החלום של מונטרו על אקזיט נגמר בהקפאת כספים לשלוש שנים, לפחות

החלום על אקזיט הסתיים בהקפאת כספים של לפחות שלוש שנים. משקיעי קרן מונטרו (Montreux Healthcare Fund) בישראל עודכנו בחודשים האחרונים כי את הכסף שהשקיעו בקרן לא יוכלו למשוך עד לפחות תחילת שנת 2026.

הקרן נוסדה ב־2013 ומשקיעה בבתי אבות סיעודיים בבריטניה, תוך התמקדות בנפגעי מוח ועמוד שדרה. הקרן מנהלת כ־600 מיליון ליש"ט. זו הקרן העיקרית שמנהל בית ההשקעות מונטרו, שעוסק ניהול קרנות לא סחירות בתחום הרפואה. מלבדה, הוא מנהל קרן נוספת בשם FIXED YIELD FUND, שהיקפה קטן בהרבה.

הקרן משיגה תשואה למשקיעים בעיקר על ידי רכישת נכסים פוטנציאליים בתחום והשבחתם. ההשבחה כוללת את שיפור הרווחיות של הנכס, על פי רוב מוסד סיעודי, לאחר רכישתו, תוך ניצול היתרון לגודל של הקרן. בהמשך, הקרן פועלת להגדיל את הכנסות המוסד על ידי הגדלת הקיבולת שלו לחולים. בתום התהליך הנכסים המושבחים נמכרים לגופים מוסדיים, מהלך שתואר בפני המשקיעים כ"אקזיט", שמתרחש אחת לכמה שנים.

השקעה מינימלית של חצי מיליון שקל

בישראל, הקרן משווקת מאז 2016 כאשר המשווק הראשון שלה הוא דן דוברי. דוברי מסר ל"כלכליסט" כי מדובר בקרן מצוינת וכי הוא מושקע בה באופן אישי. למשקיע מן השורה, הקרן עשויה שלא להיות מוכרת אבל בקרב המשקיעים הכשירים, כלומר משקיעים בעלי הון נזיל של יותר מ־8 מיליון שקל, הקרן, שגובה דמי ניהול של 2%, מוכרת מאוד. זאת, לאחר ששווקה באגרסיביות לאור ההישגים שלה, דרך סוכנויות ביטוח גדולות וקטנות. בענף הגמל, חברת גלובל נט היא המזוהה ביותר עם מונטרו. ההשקעה המינימלית בקרן בישראל נאמדה בחצי מיליון שקל. הפופולריות של הקרן בשנים האחרונות אפשרה למנהליה להציע נזילות למשקיעים. בהתאם, לאחר שנה היה ניתן למשוך 95% מהון הקרן, לאחר שנתיים ‑ 96% וכך הלאה עד השנה החמישית, בה היה ניתן למשוך את כל הכסף.

"קרן מונטרו היתה הקרן החלוצה בישראל בקרב קרנות חו"ל האלטרנטיביות ששווקו למשקיעים כשירים בישראל. על כן, היא צברה לאורך השנים הון רב של ישראלים. בשלב מסוים, חלק מסוכני הביטוח והפמילי אופיס החלו לשווק רק אותה, מאחר שהיתה כל כך מוצלחת עם תשואה גבוהה", מציין סוכן ביטוח ששיווק את הקרן בעבר, אך חדל מלהפיץ אותה. מכיוון שהרבה סוכנויות ופמילי אופיס שיווקו אותה, קשה לקבוע במדויק כמה הון גייסה בישראל, אולם הערכות נעות בין 500 ל־700 מיליון שקל.

ואכן, מדובר היה בסיפור הצלחה. עד שנת 2020 הקרן השיגה תשואות שנתיות דו־ספרתיות, בעיקר על רקע האקזיטים שביצעה. ב־2018 הקרן השיגה תשואה של 11%, בשנת 2019 התשואה זינקה ל־20%, ב־2020 רשמה הקרן תשואה של 9%, בשנת 2021 עמדה התשואה שהושגה על 11.4%, ואילו בשנת 2022 השיגה הקרן תשואה של 9%.

אלא שהמומנטום השתנה בתחילת 2023. הנהלת הקרן הודיעה אז למשקיעים כי היא סוגרת את הקרן לקראת האקזיט הבא, לאחר שרכשה חברה חדשה לקראת השבחה – חברת ACG. אולם האקזיט של החברה בושש לבוא ובמהלך הדרך הקרן של מונטרו דאגה גם להחליף את ההנהלה בחברת ACG.

אולם האקזיט עדיין בושש לבוא וסגירת הקרן נמשכה מרבעון לרבעון. כמו כן, בשנים 2022 ו־2023 העלה הבנק המרכזי של אנגליה את הריבית ל־5.25%. בנובמבר האחרון הודיעה הקרן כי לאור עליית האינפלציה בבריטניה, שולי הרווח שלה בבתי האבות הסיעודיים נשחקו ועל כן תשואתה נמוכה יותר. בנוסף, בשל עליית הריבית, היא נאלצה לבצע שיערוכים בשווי הנכסים ולא היתה מוכנה למכור את הנכסים שרכשה במחיר נמוך ממחיר הרכישה. על כן, הודיעה מונטרו כי היא סוגרת את הקרן להוצאות או כניסות כספים חדשים עד תחילת 2026. בזמן זה לא יפורסמו תשואות, אלא יימסרו עדכונים על מצב הנכסים. בהודעה ששלחו מנהלי הקרן לנציגים בארץ הם הוסיפו כי הנהלת הקרן החלה בתהליך הבראה, בו תתחשב פחות בחולים ויותר בשורת הרווח.

הקרנות הבריטיות "כולאות" מעל מיליארד שקל לישראלים

קרן מונטרו היא הקרן הבריטית השנייה ששווקה בארץ ע"י גלובל נט ונכנסת להקפאת פדיונות. "כלכליסט" חשף כי קרן FHL, שמשקיעה בתחום הדיור הסיעודי בבריטניה ומנהלת כ־150 מיליון ליש"ט, רובם של משקיעים ישראלים לא נענית לבקשות פדיון של משקיעים החל משנת 2023. כך, שלמעשה, שתי הקרנות הלא סחירות הבריטיות כולאות הון בהיקף של כ־1.4 מיליארד שקל ששייך למשקיעים ישראלים.

הקרנות האלטרנטיביות היוו להיט השקעה בעשור האחרון. הריבית האפסית שאפיינה את השווקים גרמה להון של עשרות מיליארדי שקלים לזרום לקרנות השקעה שלא משקיעות בשוק ההון, אלא בנכסים כגון נדל"ן, אשראי צרכני וישירות בחברות. אלא שהעלייה החדה בריבית מאז 2022 שינתה את המומנטום בענף וכספים החלו לצאת החוצה. בשל הקושי לשרת את כל בקשות הפדיונות מבלי לגרום למכירת נכסים, קרנות רבות החליטו להקפיא את הנכסים, בהן קרנות אשראי ופרייבט אקוויטי.

עד כה, קרן אופורטיוניטי של פאגאיה, שמנהלת כמיליארד דולר, עצרה כמעט לחלוטין את האפשרות למשוך הון. קרן CCF וקומריט של IBI, שבשיאן ניהלו 3 ו־2 מיליארד שקל בהתאמה, הקפיאו גם הן את האפשרות למשוך את הנכסים. קרן ה־P2P של הפניקס (שנמכרה בהמשך לוואליו) הקפיאה את האפשרות למשוך כספים ונמצאת במכירת נכסים, הקרן ניהלה כ־200 מיליון דולר.