דו"ח משרד הבריאות: הפערים בין עשירים ועניים - גם בתמותה מקורונה

דו"ח הי-השוויון שפרסם היום (ה') משרד הבריאות, שב ומחזק את הטענה כי החלשים יותר בחברה הם אלו שסבלו יותר – חלו ואף מתו - לעומת החזקים בחברה.

לפי הדו"ח, שיעור המתים בקרב האוכלוסייה הערבית היה הגבוה בקרב האוכלוסייה כולם ועמד על 0.17 ל-100 איש, לעומת 0.05 באוכלוסייה הכללית. גם בחברה החרדית מדובר בשיעור גבוה של נפטרים - 0.14 –כמעט פי 3 לעומת שאר האוכלוסייה.

בני ברק בקורונה | שאול גולן

בחלוקה בין עשירים ועניים מתברר כי שיעור התמותה בקרב עשירונים העליונים (10-8) עמד על 0.03 לעומת 0.15 בעשירונים התחתונים (3-1) - פי חמישה. בפריפריה שיעור התמותה נע בין 0.07 ל-0.06.

גיל הפטירה הממוצע בחברה הערבית הוא 73, לעומת 78 בחברה החרדית ו-81 בחברה הכללית.

הפערים באו לידי ביטוי לא רק בתמותה אלא גם בתחלואה. שיעור המאומתים ל-100 אלף תושבים עמד אצל החרדים על 1,853 לעומת 515 באוכלוסייה הכללית - פי 3.6. בקרב העשירונים התחתונים (3-1) שיעור המאומתים עמד על 839, פי 2.6 לעומת בעשירונים העליונים שם עמד על 324 בלבד. דווקא בעשירונים 6-4 נרשם שיעור הגבוה ביותר של מאומתים – 849 ל-100 אלף איש.

בית החולים בנהריה | גיל נחושתן

מהדוח עולה כי ישנם עוד כמה פרמטרים סוציו-אקונומיים שמסבירים את התחלואה. גודל משקי הבית: בקרב משקי בית עם 2-1 אנשים שיעור המאומתים עמד על 335 לעומת שיעור של 1,891 בקרב משקי בית עם יותר מ-6 נפשות - פי 5.6.

גם הצפיפות הכריעה: בקרב יישובים צפופים (מעל 11,137 לקמ"ר) שיעור המאומתים עמד על 888 ל-100 אלף איש, פי 3.8 לעומת 232 בקרב יישובים לא צפיפות (עד 746 לקמ"ר).

לגבי התחלוה דווקא עניין הפריפריה משפיע: שיעור המאומתים עמד על 402 ביישובים מאוד מרכזיים, לעומת 803 בקרב יישובים מרוחקים מהמרכז.

עוד מתברר כי בני משפחות גדולות ביישובים גדולים ומרכזיים ובני המגזר הדתי לאומי והחרדי ביצעו יותר בדיקות לקורונה, כאשר באוכלוסייה החרדית היו שיעורים גבוהים יותר של חולים מאומתים.