דניאל הגרי עם פטל וגולני בשוקולד: טעמי הסופגניות החדשים

בכל שנה לקראת חנוכה מתמלאים מדפי הקונדיטוריות ברחבי ישראל בשלל סופגניות. אף שהשנה קשה לחגוג גם הפעם התמלאו המדפים — אם כי רשת רולדין, המובילה בתחום הסופגניות המוטרפות, עושה זאת בשקט בלי קמפיין חוצות ענקי ובלי מזרקים בטעמים. רוב הקונדיטוריות לא התייחסו למצב (למעט רשת נאמן שקישטה את הסופגניות שלה בצבעי כחול לבן ודגלוני ישראל).

אבל קונדיטוריה אחת החליטה שלא להתעלם מהמלחמה ושחררה לשוק קולקציית סופגניות יוצאת דופן. מפגן פטריוטיות שובה לב אם מחליטים — וזה רעיון מצוין כרגע — להשאיר לרגע מאחור את הציניות. קפה קדוש, הקונדיטוריה הירושלמית הוותיקה והמוערכת, מציעה השנה סופגניות המוקדשות לצה"ל כשכל סופגנייה מוקדשת לחיל אחר בצבא — כשהשיא שמור לדובר צה"ל דניאל הגרי, אולי הפרצוף של המלחמה הזו.

כך, למשל, תוכלו לפגוש על מדפי הקונדיטוריה סופגניית גולני הממולאת בקרם שוקולד קפה וסוכריית קרמל מעל. הקרם, כמו בשאר הסופגניות, גולש מעט החוצה וכך נוצרת מעין כומתה בצבע החיל הרלבנטי. גולני זה חום, כמובן. סופגניית גבעתי ממולאת בקרם קסיס המייצר את הכומתה הסגולה, סופגניית חיל המודיעין ממולאת בקרם אננס ירוק, סופגניית התצפיתניות ממולאת בקרם לימון היוצר את הכומתה הצהובה־מנומרת שלהן, סיירת אגוז בקרם אגוזי לוז, חיל האוויר בקרם פקאן, הנדסה קרבית בקרם קרמל, שריון בקרם אוראו שחור, חיל הים בקרם פטיסייר לבן, צנחנים בקרם פבלובה, מג"ב בקרם פיסטוק־חלווה ירוק, וכאמור, סופגנייה מיוחדת המוקדשת לדניאל הגרי ממולאת בקרם פטל ומצופה בוורוד, כמחווה לעובדה שתא"ל הגרי "נכנס ללב של כולנו". הסופגניות מעולות, במיוחד גולני.

קרן קדוש, מבעלי הקונדיטוריה הוותיקה, מספרת ש"בכל שנה איך שמפרקים את הסוכה, זה הזמן שלנו לייצר ממתקים. אנחנו פותחים קונפיסרי של ייצור ממתקים שאנחנו משדכים לסופגניות. השנה חטפנו שוק וסגרנו, והבן שלי שבגולני, בעזה עכשיו. במשך שבועיים היינו סגורים ובישלנו לחיילים. הבן השני שלי במכינה אז בעלי איציק הביא אותו ואת חברים שלו שיעזרו כי נשארנו בלי צוות. הם עברו קורס קונדיטוריה מזורז ועשינו כריכים לחיילים. אני הייתי אחראית על גיוס כספים וציוד לחיילים. פתחנו חמ"ל בבית ואחד בקפה — עד שבצבא אמרו שלא זקוקים יותר. ואז ראש העיר פנה לבעלי עסקים שנתחיל לפתוח מקומות מחדש. היה לי מאוד קשה עם זה, במיוחד עם הסופגניות. אמרתי: הילדים שלנו בעזה נלחמים ואנחנו נכין סופגניות? ואז פנו מגולני שאכין סופגניות לחיילי גולני שנפצעו — וזה היה הטריגר. במעט השיחות שהיו לי עם הבן הוא כל הזמן ביקש שאדאג לגולני. עשינו סמל של גולני והעלינו לאינסטגרם ואז המון אנשים פנו אלינו וביקשו שנעשה לעוד חילות".

לא הרגשת מוזר?

"אפילו לא לשנייה. זה התחיל מרצון להעלות את המורל. הילדים שלנו איבדו המון חברים. חטפנו מכה כואבת וצריך נחמה. בשבעה של רועי דאוי מגבעתי, שהוא ירושלמי, הכנתי למשפחה שלו מאפי פיסטוק שהוא נורא אהב. זה הכל דברים קטנים, ואני מקווה שהם עוזרים: באות אמהות וקונות את הסופגנייה של החיל שהבן או הבת משרתים בו. זה כמו דגל במרפסת. יש לזה משמעות".

לא פחדת שיחשבו שאת תופסת טרמפ על צה"ל?

"לא. הרעיון היה לשמח חיילים. זה בדיוק כמו שהיה לפתוח את המקום. הרגשתי לא בנוח אפילו להכין קפה כשיש חטופים והרוגים. ואז בפעם הראשונה שהגעתי לפה, אחת הקונדיטוריות שלי התחילה לבכות כי בן הזוג שלה בגולני. הושבתי אותה לידי ומזגתי לה לשתות ודיברנו ופתאום בשולחן ליד התחילו לבכות ואז הבנתי שאנשים צריכים לצאת. לא כדי לבלות אלא כדי להיות ביחד. אנשים יוצאים ועדיין עצובים אבל יש רגע עם מי להיות. ולא לכל אחד יש. אתה יודע, לא התחלתי להכין סופגניות, אף על פי שכבר ביקשו, עד שהתחילו להחזיר את החטופים הביתה".