"לא מצליחים להחזיק את הראש מעל המים בלי ההורים"

משפחת ניימן

אמא אביטל (29) ואבא כפיר (34), הורים לתאומים עידו ואורי

איפה גרים: מבשרת ציון

איך מתפרנסים: אחות טיפול נמרץ בהדסה; כלכלן, מנהל מכירות בחברה רפואית

הכנסה למשק בית: 22.4 אלף שקל נטו

הוצאות חודשיות בשקלים

גן לתאומים: 6,500

למה הריבית מעיקה מתמיד על המשפחות בישראל עליית הריבית החדה והזינוק באינפלציה תפסו את משקי הבית ברמת מינוף גבוהה יחסית, אחרי עשור שבו כמעט והוכפלה המשכנתא הממוצעת. התוצאה: הכבדה דרמטית על ההוצאות החודשיות לכתבה המלאה

שכר דירה: 5,900

קניות בסופר: 4,500

הלוואה: 1,800

ועד בית וחשבונות: 1,550

הלוואה לרכב: 1,100

טלפונים, טלוויזיה, דלק: 1,000

דייט ויציאות: 900

טיפוח אישי וביגוד: 900

ביטוחים: 550

אחר: 300

סך הכל: 25,000 שקל

"אנחנו משתדלים להתנהל באחריות, לעקוב באקסל אחר כל שקל שיוצא, ועדיין לא מצליחים להחזיק את הראש מעל המים בלי עזרה מההורים". כך מספרים אביטל וכפיר ניימן ממבשרת ציון, הורים לתאומים עידו ואורי.

אביטל עובדת כאחות טיפול נמרץ בבית החולים הדסה, ומשתכרת 10,900 שקל נטו בחודש. כפיר הוא כלכלן, מנהל מכירות בחברה רפואית, ומשתכר כ־11.5 אלף שקל נטו בחודש. לדבריו, "אביטל מרוויחה כ־11 אלף נטו רק הודות למשמרות לילה ומשמרת סופ"ש. אם היא תעבוד רק בבקרים – המשכורת שלה תקרוס ל־8,000 שקל בחודש. יחד עם המשכורת שלי, 22,400 שקל נטו לשנינו זה לא מספיק.

"ההוצאות המרכזיות שלנו הן על שכירות שכיום עולה 5,900 שקל ותתייקר ב־300 שקל ביוני. גן לתאומים עוד 6,500 שקל בחודש - זה להתחיל ככה את החודש עוד לפני החשבונות. אביטל נמצאת בכוננויות, היא חייבת שיהיה לה איך לחזור. קנינו את הרכב שלה בהלוואת בלון לשלוש שנים, בריבית פריים פלוס 0.4 – הפריים עלה וגם הריבית עלתה – זו תוספת של עוד 100 שקל בחודש, ל־1,100 שקל בחודש החזר על ההלוואה. יש לנו הלוואה נוספת שאנו לוקחים, בהיקף של 1,800 שקל. יחד עם יתר החשבונות וכל ההוצאות הנוספות – החודש הגענו להוצאה כוללת של 25 אלף שקל.

"אנחנו עובדים קשה כדי להגדיל את המשכורת ועדיין בכל חודש חסרים לנו כ־2,500 שקל. החודש לא עשינו קניות של בשר כי אמא של אביטל הביאה לנו ועדיין חסר לנו. אנחנו עושים הכל כדי לא לסיים במינוס, ההורים של אביטל עוזרים לנו בזה, הגענו למצב שאני לא יכול לשלם מתוך העו"ש לגן. אמא שלי מעבירה לי כסף ואני מחזיר לה כדי לא להיות במינוס".

רתמתם את כל המעטפת המשפחתית לעזרה. "ההורים שלי קונים לנו טיטולים ומצרכים. זה מאוד עוזר לנו. אמא שלה באה עם שקית בשר מבאר שבע ביום שלישי, כי יש להם איזה מבצע בימי שלישי, גם טיטולים ודברים דומים. זה מרגיש כאילו כולם במשפחה עובדים בשבילנו ועדיין אנחנו לא גומרים את החודש. איך מסתדרים זוגות כמונו שאין להם את העזרה הזאת?".

אביטל: "לאמהות שלנו יש ממש 'סידור עבודה'. כל אחת יודעת מתי היא מגיעה, כולל מתי נשארים כאן לישון. כשאני עובדת לילות, כפיר לא יכול להיות פה לבד. הוא נוסע המון, ויירדם על ההגה אם יקום כל הלילה, והילדים כל הזמן מתעוררים. יש ספה שהיא מיטת הכוננויות בבית שלנו".

ההוצאות על הגן מקוממות אותם במיוחד. "הגן זה מטורף! בסך הכל ויצו, משהו מינימלי יחסית, זה לא עכשיו חינוך מונטסורי. התשלום הוא על פי הכנסה לנפש, הם מסתכלים על הברוטו שנראה מאוד יפה, ומחלקים את זה לארבע נפשות, הבעיה שזה תאומים, מה שכל כך מכביד עלינו ומתסכל אותנו", אומרת אביטל.

כפיר: "מבחינת משרד הכלכלה, הילדים שלנו הם בגדר 'תינוקות', שזה תעריף התשלום הגבוה. החליטו לשבץ אותם בכיתת הפעוטות אבל גובים מאיתנו את תעריף התינוקות שיקר יותר. זה עולה לנו 1,300 שקל יותר (מתוך 6,500 שקל על שני הילדים). זה אבסורד, ממש עקב אכילס שלנו. ואצלנו הקיפוח כפול...".

על מה מוותרים? על חופשה? חלום הדירה? אביטל: "לחופש, למשל, לא יצאנו". כפיר: "הצעתי לה נישואים בדצמבר 2019 ומאז לא נסענו לחו"ל. רצינו, אבל המחירים בהתאם. אפשר לשבת בבית, לא לצאת, לא לחיות, לא לנשום ולסמן איקס על עוד יום שעבר. אני יכול לגור גם באיגלו. אבל זה לא חיים". לדבריו, "נכשלנו בהתמודדות על מחיר למשתכן. אני לא רוצה להיות בעלים של קירות ומיליונר על הנייר בריביות המטורפות של היום". אביטל: "אנחנו גם ככה חנוקים, אז לקחת גם משכנתא? אם לא נעמוד בהחזר הבנק יפשוט לנו את העור".