הקנאביס התאדה מבורסת ת"א ומחק בדרך 3.7 מיליארד שקל

דעיכת ענף הקנאביס בבורסת ת"א נמשכת. בדצמבר 2020 השיקה הבורסה בקול תרועה רמה את מדד ת"א־קנאביס, על מנת לאפשר לציבור הרחב לקחת חלק בטרנד שצבע את המניות בירוק זוהר והזניק כל חברה שרק הודיעה על כניסה לתחום, ופחות משנתיים אח"כ, ביולי האחרון, הודיעה על חיסולו. ההחלטה של הבורסה שיקפה את המתרחש בשטח.

החברות שפעלו בתחום לא הצליחו לפרוץ, המניות שלהן צנחו והותירו מאחור את השיאים שאליהן הגיעו, ורבות מהן החליטו לצאת מהתחום. וכך, מתוך תשע החברות שנכללו במדד בעת שהושק, רק ארבע עדיין פועלות בתחום — אינטרקיור, החברה הגדולה בענף; שיח מדיקל, קנאשור ותיקון עולם־קנביט. שלוש חברות מכרו את פעילות הקנאביס, או שהן נמצאות בהליך מכירה, ושלוש נוספות בוחנות הכנסה של פעילות חדשה לתוך החברה.

בדרך, החברות איבדו 3.7 מיליארד שקל משווי השוק המצרפי הכולל שבו נסחרו בשיאן (4.7 מיליארד שקל, יחד עם מדיווי, שלא נכללה במדד), ושווי השוק הנוכחי של כלל החברות המדוברות עומד על כמיליארד שקל בלבד — שווי שמספיק בקושי לחברה אחת על מנת להיכנס למדד ת"א 125.

המצטרפת הטרייה ביותר לגל הנטישה היא פנאקסיה, שאותה מובילים היו"ר יונתן קולבר והמנכ"ל דדי סגל. אתמול הודיעה החברה שבכוונתה לפעול למכירת פעילות הקנאביס הרפואי שלה לכל המרבה במחיר, והתמורה שתתקבל תחולק בין בעלי המניות הקיימים. במקביל, חתמה פנאקסיה על מזכר עקרונות להכנסת הפעילות של בית ההשקעות ברק לחברה. בעלי המניות של בית ההשקעות יקבלו 60% ממניות החברה הציבורית לאחר השלמת העסקה. לבעלי המניות של בית ההשקעות יש אופציה לקבל חלק גדול יותר (75%—85%) במידה ששווי החברה — שעומד כיום על פחות מ־30 מיליון שקל בלבד, לאחר קריסה של מעל 20% במניה אתמול — יגיע ל־150—180 מיליון שקל. את עסקת המיזוג מלווים עורכי הדין אילן גרזי ומאשה ברקוביץ.

בית ההשקעות ברק הוקם ב־2014 על ידי היו"ר תומר חיים והמנכ"ל שי ברק. בית ההשקעות, שהוא מהקטנים בענף, מנהל נכסים ב־116 מיליון שקל בלבד (נכון לסוף אוקטובר) ב־12 קרנות נאמנות. חלק מהקרנות של בית ההשקעות חריגות בשוק המקומי משום שמדובר בקרנות ממונפות שמציעות תשואה פוטנציאלית של עד פי 3 על המדדים הרלבנטיים. אולם מדובר באסטרטגיה מסוכנת. ב־2021, שהייתה שנה חסרת תקדים בשוק ההון, בית ההשקעות הפסיד נכסים בהיקף של 196 מיליון שקל, בעיקר בשל תשואה שלילית של 21% בקרן "ברק אסטרטגיות — קרן ממונפת", שבשיאה ניהלה 300 מיליון שקל. כיום בקרן יש נכסים של 60 מיליון שקל בלבד. כעת בית ההשקעות שואף להקים חברת גמל וכן קרן גידור.

לפי שירי עדן, מנכ"לית חברת האסטרטגיה והייעוץ נישות, שמתמחה באנליזה לתחום הקנאביס, ההחלטה של פנאקסיה לצאת מהתחום היא סמלית במיוחד. לדבריה, הסיבה לכך היא ש"פנאקסיה הייתה אחת החברות הראשונות בתחום וממובילות הענף בשנות פריחתו".

לדברי עדן, ולדברי גורמים רבים נוספים בענף, מה שהכריע את רוב החברות הישראליות בסופו של דבר הוא היבוא של קנאביס לישראל. במחצית הראשונה של 2022 הגיעו לישראל 17 טונות של קנאביס רפואי, מה שהפך את המדינה ליבואנית הגדולה בעולם. היכולת לייבא קנבאיס במחירים זולים, איפשרה ליבואנים ליהנות מהכנסות ללא הצורך להקים חממות ולתפעל אותן — פרוצדורה שעלותה עשרות מיליוני דולרים. הדבר פגע ביצרניות הישראליות, שגם חלמו על יצוא לחו"ל, שעליו הוערמו קשיים רגולטוריים שונים. וכך, לפי ההערכות, כיום חצי מהכמות הנצרכת בארץ מקורה בקנאביס מיובא.

כיום, למעשה ישנה רק חברה אחת בעלת פעילות משמעותית וצומחת — אינטרקיור, שמנוהלת על ידי בעל השליטה אלכס רבינוביץ' ושבראש הדירקטוריון שלה עומד אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר. ברבעון השלישי של השנה הכנסות החברה עלו ב־62% לרמה של כ־100 מיליון שקל, שמשקפות קצב שנתי של 400 מיליון שקל. היא לבדה גם מהווה את מרבית שווי השוק של חברות הקנאביס (כ־760 מיליון שקל). לדברי רבינוביץ', החברות נכשלו, אבל הענף הצליח: "צריך לזכור שהשוק בישראל נפתח רק לפני שלוש שנים וחצי, והיקפו כיום מעל מיליארד שקל בשנה, תוך שהוא מספק מענה למעל 120 אלף מטופלים".

בכיר אחר בענף אמר ל"כלכליסט" כי "ההשקעות בקנאביס התחילו בסערה, ומה שמתחיל בסערה — גם מסתיים בסערה. ההתלהבות מתחום הקנאביס לא הייתה מוגבלת או מיוחדת לשוק המקומי. ראית את זה גם בקנדה וארה"ב. אבל התלהבות לחוד ומציאות לחוד. כשהגיע העת לעבור מהתיאוריה לשטח, חזית בקריסות של חברות שלא הפכו לעסק מתפקד באמת. השוק קיים, אבל החברות נופלות בסוף בשל ניהול כושל. אם אפשר ללמוד משהו מהסיפור של מניות הקנאביס בשוק ההון הישראלי הוא שגם בשיא הגאות והאופטימיות צריך לזכור ש־90% מהחברות שבמרכז ההייפ כנראה לא ראויות".