כלכלת ישראל זקוקה לחרדים בשוק העבודה

חייבים לנסות את הרעיון של פטור לחרדים משירות צבאי מגיל 21 ומעלה, זה נשמע מקומם ולא צודק, אך בנקודת זמן זו מדובר במהלך שחייבים לתת לו צ'אנס, ולכן גם צריך לעשות אותו כמה שיותר רחב, לא להסתפק בהורדת גיל הפטור ל־23 אלא להוריד את הפטור לגיל 21.

השתלבות הגברים החרדים בכלכלה הישראלית היא בעיית המאקרו המשמעותית ביותר לעתידה של כלכלת ישראל, אך בשונה מאתגרים כלכליים אחרים, הממשלה חסומה למדי ביכולת שלה לפתור את הבעיה הזו. ההנהגה הרבנית והפוליטית החרדית, ומרבית האוכלוסייה החרדית, מתנגדות לשיפור מערכת החינוך החרדית. ולכן, תפקידה של הממשלה הוא לפעול ככל הניתן להסרת חסמים על צעירים חרדים שכן מבקשים להשתלב בשוק העבודה.

אחד החסמים על צעירים חרדים שהחליטו להשתלב בשוק העבודה הוא חובת השירות הצבאי. צעיר חרדי מתחת לגיל 26 שמעוניין לצאת מהכולל או הישיבה ולעבוד או לרכוש השכלה ניצב בפני חובת הגיוס, החרדי המצוי, גם זה המבקש לעבוד, לא ירצה להתגייס, ולכן יבחר להישאר עוד כמה שנים בישיבה, שנים אשר גורמות לכך שהוא נאלץ לחיות כמה שנים נוספות בעוני, ושגם לאחריהן ההשתלבות שלו בשוק העבודה תהיה לא מיטבית.

המציאות היא כי הרתיעה של הגברים החרדים מהצבא היא עמוקה ומשמעותית יותר מהרתיעה להשתלבות בשוק העבודה. ישנה קבוצה לא מובטלת של חרדים אשר ללא חובת הגיוס יבחרו לצאת ולהשתלב בשוק העבודה. אך לא מספיק שגברים חרדים ייצאו לעבוד, יש צורך שהם ישתלבו באופן איכותי ויקבלו שכר נאות.

ולכן כדאי לאותם צעירים ולחברה הישראלית כולה שהיציאה לעבודה תתרחש מוקדם ככל הניתן בחייהם הבוגרים. הסיכוי שהחרדי יגיע לתעסוקה איכותית בשכר גבוה גדל ככל שהוא יוצא לשוק העבודה וההשכלה בגיל מוקדם יותר. לכן יש להעדיף את ההצעה של האוצר שלפיה הפטור לחרדים יינתן בגיל 21 ולא רק בגיל 23. בגיל 21 משפחתו של הגבר החרדי קטנה יותר ויש סבירות לא נמוכה שהוא עדיין לא התחתן, וגם מבחינה מנטלית הוא פתוח יותר למסלולי הכשרה ממושכים.

עם זאת, חשוב לציין כי הממשלה לא יוצאת ידי חובתה בהורדת גיל פטור, מדובר במהלך אחד שחייב להיות מלווה במהלכים נוספים כדי לתמוך בעידוד של תעסוקה איכותית בקרב גברים חרדים. בין המהלכים יש לציין את ההצעה להפחית את שעות לימוד התורה החודשיות הנדרשות כדי לזכות במלגת אברך. אך חשוב מכך, על האוצר לגלות נכונות פיסקאלית להשקעה בתוכניות הכשרה מקצועית איכותית לחרדים, ובתוכניות השלמת בגרות. וכמובן, עידוד מסיבי ככל הניתן ובכל הדרכים לשילוב לימודי ליבה במערכת היסודית והתיכונית.