עלות החוק הנורבגי: לפחות 35 מיליון שקל בשנה

החוק הנורבגי, במסגרתו יכנסו לכנסת 20-18 ח"כים חדשים, יעלה לציבור 39-35 מיליון שקל לשנה - כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג בפני ועדת החוקה בדיון על הרחבת החוק. עבור קדנציה של 4.5 שנים עלותו של החוק תגיע בסך הכל ל-175-158 מיליון שקל.

לפי מרכז המחקר והמידע, עלות לשכת ח"כ היא 1.95 מיליון שקל בשנה. סכום זה מורכב מעלות השכר של הח"כ (800 אלף שקל), עלות העסקת שלושה יועצים פרלמנטריים (780 אלף שקל), תקציב הלשכה (102 אלף שקל), עלות רכב (112 אלף שקל) ותקורות (156 אלף שקל). נוסף על כך, ח"כ שמתגורר רחוק מירושלים זכאי לעתים להוצאות לינה בבירה. לעלות הזו יש להוסיף סכומים להקמת לשכות חדשות במשכן במקרה הצורך לחברי הכנסת שייכנסו מתוקף החוק הנורבגי. לפני 3 שנים העריך משרד האוצר את עלות לשכת ח"כ ב-1.7 מיליון שקל לשנה.

מטרת החוק הנורבגי היא לאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת על מנת להתרכז בעבודת משרדם. לפי הצעת החוק שהוגשה על ידי ועדת החוקה ונדונה על ידה, בסיעה גדולה של מעל 18 ח"כים, יוכלו להתפטר שליש מהח"כים המשמשים כשרים וסגני שרים ובמקומם יושבעו חברי כנסת חדשים. המשמעות של כך היא שבפועל החוק יחול רק על הליכוד, ממנה יוכלו להתפטר 10 ח"כים, זאת לעומת 5 ח"כים שיכולים להתפטר לפי החוק הנורבגי כיום. בכנסת הקודמת כיהנו כ-20 ח"כים שנכנסו אליה מתוקף החוק הנורבגי, ובכנסת הזו צפויים לכהן 20-18 ח"כים "נורבגים", כאמור.

בקואליציה בראשות רה"מ בנימין נתניהו 64 ח"כים, אך 40 מהם מכהנים בתפקידים בממשלה כמו רה"מ, שרים, סגני שרים ויו"ר הכנסת, כך שבפועל נותרו לקואליציה ובעיקר לליכוד מקומות רבים לא מאויישים בוועדות. כדי למנוע מצב שבו ח"כ יהיה חבר ב-5-4 ועדות ויתרוצץ מוועדה לוועדה, מוצע כעת להרחיב את החוק.

לפני זמן קצר רה"מ הודיע נתניהו על מינוייהן של ח"כ מאי גולן כשרה במשרד רה"מ, ועל מינויה של גלית דיסטל-אטבריאן כשרת ההסברה. במקביל מתנהלים מגעים לצירופו לממשלה של ח"כ דודי אמסלם ומינויו לשר וחבר בוועדה לבחירת שופטים.