דווקא עכשיו: שוויון מגדרי הוא צו השעה

מדד השוויון המגדרי לשנת 2023 שפרסם מכון ון ליר מעיד על מגמות מדאיגות בכל הנוגע למעמדן של נשים בחברה הישראלית בכלל ובמגזר הציבורי והעסקי בפרט. מהנתונים עולה כי יש עלייה של 4% ברמת אי השוויון המגדרי לעומת שנת 2022 והיא מתפרסת על פני כל המגזרים: בממשלת ישראל מכהנות 5 נשים לעומת 30 גברים ואילו בכנסת מכהנים 91 גברים לעומת 29 נשים. ברשויות המקומיות מכהנים 241 ראשי רשויות גברים לעומת 15 נשים בלבד שנבחרו לתפקיד. בתפקידי ניהול במגזר הציבורי יש 62% גברים לעומת 38% נשים. המצב במגזר הפרטי גם הוא מדאיג לאור העובדה שבתפקידי מנכ"ל מכהנים 43,910 גברים לעומת 9,090 נשים בלבד.

המגמה השלילית החלה בתקופת הקורונה שכן עיקר העול הכרוך בניהול המשפחה בנסיבות קשות הוטל על הנשים שהקריירות שלהם נפגעו עקב כך יותר מהקריירות של גברים. אך מגמה זו התעצמה בסדרי גודל מאז כינונה של הממשלה החדשה שבה נרשמה התדרדרות של ממש לרבות ירידה בייצוג של נשים בתפקידים של שרות ושל מנכ"ליות משרדים ממשלתיים: כיום יש 30 מנכ"לים ו-0 מנכ"ליות של משרדי ממשלה.

רבים זוכרים שבעבר הלא רחוק כיהנו בתפקידים הללו נשים מוכשרות להפליא שתרמו מיכולותיהן להצלחות רבות של משרדי ממשלה, של הכנסת, של רשויות מקומיות של חברות עסקיות ועוד. די אם אזכיר שעד לא מזמן בראשות הבנקים הגדולים עמדו נשים שהובילו את צמיחתם וכניסתם לעידן הדיגיטלי.

עינת בנימיני מנהלת השלוחה הישראלית של Concentrix+Webhelp | צילום: שרון לוין

מאבקן של נשים לשוויון מגדרי בישראל הוא חלק ממאבק גלובלי בתחום זה שנרשמו בו בעשורים האחרונים לא מעט הצלחות אך גם לא מעט נסיגות. נתונים מדו"ח של מקינזי על נשים במקומות העבודה בארצות הברית מעידים שנשים הופכות לשאפתניות יותר, אך סובלות ממופעים רבים של תוקפנות כלפיהן. השנה אמנם נרשם מספר שיא של נשים בתפקידי ניהול בכירים (C-level) קצב ההשתלבות שלהן בתפקידי ניהול בדרג הבינוני הוא איטי במיוחד בקרב נשים שחורות.

מחקרים מוכיחים שישנן מגוון תועלות הטמונות בייצוג של נשים בתפקידי מנהיגות בארגונים. בין היתר: שווי שוק גבוה יותר לחברות, קשר סיבתי בין נוכחות נשים בהובלת חברות לבין ביצועים עסקיים, שילוב נשים מאפשר לנרמל פרקטיקות של עבודה גמישה, שמשפרת את הביצועים של כלל העובדים ועוד. פרסום של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה מציג שלל יתרונות נוספים של ניהול נשי וביניהם: נשים מצטיינות בסגנון ניהול משנה מציאות (transformational), שיתוף הפעולה בתוך קבוצה גובר עקב נוכחות נשית, נשים עדיפות או שוות ליכולות של גברים ב-7 מתוך 8 המאפיינים הנדרשים לניהול איכותי ועוד.

ההוכחות לאפקטיביות הניהולית של נשים ישראליות פרוסות וגלויות על פני כל תחומי החיים והוויתור עליהן הוא בבחינת מותרות שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה. הביקוש לטאלנטים בישראל הוא ענק ולא ייתכן שדווקא הממשלה, הרשויות המקומיות והמגזר הציבורי לא ישאפו לצרף אליהן נשים שיכולות לשפר דרמטית את התפקוד שלהם.

זה זמן לשידוד מערכות בתחום השוויון המגדרי. יש לקדם במהירות נשים ולמנות אותן לעמדות מפתח במשרדי ממשלה, במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, לרבות נשים שכיהנו בהצלחה בתפקידים בכירים ופרשו. היום יותר מתמיד ברור שבעת צרה כדאי לגייס את הטובות ביותר למען הצלחתה של מדינת ישראל. על הקווים ממתינות מאות נשים מוכשרות להפליא שיכולות לחולל שינוי דרמטי במצבה של המדינה - והן רק מחכות לקריאה.

הכותבת היא מייסדת ומנהלת השלוחה הישראלית של חברת חוויית הלקוח הבינלאומית Concentrix+Webhelp