שלום לקורונה, ומה עם שלום בית?

בשנים האחרונות הפך תחום דיני המשפחה והירושה לאחד התחומים המעניינים בעולם המשפט. בניגוד לעולמות תוכן משפטיים מסורתיים רבים שלא אירעו בהם שינויים תכופים ויוצאי דופן, בתחום דיני המשפחה והירושה התקבלו בשנים האחרונות לא מעט תקדימים משפטיים והחלטות משמעותיות ששינו לא רק את עולם המשפט, אלא גם העניקו גושפנקאות לתהליכים חברתיים המתרחשים בחברה הישראלית וסייעו בהגדרת התא המשפחתי החדש. לא פעם, כמו לדוגמה בפסיקת בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) בנושא תשלום מזונות במשמורת המשותפת, סביב נושא ניכור הורי, צו הורות פסיקתי ובמקרים רבים אחרים, החליט בית המשפט להתערב באופן אקטיבי ולתת חותמת משפטית על תהליך חברתי שנמצא בעיצומו, על אף שתהליכים אלה או אחרים עוד לא הוגדרו על ידי המחוקק, או שאינם מקובלים עדיין על כלל מרכיבי החברה הישראלית.  

על עורכי הדין בתחום דיני המשפחה מוטלת משימה לא פשוטה: להציף ולתרגם את צרכי השטח המשתנים במהירות ולאתגר את הרלוונטיות של המערכת המשפטית. מבנה המשפחה המודרנית שונה באופן מהותי ממה שהיה נהוג בעבר. אם לפני כמה עשורים רוב הזוגות היו מתחתנים ברבנות ומבנה התא המשפחתי היה יחסית קבוע, כיום זוגות רבים בישראל נמצאים בזוגיות ללא נישואים, או בנישואים אזרחיים, ולכך יש להוסיף את המשפחות החד מיניות. 

תקופת הקורונה ועידן הפוסט קורונה, אשר כלל בתוכו גם את הלחימה בעזה, אתגר עוד יותר את עורכי הדין בתחום דיני המשפחה והירושה. התא המשפחתי ממשיך לפעול ולפעום גם בתקופות בהן החיים במרחב הציבורי נפסקים. דיוני חירום, ריצות בין בתי משפט בתקופות בהן הוא עובד במתכונת חלקית, אירועים המצריכים התערבות מיידית, כל אלו לא פסקו בשנה וחצי האחרונות, להיפך, לעיתים תופעות ומקרים אלו אירעו בתכיפות רבה יותר בעקבות התקופה הלחוצה ו'סיר הלחץ' שנוצר בתאים משפחתיים נורמטיביים, וכל שכן באלה שכבר סבלו מבעיות לפני כן. עורכי הדין נאלצו בתקופה הזאת לגלות גמישות פעם אחר פעם וזאת בכדי לתת מענה מיידי, מהיר וכוללני למצוקות של הלקוחות שלהם. 

כעת, ביום שאחרי הקורונה ואחרי שעבדו סביב השעון, עולם דיני המשפחה חוזר לפעילות רגילה ולאתגרים המוכרים. מגמת העלייה במקרי הגירושין והפרידות צפויה להמשיך לעלות, בעוד הענף ממשיך להתקדם עם רוח התקופה ועם תקדימים משפטיים שבתי המשפט יצרו כמענה שיסייע להם ולחברה הישראלית להתמודד מול מציאות המשתנה במהירות.

לקראת פורום דיני משפחה וירושה של DUN’S 100 שוחחנו עם כמה מבכירי עורכי הדין מהתחום כדי להבין מה הן הסוגיות המרכזיות אשר דורשות שינוי חוקתי ו/או תפיסתי בעולם דיני המשפחה והירושה, וגם כדי להבין כיצד הם מתמודדים עם אתגרי המקצוע בתקופת הפוסט קורונה. לכתבה התראיינו עורך הדין רונן דליהו, שותף ומייסד ב'דליהו רונן ושות' עורכי דין ונוטריון. עו"ד יוסי הרשקוביץ, מייסד ובעלים ב'יוסי הרשקוביץ ושות' משרד עורכי דין ונוטריון'. עו"ד ליאן קהת, מייסדת ובעלים של 'ליאן קהת, משרד עורכי דין ונוטריון'. ועו"ד לורי גייזלר, בעלים ומנהלת, גייזלר משרד עורכי דין. 

פורום דיני משפחה דן אנד ברדסטריט | יח"צ

באילו סוגיות משפטיות עכשוויות ועתידיות נדרשת התערבות ושינוי גישה של המחוקק והרשות השופטת? 

עורך הדין רונן דליהו, שותף ומייסד ב'דליהו רונן ושות' עורכי דין ונוטריון: "לעניות דעתי, ישנם מספר נושאים מרכזיים אשר מחייבים הסדרה וחקיקה: הראשון, חוק מזונות עם קריטריונים אחידים לפסיקת מזונות קטינים בגילאים שונים בכלל הילדים במדינת ישראל. השני, אימוץ של בני זוג המשתייכים לקהילת הלהט"ב. השלישי הוא חוק המגדיר אלימות כלכלית מהי? הטלת סנקציות מתאימות ודרכי טיפול וסנקציות מתאימות".

עורך הדין יוסי הרשקוביץ, מייסד ובעלים ב'יוסי הרשקוביץ ושות' משרד עורכי דין ונוטריון': "לדעתי חייב להיעשות סדר בכל תחום המזונות ומשמורת משותפת שכן הפסיקה מאוד לא עקבית כאשר המשמרות לא בדיוק משותפת וההכנסות לא בדיוק שוות. אנו מוציאם את עצמו בחוסר וודאות מוחלט בנושא זה.

גם נושא המוניטין/פערי שכר חייב להיות מוסדר ולא להישאר באופן מוחלט בידי ביהמ"ש בכל תיק ותיק ללא קווים מנחים של המחוקק".

עורכת הדין ליאן קהת, מייסדת ובעלים של 'ליאן קהת, משרד עורכי דין ונוטריון': "כיום אנו עומדים בפני תיקון לחוק הירושה אשר מביא עימו חידושים רבים וחשובים כגון: תזכיר חוק הירושה החדש. לאחר 56 שנה מוצע לערוך שינויים מרחיקי לכת בחוק הירושה הישראלי שחוקק בשנת 1965: התיקון המשמעותי ביותר שמביא עימו התיקון לחוק הירושה הוא הפיכת נטל ההוכחה במקרה של צוואה לטובת אדם שלישי - שהוא לא בן משפחה כגון מטפלת סיעודית - בכל הקשור לנושא ההשפעה הבלתי הוגנת. כלומר יש חזקה להשפעה בלתי הוגנת במקרה של הורשה למי שאינו קרוב משפחה. שינוי חשוב נוסף שהגיע בעקבות משבר הקורונה הינו האפשרות לערוך צוואה בהקלטה, עד כה הדבר לא היה אפשרי. שינוי נוסף מתייחס  לבני  זוג פרודים שטרם התגרשו. לפי התיקון בן זוג פרוד - בחלוף שלוש שנות פירוד - אינו יורש את בן זוגו הגם שהם עדיין נשואים. נושא זה בא למעשה להתגבר על התופעה בהם בני זוג נשואים הפרודים שנים רבות עדיין יורשים זה את זה.  עוד שינוי הוא עניין הקביעה כי ילד מאומץ לא יירש את הוריו הביולוגיים אלא אך ורק את הוריו המאמצים. כמו כן הוקטן הגיל שבו ניתן לערוך צוואה ועם כניסתו של התיקון לחוק יוכלו ילדים שמלאו להם 15 שנה לערוך צוואה, עד כה ניתן היה לערוך צוואה מגיל 18 ואילך. התזכיר לחוק מציע לקבוע הוראות שיאפשרו הורשה בתנאים מסוימים גם בסיטואציה של ילד שנולד מתאי רבייה של המוריש לאחר מותו.

נושא נוסף הינו הפסיקה החדשה של בית המשפט המחוזי בנושא צו הורות פסיקתי. צו הורות פסיקתי כמוהו כצו אימוץ והוא צו הניתן להורה הלא ביולוגי של ילד ומצהיר עליו כהורה של אותו ילד. צו הורות פסיקתי מאפשר לחברי הקהילה הגאה לאמץ את הילד/ה ביולוגיים של בן הזוג האחר. פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בתל אביב קובעת כי צו הורות פסיקתי לא נתן יהיה לביטול, קרי, מרגע שבני הזוג הגיעו להסכמה לפיה ההורה הלא ביולוגי יהווה הורה נוסף ועיגנו זאת בצו הורות פסיקתי אזי לא יוכל מי מהצדדים לבטל את צו ההורות שניתן גם אם הקשר בין בני הזוג ניתק. וכדברי בית המשפט: "על כל מי שמבקש להיות הורה באמצעות צו הורות או צו אימוץ לדעת שהורותו אינה על תנאי ודינה כדין הורות ביולוגית לכל דבר. לא מדובר בהורות התלויה בקשר הזוגי עם ההורה האחר. החיובים כלפי הילד קיימים אף במצב שבו בחר ההורה לנטוש את ילדו ולהתנתק ממנו".

עורכת הדין, לורי גייזלר, בעלים ומנהלת, גייזלר משרד עורכי דין: 

אני סבורה, כי נדרשת התערבות המחוקק בהסדרת סוגיית חזקת השיתוף.  כידוע, חזקת השיתוף לא נקבעה בחקיקה אלא היא תולדה של "חקיקה שיפוטית", דהיינו מדובר בהלכה משפטית שנקבעה ע"י בתי המשפט והיא חלה על זוגות שנישאו לפני חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (או על ידועים בציבור). הלכת השיתוף מבוססת על עקרון השוויון בין המינים, ועל התפישה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה. מאחר וחזקת השיתוף אינה מוסדרת בחקיקה, כל מקרה שמגיע לפתחו של כב' בית המשפט נתון לשיקול דעת שיפוטי רחב והתוצאה משתנה בהתאם לנסיבות ואף בהתאם להרכב הדן בתיק. מאחר וחזקת השיתוף חלה על זוגות שנישאו לפני שנת 1973, דהיינו לפני כ-47 שנה, אני סבורה כי הגיעה השעה לבחון את הסדרת הלכות השיתוף בכלל, ואת הלכת השיתוף על נכסים חיצוניים בפרט, באמצעות חקיקה, תוך קביעת קריטריונים ברורים לתחולת חזקת השיתוף, כגון: משך הנישואין, העובדה כי מדובר בנישואין ראשונים, תרומת שני בני הזוג לתא המשפחתי ועוד. כך למשל, בפסק הדין המאלף שניתן ע"י כב' בית המשפט המחוזי, בתאריך 26/04/21, בתיק שבו ייצגתי, קובע כב' השופט נפתלי שילה, כי כאשר מדובר בנישואין ראשונים, שהתקיימו עשרות שנים ללא "מהמורות" מיוחדות ובמצב שבו שני בני הזוג תרמו לתא המשפחתי, מי באמצעות עבודה מחוץ לבית ומי בעבודה במשק הבית ובטיפול בילדים, יש להחיל את חזקת השיתוף אף על נכסים חיצוניים, אלא אם כן גילה דעתו בן הזוג שהרכוש הרשום על שמו, לבן זוגו, באופן ברור, שאין לו כל כוונה לשתפו בנכסים אלו והוא אנו יכול להסתמך עליהם לעת פרידה או פטירה. כב' השופט שילה מציין, כי לא ניתן להשלים עם מצב שבו אישה חיה עם בעלה כ-58 שנים ללא משברים מהותיים, הביאה עמו חמישה ילדים, טיפלה וסייעה בכל מטלות הבית לרבות בדירות שהיו רשומות על שמו, ותצא וידיה על ראשה כשהיא נותרת רק עם מחצית דירת מגורים שהמנוח הוריש לה בצוואתו וסך של 180,000 ₪. 

הסדרת הלכות השיתוף בחקיקה תתרום ליצירת וודאות משפטית וקניינית, ובכך עשויה להפחית את המקרים המגיעים לפתחו של כב' בית המשפט. כמו כן, הדבר יגביר את השוויון בין מתדיינים, כך שיופחתו המקרים בהם התוצאה תלויה בהרכב הדן בתיק.

סבב הלחימה מול עזה יצר אתגרים לא פשוטים עבור תושבי המדינה. כיצד השפיע הסבב על אנשים הנמצאים בהליכי גירושין? כיצד הלחימה השפיעה על הסדרי משמורת הילדים, וכיצד ניתן לסייע ללקוחות הנמצאים גם ככה במשבר נפשי סביב הגירושין, ונאלצים פתאום להתמודד עם לחץ ואיום קיומי נוסף?

עורכת דין  ליאן קהת: "ביום הלחימה הראשון ליווינו לקוח שלנו לבית הדין באשדוד לצורך סידור גט. אותו לקוח מנהל במשך שנים ארוכות הליכי גירושין מאשתו והמתין זמן רב לגט המיוחל. לאותו דיון הגענו לאחר שהוצא צו הבאה לאישה והיא הודיעה שתתגרש בישיבה זו. לאחר שהמתנו מספר שעות לכתיבת הגט, החל  טקס סידור הגט, נשמעה לפתע אזעקה ואנו רצנו למרחב המוגן ולאחר מכן חזרנו להמשך הטקס. במהלך הטקס נשמעו 4 אזעקות שונות ונאלצנו להפסיקו 4 פעמים, חשבנו שבית הדין יבטל את כל הדיונים לאור המצב. אך לאחר ששבנו בפעם הרביעית מרשי מסר לבסוף את הגט לאשתו.  

במהלך הלחימה קיבלנו שיחות טלפון מרובות מלקוחות שלנו, נשים וגברים כאחד, אשר התלוננו על בני הזוג שלהם לשעבר, שלטענתם לא נקטו באמצעי זהירות מספיקים לטענתם. לרוב ניסינו להרגיע אותם והזכרנו להם שההורה השני גם הוא אוהב ודואג לילדיו. במקרה יחיד נאלצנו להתערב, לאחר שלמדנו שלבן הזוג לא היה מרחב מוגן בדירתו - ממ"ד, מקלט או חדר מדרגות - ועל כן הוסכם עם הצד השני שבאותם שבועיים הוקפאו הסדרי השהות, והם הושלמו לאחר סיום סבב הלחימה".

עורך דין רונן דליהו: "מדובר בסבב לחימה של כ- 10 ימים שלא בהכרח עשה שינויים ו/או יצר משבירים חדשים יחד עם זאת במשפחות המצויות בקונפליקט בכלל וסביב הקטינים בפרט הדבר חדד את המשבר".

עורך דין  יוסי הרשקוביץ: "היה לי מקרה בו לאב הייתה דירה עם ממ"ד כאשר לאם לא היה ממ"ד. זאת ועוד- הילדה הייתה בשעות אחה"צ אצל הסבתא מצד האם שלה, ולא רק שלא היה ממ"ד, אלא שהיה קשה לסבתא לקחת אותה למקלט ברחוב. פנינו לצד השני על מנת שבזמן שהילדה אצל הסבתא לכל הפחות היא תהיה עם האב אבל נתקלנו בסירוב. מה שלימדה אותי התקופה הזו שלצערנו גם בזמן מלחמה צדדים המצויים בסכסוך בעצימות גבוהה לא מתגמשים גם כשמדובר בסיכון של ממש. חבל שגם במקרים שכאלו אנו נדרשים לסעד של ביהמ"ש".

עורכת דין לורי גייזלר: סבב הלחימה מול עזה הגדיל את המתח בין צדדים המצויים בהליכי גירושין, והעלה נושאים נוספים להתמודדות: כגון העברת ילדים בין בתי ההורים בזמן אזעקות וירי רקטות,  מה קורה כאשר לאחד ההורים אין מרחב מוגן, מה קורה כאשר אחד ההורים גר באזור המצוי בסיכון מוגבר וכו'. מטבע הדברים, צדדים עשויים לנסות למנף את המצב לטובתם ולטעון כי הילד צריך לשהות יותר זמן עימם, שכן הבית שלהם כביכול יותר בטוח עבורו. דא עקא, שבתי המשפט אינם רואים בסבב הלחימה מול עזה כעילה המצדיקה שינוי בזמני השהות. ניתן להבין זאת גם על רקע העובדה שמדינת ישראל נאלצת להתמודד, לעיתים קרובות, עם איום בטחוני, ולא ניתן להשתמש בכך כדי לפגוע בזמני השהות של הורה עם ילדו. יחד עם זאת, מומלץ כי בתקופות  חריגות, כגון בתקופה של איומים ביטחוניים ומבצע צבאי,  ההורים יעשו מאמץ לפעול ביניהם בגמישות ובשיתוף פעולה, לצורך הבטחת טובת הקטינים ויגיעו לפתרונות יצירתיים, במידת הצורך, כגון הקטנת מספר המעברים בין הבתים ויצירת רצף ימים אצל הורה אחד ולאחר מכן אצל ההורה האחר (במקרה שבו יש חשש לנוע בכבישים), בחינת אפשרות לשהות עם הקטין באזור בטוח יותר באופן זמני (כגון בבית הסבים) וכו'.

עידן הפוסט קורונה: האם מגפת הקורונה ממשיכה גם כיום להשפיע על התא המשפחתי? באילו תופעות מקצועיות הקשורות להופעת המגפה אתם נתקלים כעת, בזמן שהמגפה פחות משפיעה על שגרת החיים?

עורך דין יוסי הרשקוביץ: "התקופה בה אנו מצויים - תקופת "פוסט קורונה" - עדיין משפיעה רבות על התחום שלנו. בנושא העיקרי בו אני רואה השפעה הוא כאשר צדדים מנסים להגיע להסכם גירושין ובמסגרתו להסכים על דמי מזונות. הצד המתחייב חושש מחזרה של המגיפה אשר תשפיע על הכנסותיו ועל המשק כולו ולכן אני מכניס להסכם "סעיף מגיפה" עם קביעות בדבר ירידה בהכנסות עקב מגיפה והשפעתם על דמי המזונות שהוסכמו. נקודה נוספת בעלת השפעה היא כאשר מסכימים על פיצוי בגין מוניטין/פערי שכר בתקופה בה המשק עדיין בחוסר וודאות בתחומים מסוימים, וקשה לקבוע מסמרות לעתיד הרחוק".

עורכת דין  ליאן קהת: "בתיק שמתנהל במשרדי בימים אלו עיכב בית המשפט לענייני משפחה את יציאתה לארה"ב של תינוקת בת מספר חודשים כאשר טענת הבעל אותו ייצגנו הייתה כי בעידן הקורונה יציאה עם תינוקת לחו"ל הינו דבר המסכן אותה שלא לצורך. בשגרה נוטה בית המשפט להיענות לבקשה ליציאה לחו"ל של הורה המבקש לצאת עם יחד עם הילד שלו בשל זכות היסוד לחופש תנועה - בעיקר כאשר אין חשש לאי-חזרתו לישראל -  ודן בערבויות שיש להטיל על ההורה היוצא.  בעידן זה של משבר הבריאות בית המשפט מצא כי עצם קיומה של סכנה בריאותית לתינוקת רכה בשנים אינו מאפשר את הוצאתה לחו"ל בלי הסכמת  שני ההורים".

עורכת דין לורי גייזלר,: לאור נתוני התחלואה הנמוכים, ניתן לומר שמגפת הקורונה מאחורינו, אולם השפעותיה של מגפת הקורונה עדיין מורגשות במשק הישראלי. בתקופת משבר הקורונה, היו ניסיונות רבים להפחית את דמי המזונות או לפתוח לדיון מחדש נושאים כלכליים, כגון הערכת שווי חברות, במסגרת איזון משאבים. מחד, בתי המשפט התייחסו לקורונה כמגפה עולמית, המהווה כח עליון שלא ניתן להתעלם ממנו.  מאידך,  בתי המשפט לא מיהרו להורות על הפחתת מזונות, מתוך התייחסות למגפת הקורונה כשינוי נסיבות זמני, שצפוי לחלוף. 

ישנם אנשים שעדיין לא חזרו למעגל העבודה והם מתקשים להתאושש מהמשבר הכלכלי החמור שנוצר. לפיכך, כאשר מדובר בשינוי נסיבות מהותי, שעודנו שריר וקיים, הרי שלא ניתן להתעלם ממנו וישנה עילה לפנות לבית המשפט ולבקש בחינה מחדש של דמי המזונות ו/או איזון המשאבים.