IBI מקפיא את משיכת הכספים מקרן הנדל"ן האמריקאית שלו

האסון בדרום ב־7 באוקטובר והמלחמה שנפתחה בעזה בעקבותיו פגעו עד כה בעיקר בחוסכים שהשקיעו בבורסה הישראלית. מדדי ת"א־35 ות"א־90 ירדו באוקטובר בשיעור חד של 11% ו־14.5% בהתאמה. הירידות החדות בשוק ההון גרמו גם לירידה של יותר מ־2% בחודש בענף קופות הגמל שהן החסכונות העיקריים של הציבור לטווח הבינוני־ארוך.

אולם נראה כי הירידות בשוק ההון ולחץ המשקיעים מהמלחמה פוגעים גם בתחום ההשקעות הלא סחירות. בקשות רבות לפדיונות ועצירת הגיוסים על רקע המלחמה בעזה גרמו להקפאת האפשרות לפדות את הכסף מ־Comrit Fund, שמנוהלת בבית ההשקעות IBI ומשקיעה במיזמי נדל"ן מניב אמריקאי. הקושי שבו נתקלה קומריט לשרת את בקשות הפדיונות של הלקוחות נובע מגל של בקשות שכאלו, שהגיעו בעקבות המלחמה בדרום ופגעו בנזילות הקרן.

קומריט היא הקרן השנייה בגודלה של IBI בתחום הקרנות הלא סחירות ומנהלת הון בהיקף של כ־2 מיליארד שקל שרובו שייך למשקיעים כשירים. הקרן משקיעה משנת 2015 בנדל"ן מניב בארה"ב בצורה מפוזרת. היא הציעה ללקוחותיה להשקיע בנדל"ן מגוון, בהם מרכזים לוגיסטיים, חוות שרתים, מרכזי אחסון ומרכזים רפואיים.

במכתב ששלחו מנכ"ל IBI דייב לובצקי ומנכ"ל קרן קומריט זיו ספיר ללקוחות ביום חמישי האחרון, הסבירו השניים כי "בהתאם להסכם השותפות, במטרה לאפשר לקרן להגשים את מטרותיה באופן מיטבי והשאת תשואות לשותפים, החליט השותף הכללי לדחות באופן זמני את בקשות הפדיון הקרובות שהוגשו על ידי חלק קטן מהשותפים, עד לחזרת הקרן לרמות נזילות סבירות כפי שיוגדר על ידי ועדת ההשקעות".

קומריט היא קרן השקעות פרטית מסוג פרייבט אקוויטי, שמורכבת משני חלקים, השותף הכללי (GP-General Partner) והשותף המוגבל (LP-Limited Partner). השותף הכללי, שהקים את הקרן, מגייס משקיעים שהם השותפים המוגבלים. השותף הכללי, במקרה זה IBI, גובה דמי ניהול עבור ההקמה והניהול של הקרן, כלומר מציאת נכסים מניבים ושיפורם. IBI גם אחראי על היקף המזומן בקרן, כדי לשרת משקיעים שרוצים לפדות את היחידות שלהם, לצד שמירה על ביטחונות שמשמשים כהגנה על שאר כספי המשקיעים, במקרה של קריסת חלק מהמיזמים שבהם השקיעה הקרן. על פי הערכות, המשך הלחימה בעזה והחמרתה עלולים להביא לצורך של הגדלת הביטחונות, מהלך שיביא למצוקת נזילות בקרן, שכרגע היקף המזומנים בה עומד על 4.5 מיליון דולר. במקרה קיצון, בעלי המניות ב־IBI יצטרכו להזריק הון בעצמם לקרן ולרכוש באופן פרטי חלק מההשקעות של הקרן.

קרנות ההשקעות הלא סחירות, או בשמן האחר קרנות ההשקעות האלטרנטיביות, הן בעלות מנגנון מובנה מראש, שמאפשר להן לעכב פדיונות במזומן כדי להימנע ממכירות בזק שעלולות להזיק לשאר המשקיעים בקרן. מתחילת 2023 קרנות לא סחירות נוספות החליטו כי הן עוצרות את האפשרות לפדות את כסף המשקיעים, אולם אלו עסקו באשראי צרכני ולא באשראי נדל"ני. כך, למשל, קרן פאגאיה להלוואות צרכניות (P2P), שמנהלת כמיליארד דולר.

גם הפניקס החליטה לבטל את האפשרות למשוך השקעות מהמשקיעים בקרנות האלטרנטיביות שלה להלוואות צרכניות, שניהלו כרבע מיליארד דולר. הפניקס אף החליטה לסגור את הקרן, תוך שהיא מקפיאה את האפשרות למשוך את הכסף, ותשיב את הכספים בהדרגה במשך חמש שנים.

גם הקרן של IBI להלוואות צרכניות, IBI CCF, שמנהלת כמעט 800 מיליון דולר, עצרה את האפשרות של החוסכים למשוך כספים באופן מלא. גם טריא, חברה בורסאית שעוסקת ב־P2P בישראל, עצרה את אפשרות המשיכות.

קרנות האשראי הצרכני הישראליות שפועלות בארה"ב נהנו מרוח גבית בשנים האחרונות בזכות הריבית האפסית במשק. אולם החל ממרץ אשתקד, בתגובה לאינפלציה שהרימה את ראשה, החלו הבנקים המרכזיים להעלות את הריבית במטרה להחזיר את השד לבקבוק. כך, בארה"ב הריבית טיפסה משיעור אפסי ל־5.5%-5.25%. עליית הריבית הבריחה משקיעים לאג"ח ממשלתיות ולהשקעות בטוחות יותר, תהליך שפגע משמעותית בתזרים של אותן קרנות.

אולם כאמור, קרן קומריט שמשקיעה בנדל"ן מניב היא הקרן הראשונה שאינה עוסקת באשראי צרכני שנכנסת להקפאת פדיונות. על כן ההנחות בשוק הן שהאירוע אינו נובע מהריבית ומתנאי המאקרו, אלא יותר בעקבות הדרמה הישראלית. בחודשים שקדמו לאוקטובר, עסקה הקרן בעיקר ברכישת נדל"ן בהיקף של 80 מיליון דולר, מהלך שב־IBI ככל הנראה היו מוותרים עליו לנוכח המצב הנוכחי.

בעת שיווקה, בית ההשקעות IBI הסביר כי לקרן מתאם נמוך עם שוקי ההון והיא מתאפיינת בתנודתיות נמוכה ביחס לשוק המניות, אך נראה כי תפיסה זו נכונה לתשואות בלבד ואינה מדויקת בנוגע לנזילותה ותפקודה של הקרן. זאת, מאחר שפאניקה בשווקים מביאה לקוחות למשוך את כספם משוק ההון, לצד משיכה מהקרנות האלטרנטיביות.

"מיעוט עסקאות בשוק"

על פי המכתב של ספיר ולובצקי, "שוק הנדל"ן (האמריקאי) מתאפיין בתקופה האחרונה במיעוט עסקאות בעיקר בשל חוסר הוודאות ביחס למגמת הריבית. כעת, כשככל הנראה גל העלאות הריבית בארה"ב עומד לפני סיום, אנו ממתינים לפתיחת השוק לעסקאות באופטימיות כשאיתנות הכלכלה האמריקאית צפויה לתמוך בביצועי הקרן".

כך או כך, שתי קרנות השקעה לא סחירות (IBI CCF וקומריט) בתוך IBI שמתקשות לשרת את בקשות המשקיעים עלולות להצביע על אפשרות של קיטון ברווחי בית ההשקעות. מניית IBI עלתה מתחילת השנה ב־49% ובית ההשקעות נסחר בשווי של יותר מ־1.2 מיליארד שקל, בעיקר בשל הרווחיות הגבוהה שלו ומנוע ההכנסות שהיוו הקרנות האלטרנטיביות.

ברבעון השני רשם בית ההשקעות רווח שיא שהסתכם ב־38.8 מיליון שקל לעומת רווח של 15.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2022, עלייה של 155%. הכנסותיו ברבעון השני הסתכמו ב־194.3 מיליון שקל לעומת 169.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 15%. מתוך אותן הכנסות, 44.5 מיליון שקל מקורן בניהול השקעות אלטרנטיביות, סכום נמוך יותר מזה שאפיין את הרבעון המקביל, שבו ההכנסות מהתחום הסתכמו ב־56 מיליון שקל. כלומר ההכנסות מניהול השקעות אלטרנטיביות מהוות בין 22% ל־23% מהכנסות בית ההשקעות. IBI יפרסם את הדו"חות הרבעוניים שלו לקראת סוף נובמבר. בדו"חות אלו יתברר למשקיעים כיצד הפדיונות בקרנות של IBI השפיעו על ההכנסות והרווח הכולל.