השקעות ESG
"יש ביקוש לחברות שהמודל העסקי שלהן בר-קיימא"
את הדברים אמרה קרולינה מיניו פאלאלו, ראש תחום מוצרים ופתרונות גלובליים בשרודרס, בכנס השקעות ESG של כלכליסט ושרודרס. מיניו פאלאלו: "בתור חברת ניהול נכסים אנחנו צריכים להבין באיזה שלב של המעבר לאפס פליטות חברות נמצאות"
"חברות שלא יבצעו את המעבר לאפס פליטות גזי חממה מסתכנות בכך שהן יחדלו להתקיים" – כך אמרה קרולינה מיניו פאלאלו, ראש תחום מוצרים ופתרונות גלובליים בשרודרס, בכנס השקעות ESG של כלכליסט ושרודרס.
לדברי מיניו פאלאלו, קיימות היא המגמה החשובה ביותר כיום בתחום הפיננסיים. "זה מתבטא בכך שלקוחות מחפשים השקעות בתחום האקלים ובתחום החברתי", היא אמרה בשיחה עם כותב שורות אלו. "לקוחות שואלים על התחום, וזה קורה בצורה שונה באזורים שונים. צריך לדבר על המשמעות של תחום הקיימות בשבילנו, כחברת ניהול נכסים שיש לה חובה לספק ביצועים. עד לפני 20 שנה, בחנו רק את מימד התשואות. אז התחילו להופיע מודלים שכללו את מימד הסיכון לצד התשואות. ועכשיו אימפקט הופך למדד השלישי. מדד הסיכון מתפתח כדי לכלול בתוכו את האימפקט שיש לחברות על החברה, כי האימפקט של החברה מעורר לחץ, ומוביל לרגולציה או לאג'נדה פוליטית שיש להן השפעות על המודל העסקי של חברות. לכן אנחנו מפתחים כלים כדי לאמוד את האימפקט, אנחנו פועלים עם חברות כדי להבין אם הן יבצעו מעבר להתנהלות אחראית, ויש לנו אפשרות לבטל השקעות אם אנחנו לא חשובים שהן יצליחו בכך.
"זה חשוב כשמדברים על חברות בתעשיית הפחם או בתעשיית האנרגיה. לדעתנו קשה לחברה בתחום הפחם לבצע את המעבר להתנהלות אחראית, וזה מעורר בנו חששות רבים לגביהן. הפעילות שלהן כרוכה במחיר גבוה, ולא סביר שהן יבצעו שינוי. אבל זה לא בהכרח נכון לחברות אחרות בתחום האנרגיה. BP עושה הרבה דברים כדי להתפתח ולהשתנות, ואנחנו רוצים לתת לחברות הזדמנות להשתנות".
מיניו פאלאלו התייחסה גם לתפיסה לפיה מעבר של חברות לאיפוס פליטות גזי חממה כרוך בעלויות כלכליות שלא מצדיקות את עצמן: "יש סוגיה של טרייד-אוף. אם תסתכל על מה שקורה מבחינת הלחץ, האנג'נדה הפוליטית, הרגולציה בתחום מפעילה על חברות לחץ להשתנות. פיתוח המודל העסקי באמת כרוך בעלויות. אבל האמת היא שזה קורה כי המודל העסקי מוכרח להתפתח, אנחנו מוכרחים לעשות משהו בנדון. אז בטווח הקצר זה כרוך בעלות, אבל אם חברות לא יבצעו את השינוי הזה עכשיו, הן מסתכנות בכך שהן יחדלו להתקיים.
"הביקוש הוא לחברות שהמודל העסקי שלהן בר-קיימא. אם מדברים על חברות פחם ועל חברות אנרגיה, שיש להן מודל עסקי שאינו בר-קיימא, הלקוחות לא יקנו יותר את המוצרים שלהן. תראה מה קורה במגזר הרכב. לי היתה מכונית דיזל כזו, אבל נאלצתי למכור אותה כי הרגולציות החדשות אומרות לנו שצריך להתקדם לרכב חשמלי. אם חברה לא תשנה את המודל העסקי שלה ותמשיך למכור רכבי דיזל, היא תפשוט את הרגל. כשברור שזה הכיווון, החברה צריכה להבין איך לבצע את השינוי הזה. והרבה יותר מסוכן מבחינתה לא לעשות את זה.
"כל המסע הזה כרוך באמדן של הסיכון. אם יש כיום חברה שפעולתה גובה מחיר מהחברה, אם היא מזהמת או שהיא לא מכלילה, המודעות החברתית תשפיע עליה, וגם התנהגות הצרכנים. וזה כמובן יתבטא ברגולציה, יהיה עליה כל כך הרבה לחץ, שהיא עלולה שלא לשרוד. אנחנו, בתור חברת ניהול נכסים, צריכים להבין באיזה שלב של המעבר הן נמצאות. אפשר להשקיע בחברות שפעולתן גובה מחיר מהחברה, כל עוד אנחנו בטוחים שיש להן תוכנית לבצע את המעבר לאפס פליטות. וזה מה שאנחנו עושים. עוקבים אחרי המעבר, ויש לנו כלים שעוזרים לראות אם הן כבר יצאו למסע הזה".