משרד המשפטים מעכב החלטה להאצת אנרגיה מתחדשת. הסיבה: אין לו זמן לפרסם אותה

לפני כשנה וחצי הודיעה רשות החשמל חגיגית: תעריפים חדשים יהפכו הקמת גגות סולאריים עירוניים בעלי מתקני אגירה באזורים מסוימים בארץ למשתלמים הרבה יותר, ויאיצו את הקמתם. לאחר עיכובים משמעותיים, עברה ההחלטה במליאת הרשות רק בתחילת חודש ספטמבר, וגם כעת יישומה מתמהמה, ולא ברור מתי ייצא לפועל. הסיבה: משרד המשפטים לא מצא עד היום זמן לפרסם את ההחלטה ברשומות, ולכן היא אינה יכולה לצאת לפועל. למרות שמדובר בעניין טכני, המשמעות היא פגיעה בשוק המקומי: לאחר סחבת ארוכה, פרויקטים רבים ממתינים להפיכת ההחלטה לרשמית וחלוטה כדי לחבר לרשת החשמל בתעריפים שלהם התחייבה הממשלה, והשוק שרוי בחוסר ודאות.

באוגוסט של שנת 2022 החליטה רשות החשמל לשנות את האסדרה התעריפית כדי לעודד את הקמתם של מתקני אנרגיה מתחדשת באזור גוש דן הצפוף. האזור עומד בפני משבר חשמל, בשל העלייה בצריכה אל מול כמות הייצור הקטנה – המחייבת שינוע לאזור של חשמל ממרחקים, באמצעות תשתיות מוגבלות. השוק המתין וציפה להתממשות הבשורה, אלא שברשות החשמל התמהמהו, ואז נכנס לתפקידו השר כ״ץ. כ״ץ לא הסכים לקדם את האסדרה שכן היא התייחסה לאזור גוש דן בלבד, והאסדרה שהתעכבה שונתה; הוחלט כי תחול על ערים צפופות המאכלסות לפחות 50 אלף תושבים, בכל רחבי הארץ.

ההחלטה אושרה בתחילת חודש ספטמבר ברשות החשמל – יותר משנה לאחר שהוכרזה, כאשר מיישומה ייהנו תושבים של 70 ערים בישראל להם ישולם תעריף של 6 אגורות לקוט״ש למשך 15 שנה. האסדרה החדשה עתידה לשמש מקור הכנסה משמעותי גם לרשויות המקומיות עצמן. רשימה ארוכה של ישובים תיהנה מכך: נתיבות, נצרת, נשר, סחנין, בית שמש, דימונה, חדרה, שדרות, לוד, רכסים, עכו, אשדוד, אשקלון, ערי גוש דן ועוד.

לפי רשות החשמל, גובה התועלת למדינה מוערך בכ-7 אג' לכל קוט"ש מיוצר במוקדי הצריכה הצפופים במשך 17 שנה, אולם כעת שלב היישום ממתין בשל התמהמהות טכנית במשרד המשפטים. במשרד המשפטים אומרים כי ״פרסום אמות המידה של הרשות ברשומות, בדומה לכל חקיקת משנה, נעשה לאחר תהליך סדור ומקצועי מול היחידה להבניית חקיקה במשרד המשפטים. בשלושת החודשים שחלפו הייתה תקופת חגים ותקופת לחימה שבה היחידה להבניית חקיקה הקדישה את רוב זמנה לחקיקת חירום דחופה״.

אולם ההחלטה אמורה לצאת לדרך בחודש ינואר – ואם תוסיף להתמהמה, שעה שמשרדי הממשלה ממוקדים במערכה המלחמתית, תוביל לכך שבעלי גגות לא יוכלו לקבל החלטות ולצאת לדרך עם פרויקטים גדולים כשבנוסף גם השעון מתקתק, שכן מועד סיום הזכאות לפרמיה נקבע לסוף שנת 2026. כך או כך, למרות שמליאת החשמל כבר קיבלה החלטה – היא לא נחשבת לסופית עד לפרסום ברשומות, והמצב מוביל לבלימה בשוק עצמו, שבו מעידות החברות על כך שמתעניינים פוטנציאליים דוחים הזמנות ״עד שתתקבל החלטה רשמית בנושא״.

מדובר באחד משני ההישגים הבולטים של שר האנרגיה, ישראל כ"ץ, בתקופת כהונתו. הצעד השני – פינוי של כ-2300 מגה וואט ברשת החשמל לטובת חיבור של פרויקטים סולאריים – אושר הבוקר לאחר עיכובים משמעותיים בנושא ברשות החשמל, וכעת אף הוא ממתין לפרסום ברשומות. כ״ץ עתיד לעזוב את תפקידו לטובת כהונה כשר החוץ בסוף החודש, וייתכן כי עד אז שני המהלכים כלל לא יושלמו. אם ההחלטות לא יפורסמו ברשומות לפני עזיבתו ושר האנרגיה הבא (אלי כהן) יחפוץ לשנותן, הוא יוכל לבקש לערוך דיון מחודש בנושא, וכך להחזירן לרשות החשמל. חילופי השרים המסתמנים במשרד מוסיפים אף הם לחוסר הוודאות בשוק.

ההתמהמהות באשר להחלת ההחלטה בולטת פי כמה, שעה שהחלטות שונות דווקא קודמו בעבר במהירות. כך למשל, החלטות משרד האוצר ורשות המיסים לבטל את מיסי הכלים החד פעמיים והסוכר – צעדים מידיים. איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, אומר כי ״האבסורד שגג סולארי בשנת 2023 ממתין לפרסום ברשומות הוא שריד מתקופת המנדט שעצר בזמן. התוצאה שרשות החשמל עמלה על החלטותיה לפעמים שנה ויותר ואז כאשר מתקבלת החלטה היא נעצרת בשערי משרד המשפטים במשך חודשים יוצרת חוסר ודאות ובפועל חוסמת את צמיחת התחום. הציפיה הייתה שדווקא כעת כאשר מתנהלת מלחמה יעבדו במשרד המשפטים במתכונת חירום וישחררו כל החלטה שמתעכבת ויכולה לחולל צמיחה, אבל זה לא קורה״.