יצחק תשובה בעל השליטה בדלק 6.7.20 | צילום: אייל טואג
בפעם השלישית: ביהמ"ש בלם ניסיון תשובה לאשר בדיעבד תרומות קבוצת דלק לבית הכנסת על שמו
השופט אריאל צימרמן ביקר בחריפות את הגשת הבקשה לאשר בדיעבד תרומות בהיקף של כ-21 מיליון שקל שנותבו מהחברות הציבוריות של דלק להקמת בית הכנסת "שערי תשובה" בכותל המערבי: "חברות לתועלת הציבור אינן עסק פרטי, ואישור בדיעבד חותר תחת עקרונות היסוד של דרך ניהולן". קרן דלק: "הבקשה נדחתה מטעמים פרוצדורליים"
ביהמ"ש המחוזי בת"א בלם ביום שישי ניסיון שלישי של בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, לבצע מחטף ולאשר בדיעבד תרומות ציבוריות בהיקף של כ-21 מיליון שקל שנותבו מהחברות הציבוריות להקמת בית כנסת "שערי תשובה" בכותל המערבי, על שמו של יצחק תשובה ורעייתו.
"חברות לתועלת הציבור אינן עסק פרטי, ואישור בדיעבד (של התרומות - ת"ג) חותר תחת עקרונות היסוד של דרך ניהולן", נכתב בפסק הדין של השופט אריאל צימרמן, שביקר בחריפות את הגשת הבקשה, לאחר שהשופטת יהודית שבח דחתה שתי בקשות קודמות בנושא שהוגשה גם הן באמצעות עו"ד עופר צור ממשרד גורניצקי ושות'.
השופט צימרמן ציין כי בקרן, שנרשמה כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) ונמצאת בבעלות מלאה של קבוצת דלק הבורסאית, "התגלו שורה ארוכה ועוכרת שלווה של תקלות ומחדלים". צימרמן התייחס בפסק הדין לממצאי דו"ח הביקורת של רשם התאגידים שנחשף ב"כלכליסט" בספטמבר 2020, במסגרתו התגלו בקרן אי סדרים, ליקויים, מנגנוני ביקורת מסורסים ופעילות בניגוד עניינים.
"לא ניתן לנהל חל"צ ללא פיקוח, ובאופן הסוטה מן המטרות הציבוריות הפורמליות שבתקנון (מדעים, תרבות וחינוך – ולא מורשת יהודית - ת"ג)", הוסיף השופט. "חל"צ, ככל תאגיד העוסק במטרות ציבוריות ובפרט בענייני צדקה, הן בעלות זיקה למשאבי הציבור ככלל. לעיתים בתמיכה ציבורית ישירה, לעיתים בתמיכה עקיפה בדמות הטבות מס".
הבקשה השלישית לאישור התרומות הוגשה קרוב לשנתיים לאחר שהוגשה תביעה נגזרת על ידי בעל מניות בקבוצת דלק, המיוצג על ידי עוה"ד שלומי מושקוביץ ופולינגר. בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי מרכז בלוד נטען כי כפי שנקבע בדו"ח של רשם התאגידים, הקמת בית הכנסת חרגה ממטרות הקרן ונועדה לפאר את שמו של בעל השליטה כאילו תרם את התרומות מכיסו. התובע, שביקש להיכנס בנעלי קבוצת דלק, מבקש לחייב את תשובה ואת יתר הדירקטורים ונושאי המשרה להשיב לקופת הקרן את התרומות שהוצאו ממנה שלא כדין.
השופט צימרמן ציטט את ממצאי דו"ח הביקורת, שאותה הגדיר "חריפה". "הדו"ח עב הכרס סוקר שורה ארוכה ועוכרת שלווה של תקלות ומחדלים שמצא בהתנהלות קרן דלק: תרומות בניגוד למטרות; ועדת ביקורת בלתי אפקטיבית; מורשה חתימה שהוא חבר ועדת הביקורת בניגוד לדין; גזבר קבוצת דלק משמש כמורשה חתימה בחל"צ; תרומות של מעל מיליון שקלים למוסד (מכללת נתניה) שיו"ר דירקטוריון קרן דלק (גבי לסט) משמש בה כחבר הוועד המנהל; היעדר תיעוד ודיון במצבי ניגוד עניינים; היעדר פיקוח על השימוש בתרומות, וניהול החברה והאסיפות בניגוד להוראות הדין".
השופט צימרמן ציין כי עיקר כספי התרומות הופנו לקרן למורשת הכותל המערבי שמתחזקת ומתפעלת את בית הכנסת, על יסוד הסכם לפיו "על פי בקשת התורם תונצח תרומתו בצורה הולמת בדרך שתסוכם בן הצדדים".
השופט ציין כי מעולם בית משפט בישראל לא נדרש להידרש לבקשת אשרור בדיעבד. הוא ציין כי לא זה צריך להיות המקרה הראשון שבית משפט ייתן הכשר בדיעבד לפעולות שלעמדת משרד המשפטים בוצעו "בחריגה מן מטרותיה המאושרות בהיקפים משמעותיים ומרכזיים לפעילותה", ותוך שהקרן "זנחה את קידום מטרותיה הקיימות".
בית המשפט נימק את דחיית הבקשה לאשרור התרומות בכך שהקרן לא הציגה טיעון משכנע לכל מחדליה. עוד נקבע כי אין משמעות לכך שהקרן עצמה תאשר בדיעבד את התרומות, שכן מדובר באותם גורמים שמלכתחילה לא פעלו כדין. בית המשפט פסק כי אם ייקבע בתביעה הנגזרת שאכן הייתה חריגה מהמטרות וכי מדובר בעסקת בעלי עניין שלא אושרה כדין, אז בוודאי שאותם גורמים אינם יכולים לאשרר לעצמם את התרומות, וכי אין חפיפה בין הגורמים שאשררו לבין הגורמים בקבוצת דלק הציבורית.
פסק הדין של צימרמן חשף אגב גם חוסר אחידות תמוה בשורות משרד המשפטים. רשם ההקדשות, הרגולטור האחראי על קרן דלק שהוא יחידת סמך ברשות התאגידים, הציג עמדה מפתיעה כשבחר להתעלם מהממצאים החמורים שלו עצמו ולא להתנגד לאשרור בדיעבד של התרומות.
"אפילו אם הרשם כגוף מפקח היה משמיע עמדה אוהדת לאישרור בדיעבד, עדיין שומה על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולהחליט האם צודק ונכון לאשר בדיעבד את הפעולה בחריגה ממטרות החברה – ולא היא", כתב השופט על עמדת הרשם שהוגשה באמצעות עו"ד נירה משרקי.
מקרן דלק נמסר בתגובה: ״כל התרומות של הקרן נעשו על פי דין ובהתאם למטרותיה. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט מטעמים פרוצדורליים תוך שבית המשפט מדגיש שאין באמור כדי לחוות דעה בטענות הצדדים לגופם. אנו משוכנעים שכאשר בית המשפט ידון בתיק הוא יקבל את עמדת הקרן וידחה את הבקשה הקנטרנית. הקרן גאה בשורה ארוכה של פרויקטים חשובים שהיא תרמה לקידומם לאורך השנים ובכללם הפרויקט החינוכי בכותל. מר תשובה תרם באופן אישי ובהיקפים משמעותיים מזמנו ומכספו, לטובת הקמת הפרויקט החשוב שזוכה מידי יום למאות מבקרים מהארץ ומהעולם כולו, אשר באים לבקר לראות ולשמוע על ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו".