סופיה קופולה | צילום: איי פי
לסופיה קופולה יש חולשה לרקדנים
סופיה קופולה ביימה סרט לקראת שובו של הבלט של ניו יורק לבמה, וכתמיד שילבה בין עלילה סוחפת לפיוט
הבמאית והמפיקה סופיה קופולה אמנם חובבת בלט אך היא לא מחשיבה את עצמה למעריצה מושבעת. ובכל זאת, כשקיבלה מייל מהניו יורק סיטי בלט, שבו התבקשה לביים סרט על גאלת האביב הווירטואלית של הלהקה ב־5 במאי, היא כלל לא היססה. "התרגשתי מאוד", אמרה ל”ניו יורק טיימס”.
סרטה הראשון והחלומי באווירה שלו "חמש ילדות יפות" (2000) עזר לה לבסס את מעמדה כיוצרת שמאוד מדגישה את המראה והאווירה והסטייל הנכון במקביל לעלילה, ועל כך זכתה בהערכה ובפרסים, בהם האוסקר לתסריט עבור "אבודים בטוקיו" (2003) ופרס הבימוי בפסטיבל קאן עבור "הפיתוי" (2017).
"היינו קצת לחוצים מהפנייה אליה", אומר ג'סטין פק, כוריאוגרף הבית והיועץ האמנותי בסיטי בלט. אורך הסרט 24 דקות (זמין באתר הסיטי בלט וביוטיוב עד 20 במאי), וכולל את "סולו" – יצירה חדשה של פק עבור אנתוני האקסלי, ועוד שלוש יצירות נוספות שקופולה מחברת ביניהן באמצעות נרטיב של “שיבה הביתה” של הרקדנים אל אולם הלהקה בתיאטרון דיוויד קוך במרכז לינקולן. היא נעה בין צילומים בשחור ולבן של הרקדנים בחדרי החזרות, מאחורי הקלעים ובפואיה הגדול והריק, ובין קטעים בצבע באודיטוריום ועל הבמה עצמה. "הרגשתי שהרוח של הריקוד נמצאת שם". כשנשאלה על האתגרים שעמדו בפניה, השיבה: “מעולם לא צילמתי שום דבר שיש בו רכיב של ריקוד. סגנון הצילום שלי הוא די נייח, אז הייתי צריכה לחשוב בצורה שונה על אופן השימוש במצלמה. האתגר היה להעביר את התחושה של צפייה במופע חי”.. היו גם עניינים טכניים. בשלב העריכה נהגנו לומר על דברים ‘זה ממש יפה", אבל אז נטען שהסיבוב של הרקדן לא יצא מושלם או שכפות הרגליים לא בתמונה. באופן רגיל אני לא חושבת להראות מישהו מכף רגל עד ראש, אבל פה היה צורך להראות את כל הכוריאוגרפיה כולה”.
כשנשאלה אם בצילום הסרט הושפעה מסרטים מוזיקליים שאותם ראתה כנערה, השיבה סופיה קופולה שבבית שגדלה בו (היא בתו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה) “צפינו בהרבה מחזות זמר. אני לא יודעת אם זה השפיע עליי במקרה הזה, אך החלק האחרון בסרט, הפינאלה של ‘דיברטימנטו מס’ 15’ של בלנשין למוזיקה של מוצרט, כלל לדעתי את כל הזוהר ההוליוודי הישן שרציתי להעביר”.