האם המדינה ויתרה על עשרות מהתלונות נגד שי אביטל?

פרשיית סוכן הדוגמניות שי אביטל ממשיכה להכות גלים. לאחר שעזב את הארץ לפני כשנה, רגע לפני מבול התלונות נגדו, ומיאן להגיע ארצה במשך תקופה ארוכה, נעצר אביטל בעיר אמסטרדם בה הוא שוהה כעת עד להחלטה באם להסגירו לישראל. אביטל חשוד בעבירות מין נגד 26 מתלוננות בגינן הוא נדרש לחקירה בישראל. אולם, למרות ש – 26 נשים התלוננו נגדו, בבקשת ההסגרה בחרה המשטרה לציין רק שתיים מביניהן, "יש כאן שאלה מהותית שעדיין לא ראיתי לגביה תשובה חד משמעית. המדינה הצהירה בבקשת ההסגרה שהולכים להעמיד אותו לדין בגין 2 תלונות, אבל מה יהיה עם עוד עשרות התלונות האחרות. האם הוא ייחקר לגביהן, האם הן יהיו חלק מכתב אישום אפשרי, יש כאן עניין לא ברור שצריך לדבר עליו", אומרת עו"ד שרון זגגי פנחס, מומחית בייצוג נפגעות עבירה בהליכים פליליים ואזרחיים, אל"מ במיל, לשעבר התובעת הצבאית הראשית, "לפי אמנת ההסגרה האירופית, אם מדינת ישראל מבקשת להסגיר אדם, היא חייבת לציין – גם אם לא באופן המפורט ביותר אך כן בקווים כלליים - מה הן העבירות שעבר אותו מבוקש. אם הדבר לא מצוין בבקשת ההסגרה, במידה והמבוקש מוסגר, הוא יעמוד לדין רק על העבירות שנרשמו בבקשת ההסגרה – ולדבר הזה קוראים 'כלל הייחודיות'. למעשה, אם מדינת ישראל תרצה להעמיד את שי אביטל לדין אחרי ההסגרה גם בגין 24 התלונות הנוספות, היא תצטרך להגיש בקשה למדינה המסגירה, כלומר הולנד, ולהיות תלויה בהסכמתה. מכאן עולה השאלה החשובה – האם העובדה שההסגרה מתבקשת רק על שתי עבירות – אומרת שנסתם הגולל על יתר התלונות?

נושא ההסגרה עשוי לקחת זמן. אפשרות אחת היא ששי אביטל יוסגר מרצון, דבר אשר יקצר את ההליך ויגרום להגעתו של אביטל לחקירה בישראל תוך פרק זמן קצר. אפשרות מרכזית אחרת היא התדיינות משפטית בין הצדדים, שסביר שתוביל להסגרה, אך לאחר מאבק משפטי שיכול לכלול ערעורים של באי כוחו של שי אביטל, "נושא ההסגרה הוא מורכב, וגם ההליך המשפטי בארץ לאחר ההסגרה – אם תקרה – צפוי להיות מורכב. ואני אסביר: חקירה מתנהלת לאחר שמוגשת תלונה. לאחר מכן מעבים את החקירה ולמרות שבמקרה של תקיפות מיניות שכאלו לרוב אין עדויות ראיה, יכולות להיות עדויות תומכות כמו במקרים בהם נפגעות התקיפה סיפרו לחברים וחברות קרובות את אשר אירע להם. או במקרים בהם הן קיבלו מהחשוד הודעות או סיפרו ושלחו למקורבים הודעות על מה שאירוע להן סמוך למקרה או מייד לאחר מכן, ועשויות להיות עוד ראיות נסיבתיות תומכות", מסבירה עו"ד זגגי פנחס, "הגשת כתב אישום ככלל נעשית לאחר חקירה תחת אזהרה של החשוד. מורכב להעמיד מישהו לדין אם הוא לא נחקר תחת אזהרה בגין החשדות, ושי אביטל אפילו לא נחקר. הרי מרגע שהתחילו התלונות הוא כבר לא היה בארץ, הוא אמר שיגיע כשיקראו לו אבל הוא לא הגיע. בכל הנוגע להסגרה עצמה - עולה השאלה האם המדינה עשתה הכל כדי להביא אותו לחקירה עד כה. אם הוא יסרב להסגרה, אנחנו הולכים כאן לתהליך שיכול לקחת חודשים ואף יותר מכך, ויש עוד כברת דרך עד שנראה לאן המשפט הזה מתקדם ובאיזה אופן. אם הרשויות בהולנד יחליטו להסגיר אותו חזרה לישראל על מנת שיעמוד לדין בארץ, גם בארץ יכולים באי כוחו יכולים לנקוט הליכים נגד ההעמדה לדין, והדבר יכול לקחת זמן".

עו"ד שרון זגגי פנחס | צילום: יח"צ

החשש מ'מריחת הזמן' מייצר לא מעט תהיות לגבי היכולת לקדם את המשפט באופן שיעשה צדק עם המתלוננות, "עוד שאלה שעולה: נניח שהוא בא לארץ ופתאום יצטברו ראיות נוספות על דברים אחרים, המדינה תצטרך לבקש את רשות הרשויות בהולנד להעמיד אותו לדין על עבירות נוספות. לאור העובדה שבקשת ההסגרה התייחסה רק לשתי עבירות, יוכלו גם עורכי הדין של שי אביטל יוכלו להסתמך על בקשת ההסגרה ולדרוש ש24 התלונות הנוספות לא ייכללו בהליך המשפטי. בנוסף, ככל שהזמן עובר הדבר פוגע ביכולת לברר את האמת ולנהל משפט אפקטיבי, וגם קושי להעניש את הנאשם כי עבר זמן רב מאז האירועים", מסבירה עו"ד זגגי פנחס, "בסופו של דבר היו 26 תלונות, הרבה מהן הגיעו למשטרה, אך המדינה כאמור הוציאה בקשת הסגרה על שתי תלונות בלבד. אם המשמעות היא שהם לא מתכוונים להגיש על יתר התלונות כתב אישום – למה לא להגיד את זה בצורה ברורה? רבים הביעו שמחה גדולה על המעצר ועל הסיכוי שהוא סוף סוף יעמוד לדין, אבל נשארו לא מעט שאלות פתוחות, כולל סימן שאלה גדול על מה קרה ומה יקרה עם יתר 24 התלונות?! האם המשמעות היא שלגביהן, תיק החקירה ייסגר ושי אביטל לא ייחקר? קריטי וחשוב שהציבור ידע מה המדינה הולכת לעשות לגביהן – אני מקווה שהנפגעות עצמן קיבלו עדכונים כך שאם הן ירצו לערער הן יוכלו לעשות את זה".

מאת עו"ד שרון זגגי פנחס, מומחית בהליכים פליליים ובייצוג נפגעות עבירה, משרד נחמני-בר, משרד עורכי דין, לשעבר התובעת הצבאית הראשית

d&b – לדעת להחליט