אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

10 שנים לתעלומה: איך נעלם המטוס המלזי, ומה הסיכוי שזה יקרה שוב?

מבצע החיפושים היקר והנרחב ביותר אי פעם לא הניב תוצאות: עדיין לא ברור מה גרם לטיסה 370 להיעלם, ונשקלה כל אפשרות אפשרית - מטרור ועד התאבדות טייס. איך יתכן שמטוס נוסעים גדול יאבד כך בעידן הלוויין והמכ"מ, וכמה זה נפוץ?

09.03.2024, 07:53 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; ב-29 ביולי 2015 יצא ג'וני בוז'ה לריצת ערב על חוף האי ראוניון, גן עדן טרופי באוקיינוס ההודי. השמיים זרחו בגוונים של אדום וכתום, עת קרני שמש אחרונות ליטפו את בוז'ה - ואז תפס לו משהו את העין: עצם לבן מוזר, שנשטף לחוף. ג'וני נתקל בדברים דומים בעבר: שברי מטוסים ישנים, שזרמי מעמקים גרפו וסחפו לחוף. תוך ימים בודדים, כבר דיברו בכל העולם על הממצא; סוף סוף קצה חוט, רמז לפתרון תעלומת התעופה הכי גדולה ויקרה אי פעם - היעלמות טיסה 370, שמוכרת כפרשת המטוס המלזי.

לטורי "הקברניט" הקודמים:

סיפורנו מתחיל ב-8 במרץ 2014, כשמטוס בואינג 777 של מלזיה איירליינס המריא מנמל התעופה של קואלה לומפור, בירת מלזיה - לטיסת לילה לבייג'ינג שבסין. טיסה סטנדרטית, משעממת, של שש שעות. אבל בערך שעה לאחר ההמראה עלה הצוות מול הבקרה הקרקעית, ואחרי כמה דקות נעלם מהמכ"מ. פה נגמרות העובדות: כל מה שקרה אחר כך נתון לוויכוחים כבר עשר שנים.

לאן נעלם מטוס מלזיה איירליינס? , צילום: פרויקט הקברניט CC0 לאן נעלם מטוס מלזיה איירליינס? | צילום: פרויקט הקברניט CC0 לאן נעלם מטוס מלזיה איירליינס? , צילום: פרויקט הקברניט CC0

מכ"מ של צבא מלזיה קלט את המטוס עוד קצת אחר כך, וראה שהוא מבצע פנייה מוזרה - שבדיעבד, היתה בכיוון הפוך מנתיב הטיסה המתוכנן, ואז נעלם מעבר לאופק. לפני שנמשיך: איך יתכן שמטוס בכלל ייעלם, בעידן של מכ"מים ולוויינים בכל פינה?

התשובה פשוטה: לא בכל פינה; יש אזורים באוקיינוס אותם לא מכסים שידורי מכ"מ מהקרקע כי קרקע אין שם. גם הכיסוי הלווייני תלוי בשידורים בין המטוס והלוויין, ובמקרה של טיסה 370 משהו שיבש וקטע אותם.

משלחת חיפוש ימי ואווירי, צילום: LS(HM) Andy Coutanche/MOD משלחת חיפוש ימי ואווירי | צילום: LS(HM) Andy Coutanche/MOD משלחת חיפוש ימי ואווירי, צילום: LS(HM) Andy Coutanche/MOD

מבצע החיפושים אחר המטוס החל ביום ההיעלמות, והתמקד באזור מפרץ מלאקה, היכן שהוא נעלם מהמסכים. הצוותים היו במירוץ נגד הזמן; אם הבואינג ביצע נחיתת חירום, יתכן שהצוות והנוסעים נשארו בחיים - אבל פגעי הטבע לא עושים הנחות לאף אחד.

הקופסאות השחורות יכולות לשדר אות לטווח של פחות משני ק"מ, ויש להן סוללה של יומיים בלבד - ולכן נשלחו עשרות מטוסים וספינות, לחפש שברים על פני המים או את שידורי הקופסאות - ללא ממצאים.

מטוס נוסעים מתחת למים, צילום: פרויקט הקברניט CC0 מטוס נוסעים מתחת למים | צילום: פרויקט הקברניט CC0 מטוס נוסעים מתחת למים, צילום: פרויקט הקברניט CC0

מחקר מעמיק גילה שהתקשורת הלוויינית הרציפה עם הבואינג נותקה - אך נשארה תקשורת חלקית: המטוס הוציא אות פעם בשעה, מה שאומר שהמשיך לטוס עוד הרבה אחרי שנעלם מהמכ"מ. מדובר בשידור בסיסי, בלי נתוני מהירות, גובה או כיוון.

ניתוח מועד הגעת האות בשקלול המהירות והדלק האפשריים הראו שהמטוס פנה דרומה אחרי שנעלם, ושבעצם מבצע החיפוש נערך במקום הלא נכון. משפחות הנעדרים כבר ידעו לצפות לגרוע ביותר; הן פשוט לא ידעו עד כמה גרוע זה הולך להיות.

דרכו של הבואינג, צילום: Google Maps דרכו של הבואינג | צילום: Google Maps דרכו של הבואינג, צילום: Google Maps

במבצעי החיפושים השתתפו חוקרי התעופה המנוסים והטובים ביותר בעולם, חילות ים ואוויר, אוניברסיטאות ואפילו רשתות חיישנים סודיות שמחפשות ניסויים גרעיניים באוקיינוס. וחוץ מכמה חתיכות מהכנף שלא מעידות ב-100% על מצב המטוס בהתרסקות, אף אחד לא יודע מה גרם לאסון הזה.

אני לא מגזים כשאני אומר שחוץ מחייזרים וכישוף נבחנו לעומק כל הכיוונים האפשריים, עד לרמת תיאוריות הקונספירציה. בואו נעבור עליהם רגע ביחד: הסיבה הראשונה שנבדקה היתה כשל טכני קריטי ובלתי צפוי.

חתיכת הכנף שנמצאה, צילום: רויטרס חתיכת הכנף שנמצאה | צילום: רויטרס חתיכת הכנף שנמצאה, צילום: רויטרס

איך חוקרים כשל טכני במטוס שאף אחד לא יודע היכן הוא נמצא? לפי התנהגותו באוויר. יתכן שהשידורים בין המטוס והלוויין בוצעו במרווחים גדולים משום ששידור רציף לא התאפשר; המשדר זקוק לאנרגיה, ואולי הבואינג חווה בעיה חשמלית.

החשמל במטוס מגיע מסיבוב המנועים, כך שליקוי כזה יכול להצביע על בעיה באספקת הדלק. לא מן הנמנע שהמחסור באנרגיה הוא שמנע מהצוות מלדווח על התקלה ולהכריז מצב חירום. אבל מטוס נוסעים שנמצא בכזו בעיה לא ממשיך לטוס כרגיל שש-שבע שעות מעבר לאופק, אלא מנסה להתקרב ליבשה, לנתיבי תעופה, וליצור קשר באמצעים אחרים. כך שתקלה טכנית פחות מתאימה למה שקרה בשטח.

קילקול? שיבוש? כשל טכני? לא ברור. קוקפיט בואינג 777, צילום: Honeywell Aerospace קילקול? שיבוש? כשל טכני? לא ברור. קוקפיט בואינג 777 | צילום: Honeywell Aerospace קילקול? שיבוש? כשל טכני? לא ברור. קוקפיט בואינג 777, צילום: Honeywell Aerospace

כיוון מוקדם אחר שקידמה ממשלת מלזיה היא טרור: בדיקות רקע מעמיקות של הנוסעים גילו כמה עם עבר מפוקפק, וארבעה שאף עלו למטוס עם דרכונים מזויפים. הכיוון בהחלט אפשרי: מחבלים צמאי דם יש בכל העולם, וגם בתווך שבין מלזיה וסין. בחודש שלאחר ההיעלמות נעצרו במדינה פעילים שקשורים לאל-קעידה, אך חקירתם לא הראתה כל קשר לתעלומה.

גם חטיפה שהשתבשה היא לא תסריט סביר: מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, כל חברות התעופה בעולם טסות עם קוקפיט נעול. יהיה קשה מאוד להיכנס ולהשתלט עליו, או אפילו לנסות בלי שהצוות יוכל לדווח על החטיפה. בנוסף, אם היתה כאן הפלת מטוס שהצליחה, איך זה שאף ארגון לא לקח אחריות? טרור נשען על חשיפה, ופיגוע הוא אירוע שיהדהד בכל העולם.

מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 , צילום: Wikimedia מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 | צילום: Wikimedia מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 , צילום: Wikimedia

כיווני החקירה הבאים נפסלו אחד אחר השני: מזג האוויר לא היה הגורם; בנתיב הטיסה לא היו סערות מסוכנות, בטח לא ברמה שתזיז למטוס מתקדם וחזק כמו בואינג 777.

מה לגבי טעות אנוש? שגיאת ניווט? לא סביר; בהגאים אחז טייס המשנה פאריק עבדול חמיד, שהמטוס היה חדש עבורו - אך את הטיסה ניהל קפטן זהרי מוחמד שאה, אחד הקברניטים הכי ותיקים ומנוסים של מלזיה איירליינס. יותר מ-30 שנה שהוא מטיס נוסעים בכל העולם, ושבע שנים שהוא חונך את צוותי ה-777 כמדריך בכיר.

זהרי מוחמד שאה, צילום: the Guardian זהרי מוחמד שאה | צילום: the Guardian זהרי מוחמד שאה, צילום: the Guardian

עוד אפשרות שנבדקה היתה הפלה: קרה בעבר שמטוסי נוסעים זוהו בטעות כמטרת אויב, ונפגעו מטילי קרקע-אוויר. למעשה, זה קרה למלזיה איירליינס מעל אוקראינה רק ארבעה חודשים לאחר היעלמות טיסה 370.

ואנו יודעים שלפחות צבא אחד ניטר את המטוס והיה מודע אליו: הצבא המלזי עצמו עקב אחר הבואינג עוד לפחות שעה אחרי שנעלם מהמכ"מ האזרחי. דפוס הטיסה היה משונה, חשבו המוכמים, ולא תאם נתיבי אוויר מוכרים - אך לא ננקטה שום פעולה, בוודאי שלא יירוט.

טיל מדגם רפייר, שמופעל בידי מלזיה , צילום: PO Phot Lewis S J /MOD טיל מדגם רפייר, שמופעל בידי מלזיה | צילום: PO Phot Lewis S J /MOD טיל מדגם רפייר, שמופעל בידי מלזיה , צילום: PO Phot Lewis S J /MOD

מה לגבי צבא אחר? אנחנו יודעים שגם במפרץ תאילנד וגם במפרץ מלאקה שעוטפים את מלזיה יש הרבה פעילות צבאית. מטוסי ביון אמריקאיים שמנסים לעקוב אחר צוללות סיניות, שמנסים לעקוב אחר בסיסים אמריקאיים וכן הלאה.

אבל הזירה לא כוללת לחימה פעילה, אף אחד לא יורה על האחר - ולכן פחות סביר שבוצע יירוט של מטוס נוסעים. עוד דבר שמתרחש באזור הם ניסויי נשק, אך כאן הסיכוי אפילו יותר קלוש: מעבר לתקרית בינלאומית חמורה ומרתיחה, תיחשף גם טכנולוגיה רגישה.

חיל הים המלזי בתרגיל ביחד עם כוח אמריקאי, צילום: USN חיל הים המלזי בתרגיל ביחד עם כוח אמריקאי | צילום: USN חיל הים המלזי בתרגיל ביחד עם כוח אמריקאי, צילום: USN

אז הבנו שההשפעות החיצוניות לא גרמו להיעלמות ולהתרסקות, והתנהגות המטוס לא העידה על תקלה. מה נשאר? הצוות עצמו. בעבר תועדו מקרים של חטיפת מטוס בידי טייס ואף ריסוק מכוון כאקט של התאבדות.

נטען שהקברניט שאה נראה עצבני ומתוח ביותר לפני הטיסה, ושבאותה התקופה עבר משבר משפחתי גדול. חוקרים גילו שהוא התאמן בסימולטור הביתי שלו במחשב על ניווט ונחיתה במספר שדות תעופה באיי האוקיינוס ההודי, ואולי רצה לחטוף לשם את המטוס. עוד סברה משונה דיברה על רצח המוני: טכנית, היה יכול שאה לכבות את אספקת החמצן ולהרוג את כל יושבי הבואינג, ואז לטוס עד שייגמר הדלק.

זהרי והסימולטור, צילום: facebook זהרי והסימולטור | צילום: facebook זהרי והסימולטור, צילום: facebook

אבל ראיונות עומק נוספים גילו שהמשבר המשפחתי היה פחות בעייתי משהוערך, והתנהלותו של שאה לא היתה במובהק כזו של אדם שהחליט למות או להרוג; ועניין הסימולטור הוא שולי לחלוטין שכן טייסים מתאמנים כל הזמן על טיסה לאזורים רלוונטיים. כך נשארים חדים ומדויקים לאורך שנים, ודואגים להנחית אתכם בשלום.

עם הזמן התגלו עוד גורמים שהשפיעו על פרשת טיסה 370: הבקרה הקרקעית לא הגיבה מספיק מהר כשנעלם לה מטוס, התיאום שלה עם הצבא היה עקום, שיתוף הפעולה בין הגורמים החוקרים היה מסורבל ומשפחות הנוסעים והצוות התקשו לקבל מידע או תמיכה.

מגדל פיקוח בקואלה למפור, מלזיה, צילום: the Star מגדל פיקוח בקואלה למפור, מלזיה | צילום: the Star מגדל פיקוח בקואלה למפור, מלזיה, צילום: the Star

בהמשך, הועלו תיאוריות קשר לפיהן המטוס הופל באש אמריקאית, כדי לסכל העברת חומרים או מידע רגיש ומטלטל; שהמטוס נחטף במבצע מיוחד של המודיעין הרוסי כדי לייצר אירוע מדיה שיסיט את תשומת הלב העולמית מהפלישה לחצי האי קרים; ושהקברניט אחמד שאה היה קשור לפעילות פוליטית של האופוזיציה המלזית, וחטף את המטוס כמחאה על מעצר אחד משותפיו. כל הקונספירציות הללו חלולות, ואם תשאלו אותי - גם מיותרות ופוגעות בזכר הנספים.

למשפחות אין קצה חוט, צילום: רויטרס למשפחות אין קצה חוט | צילום: רויטרס למשפחות אין קצה חוט, צילום: רויטרס

יתכן שלעולם לא נדע מה באמת קרה בקוקפיט של הבואינג המלזי, ומה גרם להתרסקות; אפילו אם יימצאו ויישלו שבריו, לא מן הנמנע ש-239 משפחות יישארו עם סימני שאלה; עשר שנים בים מקשות על ניתוחי חומרים ועל הקופסה השחורה אין מה לדבר.

מה הסיכוי שדבר כזה יקרה שוב? החדשות הטובות הן שמאז אסון טיסה 370 שופר לאין שיעור הכיסוי של הניטור הלווייני, המכ"מים השתדרגו משמעותית, וכך גם היכולת לזהות התנהגות חשודה של מטוס באוויר ולהגיב מוקדם יותר. אבל החדשות הטובות לא באות לבדן: אין כיסוי מכ"מי מלא של האוקיינוסים, אפילו לא של רוב שטחם.

שיוט מעל לאיי האוקיינוס , צילום: AP שיוט מעל לאיי האוקיינוס | צילום: AP שיוט מעל לאיי האוקיינוס , צילום: AP

אתם מבינים, מעקב מכ"מי הוא בגדר גילוי פיזי: האנטנה משדרת, הגלים נוגעים בגוף המטוס ומוחזרים ואפשר לדעת היכן הוא נמצא. לעומתו, מעקב לווייני הוא תקשורת; המטוס מדווח מיקוום באופן אוטומטי, אבל יכול להפסיק לדווח בגלל תקלה, שיבוש או כיבוי מכשיר.

ולכן, למרות הכיסוי המשופר, הנהלים, וכל הקפיצות הטכנולוגיות מאז טיסה 370 ועד ימינו - תיאורטית מטוס עדיין יכול להיעלם ללא עקבות, ולהיבלע באמצע האוקיינוס. כאשר תגיע הקפיצה הטכנולוגית הבאה ויהיו לנו תשתיות תקשורת אמינות ב-100%, נוכל לחבר את הקופסה השחורה במטוס לרשת; בצורה זו, נראה בזמן אמת כל מה שקורה למערכותיו, נזהה תקלות אפילו לפני הצוות בקוקפיט ולא יתכנו תעלומות כמו טיסה 370.

בואינג 777 מלזי, צילום: Eurosava בואינג 777 מלזי | צילום: Eurosava בואינג 777 מלזי, צילום: Eurosava

אבל גם בלי טכנולוגיות ניטור מושלם, לא הייתי דואג: טיסה היא הדרך הכי בטוחה להגיע ממקום למקום על הפלנטה הזאת והמספרים מדברים בעד עצמם - לפי משרד התחבורה האמריקאי, הסיכוי להשלים טיסה בלי אף פציעה הוא 99.9996%, וההסתברות של אדם למות בתאונת מטוס היא 1 ל- 816,545,929. זה פי מאה מהצ'אנס לזכות בפרס הראשון בלוטו.

אז גם בלי מהפכה של תקשורת מושלמת, אנחנו מצליחים להמריא ולנחות בשלום שוב ושוב - והתעלומה הכי גדולה בה תיתקלו בטיסה שלכם תהיה כנראה מה הקטע של חברות תעופה עם מים בגביע של מעדן חלב. טיסה נעימה!


תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
החשוד המרכזי הוא הקברניט המלזי אם כי זה לא וודאי
בהחלט יכגול להיות שגם אם ימצאו את מיקום המטוס לא ידעו אף פעם בוודות מי היה אשם, הקברניט המלזי קרוב משפחה של אנשים בטופ של השלטון המלזי ברור שקשה להם להאשים אותו אם כי החשד אחרי שבוע ע"י החוקרים המלזים היה קודם כל נגד הקברניט, טיסה מתוכננת מידי בין איזורי תצפית ויטנאמים מלזים כל אחד חשב שהשני אחראי חוץ מזה הוא ישר יצא מאוזרי האחריות שלהם, דבר נוסף הוא הסימולטור טיסים בדרך כלל יחפשו אתגר בשדות תעופה טיסה מעל איקונים נופים אבל במקרה הוא תרגל טיסה משמשממת מעל האוקינוס ההודי לבמקרה המטוס הגיע לאותו אזור כללי בהחלט מעלה חשד
ישראלי  |  10.03.24
לכל התגובות