הזינוק בשקל נקטע: הדולר מטפס ל-3.59 שקלים

השקל נחלש הבוקר (ג') בשוק המט"ח המקומי, אחרי רצף עליות שנקטע אתמול.

הדולר מטפס ב-0.4% מול המטבע הישראלי ונסחר תמורת 3.589 שקלים, היורו מתחזק ב-0.5% ונסחר ב-3.89 שקלים.

הייסוף המהיר בשקל נמשך גם בשבועיים האחרונים ובכך השלים השקל מתחילת השנה ייסוף של כ-4% מול סל המטבעות (2% מול הדולר, 4% מול האירו ו-8% מול היין היפני) וכ-11% מסוף אוקטובר 2023, כתב הבוקר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים.

"על רקע התחזקות השקל עדכנו כלפי מטה את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-2.8%".

קליין הוסיף שנתוני השכר הראשוניים לינואר ממשיכים להיות חיוביים, עם עלייה של כמעט 6% ב-12 החודשים האחרונים בשכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים. זאת תוך כדי התאוששות איטית במספר המשרות הכולל.

"הנתונים מחזקים את ההערכה שלנו שההתאוששות הכלכלית נמשכת ברבעון הנוכחי, בהובלת הצריכה הפרטית והציבורית, ותומכים בהמשך הגישה הזהירה שנקט בנק ישראל בכך שלא מיהר להפחית את הריבית בהחלטה האחרונה".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות: "פיחות השקל היום מתרחש על רקע תנודתיות מתמשכת של המטבע, שכן קדמה לו תקופה שהשקל התחזק ולכן אין להסיק ממנו לגבי ההמשך. מכל מקום, גם כיום השקל עדיין נמצא בפיחות יתר מול הדולר.

"בכפוף לכך, הטריגר לפיחות היום עשוי להיות ירידות של החוזים על שוקי המניות בארצות הברית, שבשבוע האחרון ירדו קלות ונעצרה עלייתם החדה קודם לכן. על פי רוב השקל נוטה להתחזק כששוקי המניות בארה"ב עולים ולהפך. הקשר זה אולי נחלש אשתקד, על רקע החקיקה המשפטית, אך עדיין פועל.

"בנוסף יש להביא בחשבון את התמתנות הציפיות להורדות ריבית בעולם, עקב דביקות האינפלציה. מנהל חטיבת השווקים, ד"ר גולן בניטה, דיבר על כך אך אתמול בוועידת ההנפקות השנתית של איגוד החברות הציבוריות. מנגד בנק ישראל כבר הוריד ריבית פעם אחת. אם וככל שהריביות בעולם תהיינה גבוהות מהצפוי, הדבר צפוי לתמוך על פני זמן בפיחות של השקל.

"כמובן, גם המשך הלוחמה בצפון – שאינה נרגעת – פועל מעת לעת לפיחות השקל. השלכותיו הכלכליות נמשכות ובנק ישראל האריך פעם נוספת את מתווה הסיוע.

"גם התקרבות להודעות דירוגי החוב של סוכנויות Fitch ו-S&P, שעשויות ללכת בעקבות Moody's ולהוריד את דירוג החוב והציב תחזית שלילית, פועלת נגד השקל. לרוב לקראת אירועים כאלו יש נטייה של השקל להיחלש ולגלם את החששות לקראתן.

"לבסוף, הליך אישור תקציב 2024 נגרר, בג"ץ דוחה את הסברי הממשלה על אופן הגשת התקציב ומבקש תשובות ויש לא מעט חששות מהשלכות פוליטיות שליליות על מתכונתו הסופית לאחר קריאה שנייה ושלישית. גם כך הגירעון שאושר בממשלה ובקריאה ראשונה גבוה מאוד. מקרה כזה ימצא את ביטויו גם בדוחות סוכנויות האשראי".