאז תחילת המלחמה הפסיקה המסעדה לתפקד כמסעדת גורמה עילית והפכה ל"בייקרי" - מאפייה מצוינת אמנם, אך בוודאי לא הסיבה בגללה התפרסמה המסעדה, ובצדק, בקרב הקהל המקומי. שמועות עקשניות מדברות על כך שהשפים הצעירים גדי בור ויוני דנון לא יחזרו למסעדה.

עוד פיינליסטית היא אנימאר של השף הלל תווקאלי, שהגיעה השנה למקום ה-26. מילגו ומילבר של השף מוטי טיטמן אוחזת במקום ה-34. את הרשימה חותמת הישראלית המכובדת, השפית המדוברת שיראל ברגר, עם מסעדת OPA הטבעונית שלה בתל אביב, שהגיעה למקום ה-43. בשנה שעברה קיבלה ברגר ציון לשבח ממדרגי הרשימה וזכתה בתואר one to watch – כלומר הבטחת השנה, תואר המסמן את השתלבותה האפשרית ברשימה עצמה.

כל ארבעת המקומות הראשונים ברשימה היוקרתית שייכים למסעדות בדובאי, שזכתה בסך הכל בלא פחות מ-17 כניסות לדירוג. בצמרת נמצאת זו השנה השנייה ברציפות מסעדת Orfali Bros עם השילוב המופרך של השפעות אסייתיות ודרום אמריקאיות. המקום השני הלך למסעדת Tresind Studio, השלישי למסעדת Ossiano והרביעי למסעדת Moonrise. אל המקום החמישי הגיעה מסעדת Khufu's מקהיר.

כמו לכל שאר המשק, אלו ימים קשים אבל גם מוזרים לענף המסעדנות הישראלית. קשים ברור למה, הוסיפו לכך את התיירות שהיתה אמורה להגיע בעקבות הדירוגים הללו והרעש שהאוכל הישראלי עשה בעולם בשנים האחרונות, תיירות שכנראה כבר לא תגיע השנה. מוזרים משום שלמרות המצב הביטחוני, הלאומי והמוראלי, לא מעט מסעדות מלאות עד אפס מקום כאילו אין מלחמה בעולם, וחלקן אף מדווחות על ביקוש שיא. מצד שני, כאמור, חלק אחר נסגרות, מושבתות או משנות ייעוד.