לסגור תחנות כוח ולעבור לרכב חשמלי

מדינות העולם חייבות להפסיק מיד את ההשקעות החדשות בתשתיות פחם, נפט וגז ולהאיץ את המעבר למכוניות חשמליות אם ברצונן להימנע מההשפעות ההרסניות ביותר של משבר האקלים. 

כך גורס דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה העולמית (IEA), שפורסם אתמול. "איפוס פליטות עד 2050 דורש לא פחות משינוי מלא של מערכת האנרגיה העולמית", נכתב בדו"ח.

הדו"ח הוא מפת דרכים מקיפה ראשונה, שמתווה את הצעדים שאותם צריכות המדינות השונות לנקוט כדי להגיע להפסקה מוחלטת - אפס פליטות פחמן לאוויר - עד 2050, וכך להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות צלזיוס מאז החלו המדידות. 

"יותר ויותר מדינות מפגינות מחויבות לאפס פליטות, וזה טוב. אבל אני רואה פער הולך וגדל בין הרטוריקה לבין המציאות", אמר ל”גרדיאן” ראש הסוכנות ד"ר פתיח בירו. "אם ממשלות רציניות בנוגע למשבר האקלים, אסור להן לבצע השקעות חדשות בנפט, גז ופחם החל מעכשיו - משנה זו".

ראש סוכנות האנרגיה העולמית פתיח בירו. “לממשלות רציניות אסור להמשיך להשקיע בנפט” | צילום: בלומברג

לדו"ח של הסוכנות צפויה להיות השפעה רחבה. זאת, מכיוון שאין זה ארגון סביבתי אלא גוף בינלאומי שהוקם אחרי משבר הנפט בשנות ה־70 שמייעץ למקבלי החלטות בנושא מדיניות אנרגטית. דו"חות הסוכנות משמשים גופי ממשל, משקיעים ואפילו חברות אנרגיה - בתכנון ארוך טווח.

הדרך לאפס פליטות צרה

על פי הדו”ח, בתור התחלה, כדי להגיע ליעד של אפס פליטות ב־2050, יש להפסיק כבר עכשיו את בנייתן של תחנות כוח פחמיות חדשות (אלא אם הן מצוידות בטכנולוגיות של לכידת פחמן שמאפשרת להן ללכוד ולקבור באדמה את הפליטות שלהן) ולא לאשר קידוחי נפט וגז חדשים. עד 2025 יש לאסור מכירת תנורי נפט וגז חדשים לחימום בניינים, ולעבור לפתרונות נקיים יותר כמו משאבות חום חשמליות.

 במקום השקעות בדלקי מאובנים, אומרת הסוכנות שיש להעביר משאבים משמעותיים לאנרגיות מתחדשות. "הדרך לאפס פליטות צרה", נכתב בדו"ח. "כדי להישאר עליה יש צורך בפריסה משמעותית של כל טכנולוגיות האנרגיה המתחדשת הקיימות מעכשיו עוד 2030. בנוגע לאנרגיה סולארית, למשל, מדובר על התקנה של בכל יום של פארק הסולאר בהיקף דומה למתקן הגדול ביותר שקיים היום, ועד 2030 יש לשלש את ההשקעה השנתית באנרגיה נקייה ל־4 טריליון דולר. זה ייצור מיליוני משרות חדשות, יגביר את הצמיחה הכלכלית ויספק גישה עולמית לחשמל עד סוף העשור".

במקביל, דרושות בעשור הקרוב פריצות דרך משמעותיות בתחום האנרגיה הנקייה. "רוב הפחתת פליטות גזי החממה עד 2030 יגיע מטכנולוגיות שכבר נמצאות היום בשוק. אולם, ב־2050 כמעט מחצית מההפחתה תגיע מטכנולוגיות שנמצאות כיום בשלב ההדגמה או האבטיפוס. בעשור הנוכחי יש צורך במאמץ חדשנות משמעותי על מנת להביא את הטכנולוגיות האלו לשוק בזמן".

על מנת לצמצם את השימוש בדלקי מאובנים, עד 2030 רכבים חשמליים צריכים להוות 60% ממכירות מכוניות חדשות  (לעומת 5% כיום), ויש לעצור מכירה של כל רכבי הנוסעים החדשים עם מנועי בעירה פנימית עד 2035. פעילותן של תחנות כוח מבוססות פחם או נפט תיפסק הדרגתית עד 2040. מעבר לתשתיות חשמל במגזרי התחבורה, הבנייה והתעשייה גם הוא ישחק תפקיד משמעותי. "ייצור החשמל העולמי צריך להגיע לאיפוס פליטות מלא עד 2040, ולהיות בדרכו לספק כמעט מחצית מצריכת האנרגיה העולמית. הדבר דורש הגדלה של גמישות מערכות החשמל - כמו סוללות, דלקים מבוססי מימן והידרו - כדי להבטיח אספקה אמינה".

הדרך אל האפס המוחלט

היעד עד 2045 הוא שמרבית המכוניות ינועו על חשמל או באמצעות תאי דלק, מטוסים צריכים להתבסס בעיקר על דלקי ביו ודלקים סינתטיים, ומאות מפעלים בכל העולם צריכים להשתמש בטכנולוגיות לכידת פחמן. היעד השאפתני ל־2050 הוא מגזר אנרגיה שמבוסס בעיקרו על אנרגיות מתחדשות, עם אנרגיית השמש כמקור הגדול ביותר.

בינתיים הזיהום מתגבר

"עתיד נקי ובריא יותר דורש מחויבות ממוקדת ויציבה של ממשלות כל העולם, שיעבדו בצמוד לעסקים, משקיעים ואזרחים", נכתב בדו"ח. "הוא גם דורש שיתוף פעולה גדול יותר בין מדינות, במיוחד כדי לספק לכלכלות מתפתחות את המימון והטכנולוגיות שדרושים להן כדי להגיע לאיפוס מלא בזמן".

אולם, מה שצריכות מדינות לעשות עומד בניגוד מובהק למה שנעשה בפועל. לפי שני דו"חות אחרים שפרסמה IEA בחודש האחרון, חידוש הפעילות הכלכלית והסרת מגבלות הקורונה צפויים להביא כבר ב־2021 לזינוק השני בגודלו בהיסטוריה בהיקף פליטות הפחמן, וזאת אחרי שברבעון הראשון של השנה כבר חזרו הפליטות לרמתן טרם המגפה. 

תחנת כוח בגרמניה | צילום: בלומברג

להערכת IEA, היקף הפליטות בשנה הנוכחית צפוי דווקא לעלות בשיעור של 6%. זה הזינוק הגבוה ביותר, פרט לעלייה בשיעור של יותר מ־6% שנרשמה ב־2010. הגידול בפליטות יהיה, בין השאר, תוצאה של גידול שנתי של 4.5% בצריכת האנרגיה העולמית, שיותר מקיזז את הירידה בצריכה שנרשמה ב־2020, וידחף אותה לרמות גבוהות יותר בכ־0.5% בהשוואה ל־2019. הביקוש לדלקי מאובנים צפוי לגדול משמעותית, כאשר הביקוש לפחם לבדו עתיד לזנק ב־60%. גידול זה יהפוך כמעט לחלוטין את הירידה בביקוש ב־80% ב־2020.

 הנתונים מדגישים את הפער לא רק בין מה שדרוש לעשות למה שנעשה, אלא בין הצהרות המדינות לבין מעשיהן בפועל. רק בחודש שעבר עמדו מנהיגי העולם בוועידת האקלים המקוונת של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וסיפקו הצהרות חגיגיות על הגבלת פליטות גזי החממה ויעדים להגעה לאיפוס מלא. הדו"ח של IEA יכול לשמש להם מפת דרכים בדרך להפיכת הצהרות אלו למציאות. אולם, בפועל מדינות רבות ממשיכות בהשקעה ובפיתוח בדלקי מאובנים, כולל בהקמת תשתיות חדשות, ובכך הופכות את היעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות לבלתי ניתן להשגה.