ביאליק לילדי טיקטוק: "אלוף בצלות ואלוף שום" זוכה לעיבוד מודרני

"אלוף בצלות ואלוף שום", הסיפור בחרוזים לילדים שחיבר חיים נחמן ביאליק עם איורים של נחום גוטמן, ראה אור לראשונה ב־1928 ודי מהר נהפך לקלאסיקה שזכתה לכמה עיבודים, בהם הצגה בתיאטרון הקאמרי ומחזמר מאת לאה נאור ודובי זלצר. הסיפור הוא על נסיך שהגיע לממלכה שבה לא ידעו מה זה בצל. הנסיך העניק לתושבים שלל בצלים שיעשירו את מזונם ותמורתם קיבל כסף רב. נסיך אחר החליט לנסות את הטריק עם שום אך תמורתו לא זכה לכסף אלא לבצלים. מוסר ההשכל: מי שפועל בתום לב יזכה בעושר ותהילה ומי שתאב בצע ייכשל.

לציון 150 שנה להולדתו של המשורר הלאומי יעלו החל משבת הקרובה במדיטק חולון את הגרסה המודרנית "אלופת בצלות ואלופת שום", קומדיה מוזיקלית בחרוזים בהשראת הקלאסיקה של ביאליק, שכתבו נוי נוימן ולי־אור שפירא, הלחין טל בלכרוביץ' ומביים עידו קולטון: ממלכת "פקעת" עומדת לפני סכנה קיומית. איך יצילו יועצות המלך — בצלסה (ליאור בן יהודה) ההגונה ושומקה (כרמל קנדל) התחמנית — את הממלכה? בחוכמה ויושר? או בעורמה ושקר?

"אולי לפני 100 שנה הנורמה היתה שרק שני נסיכים גברים יכולים לתור את העולם אבל בישראל 2024 היה לנו ברור שהגיבורות יהיו נשים", אומרת שפירא. "כשביאליק כתב את הסיפור, לא היתה לו בראש האופציה שאלה יהיו בנות", מוסיפה נוימן.

איך הופכים סיפור ילדים של ביאליק מהמאה הקודמת לנגיש ורלבנטי לילדים של היום?

"הבסיס של הסיפור המקורי הוא טוב מול רע", אומרת נוימן. "עניין אותנו לדבר על המונחים של רע וטוב בעולם של היום. למשל, היום לא כותבים דמויות מרושעות כמו פעם, אז הדמות שלנו לא מרושעת, היא פשוט לא מסוגלת להקשיב לאיש חוץ מלעצמה והיא בזה לאחרים וכך מתבטא הרוע שלה".

שפירא מוסיפה ש"אם לפני 100 שנה הילדים יכלו לאכול את החריזה והשנינות של ביאליק, אז אין מקום לוותר לילדים של היום. אנחנו סומכות על הקהל שידע ליהנות גם ממילים גבוהות וחריזה".

לדברי הבמאי עידו קולטון, "כדי להקל את השפה הגבוהה היה צורך להעמיק את הסיפור, לתת אופי חזק לשתי הנשים וליצור עולם צבעוני ומוזיקלי. גם אם הילדים לא יצליחו להבין חלק מהטקסט — הם יבינו את העלילה מהביצוע התנועתי, מהתפאורה ומהתלבושות. זה מאתגר כי אלה ילדים שגדלים בעולם של טיקטוק וברור מה מכתיב הדור, לכן אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה ולתת כבוד לביאליק, עם אינטרפרטציה חדשנית".

עד כמה קרוב העיבוד הזה למקור? "עיבדנו את זה לגמרי. הפכנו את שני הנסיכים לשתי יועצות בממלכה שלא היתה קיימת בסיפור המקורי", אומרת שפירא. "הדבר המרכזי שהשארנו הוא מוסר ההשכל אבל העלילה שונה ורוב החריזה מקורית שלנו".

"הבעיה העיקרית במעבר לבמה היא שיש בסיפור דמויות ומסר השכל אבל אין בו דרמה והיינו צריכות ליצור אותה", אומרת נוימן, "וגם להצליח כמה שיותר בטבעיות לשזור חריזה מקורית של ביאליק בשלנו. השתמשנו גם בחרוזים שלו וזה עובד, גם היום אחרי 100 שנה. זה עדיין מצחיק וקסום וילדים יכולים להתחבר לזה. כך זה נראה לפחות מחדר החזרות".

לסיום אומרת שפירא, בת מושב גיאה שבעוטף, שלא מובן מאליו לעבוד בתיאטרון כעת. "מרגש אותי שהאחיינים שלי יכולים לצאת מהטירוף ולבוא להצגה. הלוואי שילדים רבים יקפצו לשעת הפוגה".