מהן ההסכמות התקציביות בין האוצר וצה"ל? שאלות ותשובות

ההודעה שבה מכריזים ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, והרמטכ"ל, על כך שהצדדים הסכימו על תוכנית רב שנתית למערכת הביטחון הופצה אמש (ד') לתקשורת. ההודעה הלקונית הזכירה כי הגיעו להבנות בסוגיות העומדות על הפרק כמו הפנסיות, משך שירות החובה והיקף התקציב, אך לא פירטה מעבר לכך. ככל שעוברות השעות מתקבלות ידיעות נוספות על ההחלטות שהתקבלו בין הצדדים, גם מערכת הביטחון וגם האוצר לא קיבלו את כל תאוותם, ולמעשה, סוגיות רבות נשארו עוד פתוחות. כלכליסט עושה סדר.

מה זו "תוכנית רב שנתית תקציבית" ומה יהיה גודלה?

התוכנית עליה הוסכם אתמול היא "רב שנתית תקציבית" (תר"ש), אשר במסגרתה האוצר מסכם עם צה"ל את התקציב שלו קדימה למשך חמש שנים. התכנית הנוכחית מדברת על גודל ממוצע של כ-68 מיליארד שקל בשנה, לא כולל כספי הסיוע מארה"ב. חשוב להבחין בין תר"ש תקציבי שמדבר על הסיכום בין צה"ל לאוצר, לבין התר"ש שהרמטכ"ל בונה פנימית בתוך הצבא. הרמטכ"ל הנכנס הרצי הלוי צפוי לבנות תוכנית חדשה כשתר"ש "תנופה" של קודמו, אביב כוכבי, תסתיים בסוף 2023.

מה המחלוקות העיקריות שעמדו בין צה"ל לאוצר?

אפשר להגיד שהוויכוח המהותי ביותר הוא לגבי האופן שבו יש לנהל את כוח האדם בצה"ל. בצבא התעקשו שנים רבות על כך שמבנה השכר צריך להיות אחיד (גם משפטנית צריכה לזכות בפנסיה גישור) ושרכיב עיקרי בשכר צריך להיות רכיבים פנסיוניים בכדי להבטיח למשרתים יציבות. באוצר לעומת זאת סבורים מזה שנים כי הדרך להביא כוח אדם איכותי לצה"ל עוברת דרך מודל דיפרנציאלי של שכר, ודרך העלאת השכר בהווה. בנוסף, קיימת מחלוקת נקודתית על רכיב בפנסיה המכונה "הגדלות הרמטכ"ל", אשר באוצר סבורים כי הוא מוענק ללא סמכות, ובצה"ל סבורים שיש להכשירו בחקיקה.

אז מה סוכם במחלוקות האלו?

ראשית, חשוב להדגיש, שבשלב זה סוכמו רק עקרונות, ובשעות אלו ממש נכתב "מזכר הבנות" - רק בעוד חודש יהיה מסמך סופי. שנית, בהכללה ניתן לומר כי העסקה הבלתי רשמית בין האוצר למערכת הביטחון היא שהאוצר יתמוך ויאפשר את החקיקה המסדירה את הגדלות הרמטכ"ל, אך הצבא מבחינתו עושה ריסטרט לכל התפיסה שלו בנוגע לניהול כוח אדם.

וברמה הפרטנית?

צה"ל הסכים להכניס פיילוט מצומצם מאוד שבו אנשי קבע מסוימים יוכלו לבחור בין "הגדלת השכר בהווה" לבין "פנסיית גישור" (פנסיה מקופת המדינה לתקופה שבין הפרישה מהצבא ועד הגעה לגיל פרישה). מדובר בצעד שעשוי להיראות כצעד קטן, שכן במוסד הוא נעשה כבר לפני שנים רבות, אך עדיין מדובר על נסיגה עקרונית מההתעקשות של צה"ל, כי הדרך היחידה להשאיר כוח אדם טוב היא באמצעות הבטחה לפנסיה.

מה לגבי הגדלות הרמטכ"ל ופנסיות הגישור?

הגדלות הרמטכ"ל ככל הנראה יוכשרו, זה הוויתור המשמעותי של האוצר. אך מנגד, בכל הקשור לפנסיות הגישור, כלומר, פנסיות לאנשי קבע שלא זכאים לפנסיה תקציבית אך זכאים לפנסיה על התקופה שבין סיום השירות ליציאה לפנסיה, צה"ל הסכים להתרכך מעט. פנסיית הגישור תוגבל עד לגיל 60 ולא עד גיל 67. שנית, פנסיות הגישור יהיו תלויות במצבו הכלכלי של המשוחרר.

מה לגבי אורך שירות החובה?

באוצר מנסים מזה שנים לצמצם את שירות החובה ל-28 חודש, הצדדים הסכימו כי אורך השירות יהיה גם הוא דיפרנציאלי, ויהיה תלוי בסוג התפקיד. מי שישרת זמן ארוך יותר יקבל מענקים משמעותיים. כאן מסתתרת נקודה מעניינת נוספת, משך השירות יהיה זהה בין גברים לנשים, הוא ייגזר רק משאלת התפקיד ומשך ההכשרה של התפקיד.

מה לגבי משבר כוח האדם בצה"ל במיוחד ברמת הסרנים?

הוסכם על הגדלת תקנים לרבי סרן מקצועיים, על שיפור תנאי השכר של הנגדים המובהקים ועל הסכם שכר חדש לקצינים ונגידים צעירים. בצה"ל מבטיחים שהסכם השכר יהיה דיפרנציאלי ולוחמים יקבלו תוספות גבוהות יותר.

האם ההסתכלות הדיפרנציאלית, וקיצור משך שירות החובה הוא צעד בדרך לצבא מקצועי?

בצה"ל מתעקשים לחדד שלא, השינויים הללו לא אמורים לפגוע באתוס צבא העם. השינויים נועדו רק לייצר יותר גמישות והתייעלות, למרות העובדה שמשך שירות החובה יהיה שונה בין מתגייסים שונים. בנוסף יועבר חוק יוקרת השירות אשר יגדיל את המענקים לחיילי חובה, בייחוד ללוחמים, ויגדיל את ההטבות למשרתי מילואים.

מה לגבי חשב במערכת הביטחון?

האוצר מזה שנים מעוניין בהצבת חשב במערכת הביטחון שיפקח מקרוב על תשלומי השכר בצה"ל וכפי שקורה בשאר משרדי הממשלה. סוכם על פשרה לפיה תוקם 'מנהלת משותפת לעניין שכר וגמלאות' ותהיה בו גם נציגות של האוצר, אך מערכת הביטחון לא תהיה כפופה לגמרי לאוצר.

לסיכום

על פני השטח אין למשרד האוצר הישגים דרמטיים, צה"ל קיבל את הגביע העיקרי שלו - הגדלות הרמטכ"ל, וקיבל את הגביע המשני - פנסיות הגישור עם תיקונים קלים. אם יש בשורה זה בשינוי התפיסה שהחל לחלחל לצה"ל. בצה"ל יתחילו לבחון את האפשרות שבה קצינים מסוימים לא יקבלו פנסיות גישור ויתחילו להטיל ספק בתפיסה שאומרת שבכל הקשור לפנסיה, דין המשפטן כדין הלוחמת.