ישיבת ממשלה | צילום: חיים צח / לע"מ
השרים מסרבים לזוז מהכסא: "לא רק שלא צריך לבטל את המשרד שלי אלא צריך להוסיף לו עוד תקציבים"
בטיוטת חוק ההסדרים מוצע לסגור חמישה משרדי ממשלה ולמזג את פעילותם במשרדים אחרים כדי לחסוך כמיליארד שקל. כלכליסט זיהה עשרה משרדים שהם מועמדים מועדפים לסגירה, ובדק עם השרים מי מהם מוכן להיות הראשון
בחוק ההסדרים הנוכחי מציע משרד האוצר לסגור חמישה משרדי ממשלה ולהעביר את פעילותם לתוך משרדים אחרים — מהלך שיכול לחסוך עלויות מטה בהיקף של 35% עד 45% מתקציב כל משרד שמשמעותם חיסכון של מאות מיליוני שקלים. "מבנה הממשלה בישראל הינו מסורבל וגודלו חריג בהשוואה בינלאומית", מסבירים באוצר. "כיום ישנם 31 משרד ממשלה שונים, לעומת ממוצע של 15 משרדים במדינות בעלות מאפיינים דומים. ממשלה גדולה מובילה לכפילויות בעבודות המשרדים, דבר המוביל לסרבול בקבלת החלטות".
לפי טיוטת חוק ההסדרים, את המהלך מיועד להוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. במידה ותאושר הצעה זו במסגרת חוק ההסדרים, יוקצבו לשלי 30 ימים על מנת להגיש לאישור הממשלה הצעה לביטול חמישה משרדים. האוצר לא מציע שבסגירת המשרדים יופסק הטיפול בנושאים שבהם הם עוסקים. מטרת המהלך היא לשלב את פעילותם בזו של משרדים אחרים תוך איחוד מטות וצמצום הוצאות כפולות. האם יש להצעה הזו סיכוי לצאת לפועל? ככל שזה תלוי במשרדים עצמם ובשרים שעומדים בראשם, התשובה היא לא.
את המהלך לצמצום חמישה משרדי ממשלה מיועד להוביל מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי. במידה ותאושר הצעה זו במסגרת חוק ההסדרים, יוקצבו לשלי 30 ימים על מנת להגיש לאישור הממשלה הצעה לביטול המשרדים
כלכליסט זיהה עשרה משרדי ממשלה שיכולים להיות מועמדים מועדפים לסגירה. מדובר במשרדים שנולדו כתוצאה משיקולים פוליטיים, לצורכי כיבוד וקואליציה, שאינם מקיימים פעילות מהותית או שפעילות זו יכולה בלי קושי רב להיכנס תחת כנפיו של משרד ליבה גדול יותר: משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות; משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; משרד ירושלים ומסורת ישראל; משרד המורשת; המשרד לנושאים אסטרטגיים; משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי; המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה; המשרד לשירותי דת; המשרד לשיתוף פעולה אזורי; ומשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.
רשימה זו מקבילה לרשימה 10 משרדים שלפי דיווחים מדצמבר שעבר משרד האוצר מבקש לקדם את סגירתם, להוציא משרד המודיעין שנסגר במרץ השנה והמשרד לקידום מעמד האישה שבוטל בינואר ואוחד עם המשרד לשוויון חברתי. הם הוחלפו במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שבראשו עומדת שרת המודיעין האחרונה גילה גמליאל, ובמשרד לשירותי דת, שלא פעל מאז פירוק משרד הדתות ב־2003 ועד הקמתו מחדש ב־2008 עם היקף סמכויות מוגבל.
"המשרד קיים 34 שנים ומצדיק את קיומו"
כלכליסט פנה לשרים שבראש המשרד בשאלה האם תסכימו שמשרדכם יהיה אחד מחמשת המשרדים שייסגרו. לא נמצא שר אחד שהשיב בחיוב. "אני יכול לתת לך דרשה מאוד ארוכה על הנחיצות של משרד הדתות, בפרט מאז ה־7 באוקטובר כשאנשים ראו מה המשרד הזה עשה", אמר לכלכליסט השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי. "גם השלוחות שלו, גם הפעילות של המשרד עצמו. קיבלנו שבחים מכל כך הרבה אנשים שבשוטף רחוקים מלפרגן לשירותי הדת ועשו את זה עכשיו".
אפשר להעביר את הפעילות למשרד אחר. לא חייבים לתפעל באמצעות מטה עצמאי.
"יש לפעולה כזו הרבה משמעויות בעיקר בשל הצורה שבה אנחנו מתנהלים".
יש משרדים שכן אפשר לוותר עליהם?
"אני מעדיף לדבר על המשרד שלי ולא על אחרים. אני סומך על ראש הממשלה".
מלשכתו של שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, נמסר שהאתגרים של ירושלים ראויים להתייחסות ממשלתית ייחודית. "ראה ערך שלוש החלטות חומש שמשרדנו מתכלל. לצד זאת, לאחר אסון מירון בו נהרגו 45 בני אדם, מן הראוי שיהיה משרד שאמון על מימוש המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון. המשרד קיים כבר 34 שנה, וכנראה מצדיק בכך את קיומו".
בתשובה לשאלה כיצד היות המשרד אמון על מימוש המלצות ועדת מירון מצדיקה את קיומו, שכן באותה מידה ניתן ליישם את ההמלצות תחת משרד אחר, נמסר כי "משרד ירושלים מצדיק את קיומו של משרד ירושלים. לצד מסקנות אסון מירון המשרד מטפל בנושא החשוב של ירושלים, שמן הראוי שיהיה במרכז האג'נדה של משרד ולא נושא שולי במשרדים אחרים".
בלשכתו של שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, הצדיקו את קיום המשרד בפעילותו בשנה האחרונה. "שאל את כל ראשי הרשויות בדרום ובצפון, והם יגידו שלא רק שלא צריך לבטל את המשרד אלא צריך להוסיף לו תקציבים", אמר יועץ התקשורת של וסרלאוף. "השר תמיד פועל למענם. הוא הראשון שהעביר להם תקציב אחרי שהתחילה המלחמה ב־7 באוקטובר. הוא אדם שתמיד יורד לשטח ונפגש אתם ובודק".
בהמשך נמסר מלשכתו של השר כי "עצם הדיון על סגירת משרד הנגב והגליל, בימים בהם הנגב והגליל חטפו מכה אדירה שלא היתה כמותה מקום המדינה, הינה הזיה, המשקפת אטימות מוחלטת למצב הנגב והגליל. עוד לפני המלחמה ובמשך שנים רבות, התייחסה מדינת ישראל לפריפריה כחצר האחורית של ישראל, ובהתאם לכך דשדשו הצפון והדרום בכל הפרמטרים, בראשם תעסוקה, בריאות, חינוך ותרבות. דווקא בתקופת השר הנוכחי, ועל רקע האתגרים הכבירים, זוכה משרד הנגב והגליל להערכה ולשבחים מקיר לקיר, כאשר ראשי הרשויות המקומיות מכל הקשת הפוליטית מבקשים ודורשים להעביר את פעילותם של משרדי ממשלה האחרים דרך משרד הנגב והגליל. דווקא בעת הזו רובצת חובה כפולה על ממשלת ישראל, להגדיל את משרד הנגב והגליל בסמכויות ובתקציבים, בכדי להחזיר חיים לחבלי ארץ שננטשו".
בטיוטת חוק ההסדרים מצוין כי סדר גודל של 35% עד 45% ממשרד ממשלתי הינם תפקידי מטה. איחוד משרדים יביא לאיחוד המטה, לחיסכון תקציבי ניכר, או להגדלת השירותים שהממשלה מספקת לאזרחים במסגרת המשאבים הקיימים
"פגיעה אנושה באוכלוסיות שזקוקות לסיוע"
מלשכתה של השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן, נמסר שהמשרד מטפל ומסייע באוכלוסיות ייחודיות עצמאיות שעד עתה לא קיבלו מענה מאף משרד או גורם ממשלתי אחר, ושלמשרד מומחיות ומיומנות ייחודית לטיפול בהן. "הדברים רלבנטים לאוכלוסיית הנשים, האזרחים הוותיקים, בקידום הידע וטיפוח המסורת של של יוצאי ארצות ערב ואיראן והן בקהילת הלהט״ב והפיתוח הכלכלי והחברתי במגזר הערבי", נמסר. "ביטול המשרד לשוויון חברתי יפגע אנושות באוכלוסיות שזקוקות לסיוע וליוויי תמידי, ובעיקר יפגע בעיקרון שוויון ההזדמנויות וצמצום הפערים בחברה הישראלית".
בלשכתו של השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, סברו שיש להפנות את השאלות בסוגיה למשרד ראש הממשלה. "אין לנו תגובה לנושא", נמסר משם. "כדאי שתפנה ללשכת רה״מ לקבלת תגובה. החלטה על סגירה/פתיחה של משרד ממשלתי היא של רה״מ".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ושר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, סירבו להתייחס לנושא. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, שר המורשת, עמיחי אליהו, והשר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, לא הגיבו לפניית כלכליסט.