יוני לוהט, אבל הדרמה האקלימית הגדולה היא באוקיינוסים

העולם חווה כעת את ימי תחילת יוני החמים ביותר שתועדו אי פעם. הטמפרטורות העולמיות הממוצעות בתחילת החודש שברו את השיאים הקודמים ב"פער ניכר", כך לפי יחידת ניטור האקלים של האיחוד האירופי (קופרניקוס), כשטמפרטורת האוויר הממוצעת בכדור הארץ גבוהה ב-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. יוני הלוהט הגיע לאחר מאי שהיה צונן רק בפחות מ-0.1 מעלות בהשוואה למאי החם ביותר שנרשם מאז החלו מדידות הטמפרטורה, ובקצה 8 השנים החמות ביותר שתועדו.

2023 נמצאת רק במחציתה, אך גלי חום קשים ושיאי טמפרטורה כבר נשברו בעולם – מסיביר שנאבקה בחום קיצוני, לספרד ופורטו ריקו. גל חום מעיק שרר ביום חמישי בדרום ארה"ב והוביל לטמפרטורות של 38 מעלות במקומות רבים, שיצרו תנאי חום מסוכנים מטקסס ועד פלורידה. בקנדה, שריפות ענק צבעו את השמים בכתום והובילו עשן רעיל לעבר ניו יורק וושינגטון, ובאנטרקטיקה היקף הקרח הימי הגיע בחודש שעבר לשפל היסטורי בהשוואה לחודשי מאי בשנים עברו. אך הדרמה האקלימית הגדולה מתחוללת כעת הרחק מן העין, בים ובאוקיינוסים.

בזמן שאנשים מרגישים את החום ביבשה, פרץ חום משמעותי עוד יותר מתרחש בים, עם רצף חודשים של טמפרטורות שיא באוקיינוסים. עודף חום באוקיינוסים, המכסים 70% משטח כדור הארץ, משפיע על הטמפרטורות העולמיות הכוללות, וגורם לתמותה של בעלי חיים, הלבנת שוניות אלמוגים ועוד. במרץ טמפרטורות פני הים הגיעו לשיאן. אלא שאפריל ומאי הולידו שיאים חדשים, ומתחילת יוני הטמפרטורה המשיכה לעלות בקצב מהיר עוד יותר. אוקיינוסים חמים יותר משמעותם גם "תדלוק" לאירועי קיצון אקלימיים עוצמתיים יותר, איתם תיאלץ האנושות להתמודד.

בשבוע שעבר הטמפרטורה הממוצעת באוקיינוסים בעולם היתה גבוהה ב-0.9 מעלות מהממוצע מאז 1982. בימים האחרונים החל להתפתח גל חום ימי קיצוני מול חופי בריטניה; הטמפרטורה האמירה עד כדי כ-5 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הרגיל בתקופה זו של השנה, מה שהוביל את המינהל הלאומי לאוקיינוס ואטמוספירה של ארה"ב (NOAA) לסווג חלקים מהים הצפוני בקטגוריה 4 של גל חום ימי (משמעותה גל חום קיצוני). בשל שינויי האקלים שנגרמו בעשורים הארוכים האחרונים על ידי בני האדם, מספר ימי גלי החום הימיים כבר הוכפל בין 1982 ל-2016, והוא צפוי לגדול עוד יותר בעתיד.

מדענים סבורים כי החום הכבד באוקיינוסים נגרם לפחות בחלקו מהמעבר מתופעת לה ניניה - הנוטה לקרר את שטחי האוקיינוסים - לדפוס אל ניניו שנוטה להביא מים חמים יותר אל פני השטח. אלא שתופעת אל ניניו מתרחשת כעת לצד תנאי התחממות ארוכי טווח הנגרמים בשל שריפת דלקי מאובנים על ידי החברה האנושית – כשאלו גורמים להתחממות נוספת שאינה טבעית, אלא מעשי ידי אדם. בני אדם פלטו לאטמוספירה גזי חממה במשך שלוש שנים נוספות מאז אל ניניו האחרון, והמשמעות האפשרית היא שהתנאים הללו יחמירו את השפעות החימום של התופעה הטבעית.

מדענים משערים כעת שלטמפרטורה ש"מרתיחה" כעת את האוקיינוסים באופן חריג, עלולות להיות סיבות נוספות, בהן התפרצות הר געש תת-ימי בטונגה בינואר 2022, במהלכה שוגרו לסטטוספירה אדי מים הפועלים כגז חממה לוכד חום.

במאי פרסם הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) דו"ח בו הזהיר כי ייתכן שהטמפרטורות העולמיות יזנקו בחמש השנים הבאות, בין היתר בשל אל ניניו ופליטות גזי חממה. הארגון צופה שלפחות אחת מחמש השנים הבאות - ותקופת חמש השנים כולה - תהיה החמה ביותר שתועדה מאז החלו מדידות הטמפרטורה, בשל שינויי האקלים ותופעת אל ניניו.

לפי הארגון, ישנו אף סיכוי שהטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה לזמן מוגבל על 1.5 מעלות מעבר לטמפרטורה בתקופות הפרה-תעשייתיות; סף הטמפרטורה של 1.5 מעלות הוא אינדיקטור מרכזי המשמש למעקב אחר ההתחממות הגלובלית. כ-200 מדינות סיכמו בהסכם פריז לנסות להגביל את ההתחממות לסף זה, כדי למנוע החמרה משמעותית של גלי חום, בצורות, שיטפונות ועליית גובה פני הים. חצייה זמנית של אותו סף אין משמעותה ממוצע לטווח ארוך – ולכן עדיין יש סיכוי להגביל את ההתחממות, אך מדובר באינדיקציה המצביעה על המהירות שבה אנחנו מתקרבים לאותה נקודה.

אלא שבנקודת הזמן הזו, למרות ההצהרות, האנושות דוהרת להתחממות מסוכנת. לפי האו״ם, מדיניות האקלים הנוכחית של מדינות העולם תוביל לעליית טמפרטורה ממוצעת של 2.8 מעלות מעל הזמנים הפרה-תעשייתיים עד סוף המאה, כמעט פי שניים מהיעד שקבעו מדינות העולם.