הריבית על האשראי הגיעה ל־30% – ורשת זולבו קרסה

עליית הריבית ממשיכה להכות בעסקים. רשת המרכולים זולבו המונה 4 סניפים קיבלה לבקשתה צו מבית המשפט לעיכוב הליכים לאחר שנקלעה לחובות של כ־11 מיליון שקל. הבקשה להסדר הוגשה מפני שהחברה, בבעלות אביב רויף, צברה חוב של 6.8 מיליון שקל לבנקים (4.4 מיליון שקל לאחר קיזוז פיקדונות החברה) ו־4.3 מיליון שקל נוספים לגורמי אשראי חוץ־בנקאיים.

חברות האשראי החוץ־בנקאי העיקריות שלהן הרשת חייבת כספים הן: הבנקאים (חוב של מיליון שקל), אמפא קפיטל (600 אלף שקל), מיכמן בס"ד (427 אלף שקל), אופק קפיטל (500 אלף שקל) ו־BTB (שכלפיהיש חוב של 340 אלף שקל). לחברה שסניפיה ממוקמים בראשון לציון, רחובות ונס ציונה יש בנוסף לכך גם חובות לספקים בהיקף של 1.8 מיליון שקל.

זולבו היא חברת קמעונאות המזון השנייה שמתמוטטת לאחר שהסתבכה עם חובות למערכת הבנקאית והחוץ־בנקאית. בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי חברת האשראי החוץ־בנקאי אס אר אקורד, שבה עדי צים מחזיק ב־58.4% וקרן ההשקעות AMI בהובלת זהבית כהן מחזיקה ב־14.5%, השתלטה על חברת מזון פוד מאסטר.

החברה, שבבעלות בן רוזנטל, עסקה בייצור שמן ושיווקו וכן בשיווק משקאות אלכוהוליים. בשל קשיי האשראי שלה שבאו לידי ביטוי בריבית שנתית של 16% נאלצה לחתום על שיעבוד כולל לחברה של עדי צים שהקטינה לה את מסגרת האשראי בחודשים האחרונים ובתוך ימים ספורים השתלטה על נכסיה ועל חומרי הגלם שלה.

אביב רויף, הבעלים של זולבו, אמר ל"כלכליסט": "עשיתי שתי טעויות. הראשונה הייתה להסתמך על מומחה בפתיחת הסניף האחרון בראשון לציון. זה היה הסניף היקר ביותר שהקמתי ועד היום אני משלם על הכישלון שלו. הטעות השנייה היא לקיחת יועץ מימוני. האמנתי שאנשים שעוסקים בבנקאות אמורים להיות טובים יותר ממני בתחום. הוא הציע מימון חוץ־בנקאי לתקופת ההקמה ואחר כך הבטיח שנחליף את האשראי באשראי בנקאי. המומחה השיג לנו 1.8 מיליון שקל בשיחת טלפון אחת לאמפא ומיכמן, וביום למחרת הכסף כבר היה בחשבון. הבעיה הייתה כשהגענו לבנקים. המומחה לא הצליח לפתוח מסגרות אשראי בבנקים וכך נותרתי עם האשראי היקר. אם הייתי פותח את הסניף במימון בנקאי, הייתי יכול לפרוס את החוב, אבל אני צריך להחזיר עכשיו 1.8 מיליון שקל בתוך כמה חודשים וזה כבר בלתי אפשרי".

חישוב של הריביות שנגבו מזולבו בחודשים האחרונים ממחיש עד כמה עליית הריבית במשק פוגעת בעסקים הקטנים. על פי נתוני הרשת, היא שילמה על המסגרת הבנקאית ריבית בשיעור ממוצע של 9.85% לשנה, שאינו נמוך כלל. עם פנייתה לחברות האשראי החוץ־בנקאי החלה לשלם ריביות בשיעור שנע בין 2.5% ל־3% מדי חודש, כלומר 30% במתווה שנתי. מהלך זה חייב אותה להקפאת הליכים.

רויף, בין היתר בעזרת הורי אשתו שהלוו לו 1.1 מיליון שקל ובאמצעות שעבוד ביתו, פרע במשך 16החודשים האחרונים הלוואות ומסגרות אשראי בבנקים בהיקף של יותר מ־3 מיליון שקל. אשתו ערבה לחובותיו לאמפא קפיטל, אופק קפיטל, דיסקונט ו־BTB.

לפי בקשתו לבית המשפט, "העלייה התלולה בריבית בנק ישראל השפיעה ישירות על הוצאות האשראי שהלכו ונערמו באופן שפגע ביכולות התזרימיות של החברה, ולמעשה הביאה את החברה לכדי אי־יכולת לעמוד בפירעון האשראים בקצב ובתנאים שסוכמו".

רויף אמר ל"כלכליסט" כי עם עליית הריבית, ההחזרים החודשיים גדלו עד לכדי 300 אלף שקל בחודש שעליהם יש להוסיף את ההוצאות של הסניף ההפסדי שנסגר אך עדיין מצריך תשלומי שכירות.

ההסתבכות של זולבו מצביעה על כשל נוסף בענף: היועצים הפיננסיים והיעדר הפיקוח עליהם. מנכ"ל של חברת אשראי חוץ־בנקאי מהגדולות במשק אמר ל"כלכליסט": "הריבית מקררת את השוק והבנקים הולכים אחורה, דווקא כשהעסקים צריכים עזרה. השוק החוץ־בנקאי חונק אותך בריביות עד שהוא לוקח לך את העסק ואת הנכס. אין פיקוח על מי זה יועץ כלכלי ואין פיקוח עלהעמלות שהיועצים מקבלים מחברות האשראי החוץ־בנקאי עבור נטילת אשראי. החברות משלמות עמלות שמנות ליועצים כדי לספק להם לקוחות, מה שהבנק לא עושה. העמלה גורמת ליועצים לדחוף את בעל העסק לקחת הלוואות שהוא לא תמיד צריך או לא תמיד יוכל להחזיר".

שתי החברות מתחום המזון הן כנראה לא האחרונות הנקלעות לקשיים. לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, במחצית השנייה של 2022 מספר העסקים שנסגרו היה גבוה ב־23% לעומת המחצית השנייה של 2021. בחמשת החודשים הראשונים של 2023 ניכרת עליה נוספת של עוד כ־25% במספר העסקים שנסגרו בהשוואה למחצית השנייה של 2022. ההרעה במצב העסקים מגיעה לידי ביטוי בעלייה בכמות הצ'קים החוזרים במשק, עלייה בדיווחים על דחיית תשלומים ופיגורי תשלומים לספקים. התוצאה: יותר עסקים נכנסים למצב של כשל ויותר עסקים נסגרים.

"אנו מרגישים את ההרעה הזאת במציאות של עסקים בישראל, את הקושי לשרוד את עליות הריבית ואת התייקרות חומרי הגלם, את השחיקה ברווחים שבחלק מהעסקים היו נמוכים גם קודם", אומרת רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט. "לצערנו, נראה כי המשבר הפעם לא פוסח גם על חברות ותיקות וחזקות. בל נשכח כי כל בעלי העסקים הם גם אנשים פרטיים בעלי משק בית, חלקם גם עם משכנתאות או הלוואות פרטיות שמתווספות להלוואות שנטלו בעסקים שלהם. עליית הריבית לא פסחה גם על המגזר הפרטי. כתוצאה מכך עוסק כמו בעל חנות שלקח הלוואה מהבנק לעסק וכמו כן מחזיק בבית עם משכנתא, חווה התמודדות כפולה וקושי חודשי לעמוד בתשלומים משני הכיוונים – גם הפרטי וגם העסקי. ההכנסות שלו נשארו רק מהעסק והוא צריך להתמודד עם עליית ההחזרים בשתי חזיתות".

מדניאל טורג'מן, ממשרד עורכי הדין לאור, מייצגי רויף נמסר: "הרשת הייתה רווחית וללא בעיות תזרימיות. ההסתבכות הכלכלית החלה כאשר הרשת נטלה אשראי חוץ-בנקאי הטומן בחובו ריביות אגרסיביות, טווח קצר ותנאים דרקונים. עלות האשראי האמירה באופן שמשפיע על התפעול השוטף של חברות רבות. האשראי החוץ-בנקאי הוא האזור הצפוני והמסוכן ביותר, ומי שדורש אותו עושה זאת בלית ברירה ממש, ולכן עקב נטילת האשראי החוץ-בנקאי וההסתבכות הכלכלית, הרשת נאלצה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה. אני מאמין שההליך שהמחוקק יצר כהוראת שעה יתרום רבות לשיקומה של הרשת ויחזיר אותה למצבה טרם הסתבכותה הכלכלית".