"לא קנינו פנינה בבורדו בשביל השופוני"

בעולם היין ישנם שמות שיעבירו רטט בגבו של כל חובב וקונוסייר. בורדו הוא שם כזה. המחוז משובץ ביקבי ענק נודעים ומהוללים כמו שאטו מוטון רוטשילד, שאטו לאפיט רוטשילד ושאטו פטרוס אלא שלצד מותגי הענק, פועלים שם אלפי יקבים אחרים, חלקם קטנים ואלמוניים. מטבע הדברים, כשיש כל כך הרבה יקבים, חלקם עומד למכירה. ועדיין, יש קונים מפתיעים מאוד. כמו למשל יקבי פלם וצרעה מהמידל איסט.

השבוע הודיעו שני היקבים הישראליים על רכישה משותפת של יקב שאטו טור דו הו מולין (Tour du Haut Moulin) בבורדו, שנוסד ב־1870 והיה עד כה בבעלות היינן ליונל פואטו. זה יקב קטן מדרגת קרו בורז'ואה, הדרגה הבאה בחשיבותה ואיכותה אחרי חמש הדרגות המפורסמות של בורדו.

כשערן פיק, היינן, המנכ"ל ושותף ביקב צרעה, נשאל אם זה לא למכור קרח לאסקימוסים, הוא משיב שהוא "מסתכל על זה אחרת: זה להיכנס לעולם יין ותיק ומנוסה עם היסטוריה רצינית ויקבים איקוניים — ולהיות חלק ממנו. זה מעניין אותי מבחינה ייננית, עסקית וגם אישית. אם היינו כדורגלנים מקומיים והיו מציעים לנו לשחק בברצלונה, היינו מסרבים?".

מה תוכלו לתרום שם?

"אנחנו לא ממציאים מחדש את התעשייה או עושים משהו שלא עשו שם קודם. פשוט מגשימים חלום של להצטרף ולהיות חלק. אני חושב שיש לנו מה לתרום ולתת את הביטוי האישי שלנו שם, עם כל הצניעות: אנחנו סומכים על המקומיים. יש יועץ מקומי ולקח הרבה זמן למצוא את המקום הזה. נכון שהתעשייה הישראלית לא עשתה דבר כזה אף פעם, אבל אולי הגיע הזמן גם אם לצערנו זה קורה בזמן לא הכי טוב מבחינה לאומית".

לא קצת חצוף?

" זה לתת את ה'אני מאמין' שלנו בחבל בורדו: אזור עם אלפי יקבים, 1.2 מיליון דונם כרמים והיסטוריה של 3,000 שנות יין. אנחנו רוצים לייצר יין בורדולזי, אבל בעצמנו. יש שם אתגרים שאין בארץ: מזג האוויר והאדמה אחרים וגם לעבוד עם צרפתים זה לא הכי קל בעולם".

אז זה לא יהיה פלם או צרעה בבורדו.

"אנחנו לא רוצים לייצר שם עוד 'צרעה' או 'פלם' אבל כן לעשות שם יין שלנו, הכל עם כבוד עצום למסורת ולידע המקומיים: ללמוד מהם איך הם עושים יין אבל עדיין לתת את הזווית שלנו. את הידע משם ניקח גם בחזרה לכאן".

כמה זה עלה, אפשר לשאול?

"אפשר לשאול אבל אני כמובן לא אענה. ברור שזה מיליונים. למזלנו, יש לנו את משפחת חברוני, הבעלים של צרעה, שנרתמו להרפתקה, ומשפחת פלם שהם לא בעלי הון גדול אבל בטח בעלי חזון".

פיק רואה במהלך חלק מהתפתחות טבעית . "אנחנו לא קונים פנינה בבורדו בשביל השופוני. אין שם טירה, שאטו, כמו שאתה אולי מדמיין. ראיתי 50 יקבים ויש המון אופציות לקנות. כולל טירה. בחרנו את היקב הזה בגלל האדמה. סוכני הנדל"ן שאלו 'מה אתם רוצים?' וענינו 'טרואר'. מי שלא הבין את זה בזבז את זמנו וזמננו עם טירה ובריכה. האחד שהבין אותנו — זכה".

כמה יין תעשו שם?

"50 אלף בקבוקים בשנה. חלק מזה יהיה כשר. לא יודע כמה עדיין".

לא תראו כסף בקרוב.

"ב־20 השנים הראשונות קשה לראות כסף ביין. זה לא הייטק. זו השקעה גדולה והחזר איטי ונמוך".

היקב ישמור על שמו?

"אני לא יכול לומר עכשיו. היועץ שלנו בצרעה, ז'אן קלוד ברואה, קנה במקרה ב־1975 בקבוקים מהיקב שקנינו עכשיו. פתחנו אחד בחתימת החוזה. היה מופלא. אף על פי שנעשה יין אחר, יש לנו כבוד עצום למקום ולשם".

דן שיינמן, היינן של צרעה, הצטרף לחיפושים אחרי השאטו בבורדו עוד לפני שהתחיל לעבוד ביקב בצרעה. "מפגש העבודה הראשון שלי עם ערן היה בנובמבר 21’ בסיור חיפוש בבורדו. זה שאני מדבר צרפתית, ויש לי ניסיון בעבודה ביין וניהול פרויקטים, עזר לדייק את הבחירה. קשה לעשות את זה מולם אם אין מישהו שמדבר צרפתית. גם ליונל פואטו, בעל היקב, לא מדבר אנגלית. אבל הוא נכס אדיר".

בעתיד, אם יהיה מישהו שיבלה יותר זמן בצרפת, זה אתה?

"לפחות כרגע, גם בגלל שאין לי ילדים. אבל את כל ההחלטות נעשה שלושתנו יחד. אין לי אזרחות צרפתית אבל יש לי סוג של אישור עבודה. בעתיד אני מניח שיהיה שם יינן במשרה מלאה".

החזון שלו הוא "לייצר כמה עשרות אלפי בקבוקים בטרואר שאנחנו מאוד אוהבים ובאופן שאנחנו מאמינים בו ולצפות שייצא משהו מוצלח. זו ציפייה לא מוגזמת וחשוב שיהיו חלומות בחיים. זה אמיץ, מורכב ומאתגר, אבל גם סביר".

קניתם גן שעשועים?

"זה כמו לקרוא לאולימפיאדה אירוע שעשועים לספורטאים. זה חלום. ממש לא שעשוע. אם יינן הוא בר־מזל, הוא יעשה 40 או 50 בצירים במשך חייו. זו הזדמנות להכפיל תפוקה. וכן, ללמוד המון. אני לומד המון מערן וגולן ועכשיו אחזור ללמוד מהצרפתים".

המהלך הזה הוא מפתיע גם בגלל שיתוף הפעולה ואיחוד הכוחות בין שני יקבים ישראליים. לדברי גולן פלם, מבעלי יקב פלם והיינן שלו, "כן או לא מתחרים, ערן ואני חברים טובים. ב־2009 הוא התייצב אצלי ביקב בחינניות הישראלית הטיפוסית והתחברנו. אחרי זה הממזר הפך אותי מאוהב איטליה לאוהב צרפת".

יש מרחק בין אוהב צרפת לבעל יקב בצרפת.

"ב־2018 הרעיון נזרק לאוויר. התשוקות של כל אחד משכו את השני עד שראינו שהתשוקה מאתגרת אותנו. זה כמובן לא נעשה רק מתשוקה. ראינו שזה אפשרי. עכשיו חובת ההוכחה עלינו. זו אכן חוצפה, תעוזה, טיפשות אפילו. אבל אנחנו מאמינים בעצמנו ובטרואר. זה כמו בעולם המטבחים — אסף גרניט יכול לפתוח מסעדה בפריז ולקבל כוכב מישלן? אנחנו ננסה את זה בתחום היין".

מתי יהיה יין?

"בסתיו 23’ כבר בצרנו אז ב־2025 או 2026 יהיה יין".

זה ישדרג גם את המותג המקומי?

"בסיכון מאוד גדול. יש שאיפה שזה יקרין גם על המותגים המקוריים. אוי ואבוי אם לא ייצא שם משהו שקרוב ברמה המיתוגית לפלם ולצרעה".