"שילוב אנשים על הספקטרום האוטיסטי נותן ערך לחברה כולה"

"כמות האנשים המאובחנים עם אוטיזם הולכת וגדלה משנה לשנה ומערכת החינוך היום נותנת מענים יותר ויותר רחבים בתחום הזה. האתגר שלנו כחברה הוא לתת פתרונות גם אחרי סיום מערכת החינוך, בשילוב בצבא, שירות לאומי, תעסוקה, דיור ובחברה".

כך אמרה אסתר צבר מנהלת AQA, תוכנית להכשרה ושילוב אנשים מהספקטרום האוטיסטי בהייטק, במסגרת פאנל בנושא 'שילוב תמונת מצב' בכנס המוח האוטיסטי של כלכליסט.

לדבריה, האתגר הראשון בשילוב אנשים על הספקטרום האוטיסטי במקומות עבודה הוא החששות. "אני מכשירה ומשלבת את האנשים כבודקי תוכנה בחברות הייטק שמצד אחד הן ארגונים מאוד מכילים ומצד שני אלה ארגונים שעובדים תחת לחצים ולוחות זמנים מאוד קשוחים. למצוא את המנהל שיוכל למצוא את הפניות בתוכו ולעזור לעובד להשתלב ולהצליח זה אתגר לא פשוט וקיים חשש טבעי אצל המנהלים לגבי זה. עם זאת, אנחנו פונים למעסיק ואומרים שבהינתן הסימפטיה הארגונית אתה מקבל עובד שבאמת יכול לתת ערך כמו כל אחד אחר מהצוות. יש לנו עובדים שהפסיקו לקבל את הקיצבה שלהם מהביטוח הלאומי והיום משלמים מס כהנסה. לנו כחברה זה דבר אדיר".

מימין: טל ורדי, שרית בינט, אסתר צבר. כנס המוח האוטיסטי | יחצ

לצד האתגרים של קבלת הילדים והמבוגרים על הרצף האוטיסטי במסגרות, כמו למשל התמודדות עם סביבות שאינן מתאימות לצרכיהם החברה המשלבת מרוויחה מעצם השילוב. "זה נראה כאילו עושים טובה לילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי ואני דווקא רואה מהצד כמה החברה המשלבת - ילדים בגנים, כיתות שמקבלים אליהם ילד שמאובחן על הספקטרום וצריכים להכיל אותו ולהיות עם סובלנות - יוצאת נשכרת מזה. זה לא אנחנו עושים טובה, אנחנו הופכים להיות אנשים טובים יותר", אמרה שרית בינט, ראש תחום אוטיזם ברשת פרח לחינוך מיוחד.

טל ורדי, יזם משותף ומנהל תוכנית "רואים רחוק" המכשירה בוגרים על הספקטרום האוטיסטי בצה"ל ובשוק האזרחי הסכים ואמר כי מפקדים של חיילים בתוכנית אמרו כי השילוב הפך אותם להיות מפקדים והורים טובים יותר. "בשנים האחרונות מאז שהתחלנו שמנו לנגד עינינו לאפשר לצעירים בוגרים הזדמנות לממש את היכולות שלהם ולהביא אותן לידי ביטוי באופן שתורם לעצמם, למדינה ולחברה. זה נותן ערך לכולם והחיבור בין צורך ליכולת סולל את הדרך להמשכיות לאורך זמן", אמר.

לדבריו, בגלל הגידול במספרים של אנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בעוד כמה שנים יהיו יותר מאובחנים בשוק העבודה. "זאת האחריות שלנו בתור חברה לייצר חיבור אמיתי בין צורך ליכולת, שזה מה שעושה את ההבדל. למדנו שיש תחומים בהם לצעירים בוגרים על הספקטרום יש יתרון – היכולת לבצע עבודה שיטתית לאורך זמן, למשל ובעיקר המוטיבציה והרצון להצליח – זהו כלי מאוד חשוב ביכולת של כל אחד מהם להיכנס למסגרת ולהצליח בה כי מתמודדים עם הקשיים אבל היכולת לזהות את החוזקות והכישורים נותנצת להתגבר גם על אותם אתגרים".

"בחרנו מקצועות שמתאימים ליכולות שלהם: התחלנו בפיענוח תצלומי אוויר, עברנו לתיכנות, אלקטרוניקה, מקצוע חדש שהוא מאוד נדרש זה תיוג דאטה לתוך מערכות AI. היכולת שלהם לעשות את העבודה הזאת בדייקנות וקפדנות לאורך זמן מביאה ערך מוסף", אמר.

לדברי צבר, "הערך של גיוון והכלה הוא ערך מרכזי בהרבה חברות הייטק מתוך ההבנה שהגיוון יוצר הזדמנויות חדשות, הזדמנויות עסקיות, רעיונות חדשים וכן הלאה ולכן מהמקום הזה נוצרת יותר ויותר פתיחות ויותר רצון לקלוט עובדים על הרצף האוטיסטי".

ורדי סבור כי הדבר העיקרי שקורה בתוכנית השילוב הוא שאדם על הספקטרום מתחיל לקבל את עצמו כמו שהוא. "ברגע שהחברה מקבלת את זה זה מפסיק להיות בעיה ומתחיל להיות חלק מאותו אדם שמאובחן על הספקטרום".

צבר מוסיף כי גם כאשר אדם על הספקטרום מתקבל לעבודה הוא עדיין יצטרך ליווי בשוק העבודה. "אנחנו מלווים אותם אל המעסיקים, בתהליך המועמדות וגם אחרי שהם מתקבלים אנחנו ממשיכים ללוות אותם גם מתוך ראייה שאנחנו צריכים להנגיש את התהליך לעובד וגם למנהל שקולט אותו . אנחנו עם אצבע על הדופק מתחלפים מנהלים וכו'", הפידבק שהם מקבלים מחברות ששילבו אנשים על הספקטרום הוא שהצוותים המשלבים הפכו יותר מכילים ונשכרים מעצם השילוב.