"הייתי רוצה להיות יותר רך עם עצמי"

איפה אנחנו תופסים אותך?

"בבית. הקמין דולק, הקפה ביד, הילדים עושים רעש והסערה בחוץ. אני מת על חורף".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"בבית. מקינטה בספל גדול עם חלב עיזים, בלי סוכר".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"עם בוב מארלי, למרות שאני לא חושב שהוא היה שותה בירה אבל אולי היינו חולקים יחד משהו אחר. מרתקת אותי הדרך שבה הוא הצליח לשים אמיתות מזוקקות בכל כך מעט טקסט. לדייק. וגם הייתי יושב עם אריק איינשטיין וקאנטונה".

על מה אתה עובד עכשיו?

"יצא האלבום 'חזק עם הלב וקרוב עם הגוף'. אלבום סולו שמיני שלי והראשון שעשיתי לא עם מפיק מוזיקלי אחד אלא כמסע בין כותבים, יוצרים, מוזיקאים ומפיקים. כל שיר נוצר עם הרכב שונה של אנשים ואלה צורת עבודה ודרך שונה מאיך שעבדתי עד עכשיו. זה נעשה מתוך רצון להרחיב את היכולות שלי והמקומות שאני מבקר בהם — לעגון בעוד חופים. בימים אלה אני גם בחדר חזרות עובד על מופע חדש. כשאתה עושה סיבוב הופעות אתה לא באמת מבצע את כל האלבום החדש כי זה קשה לעשות הופעות עם הרבה שירים שהקהל עדיין לא מכיר. אז אני משלב בהדרגה בתוך הרפרטואר הכללי. אנחנו עובדים על במה חדשה וביצועים חדשים".

מה השריטה שלך?

"לא יכול לסבול ריח של בצל, זה הורג אותי. יש לנו בבית מטבח קטן נוסף בחצר ורק שם אני מרשה בצל, לעולם לא בתוך הבית".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"חבר שלי מג'מייקה שקוראים לו מייק אמר לי: 'זה קשה מאוד לאהוב את כולם'. בתודעה אנחנו רוצים לחיות מתוך אהבה תמידית לעצמנו ולכל העולם, אבל זה קשה. אז כשקשה לך עם אנשים — צריך לא להתקרב אלא לאהוב מרחוק".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

או שאני מתאמן, או מתכונן להופעה או על יין עם חברים בחנות של צפריר במרכז ליד הבית".

איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?

"מהירות על ולנשום מתחת למים".

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

"כשאני צריך להגן על היקרים לי, ורק אם אין לי ברירה".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

"אשתי נבל. הכי מדהימה".

למה אתה מתגעגע?

"אני לא טיפוס נוסטלגי במיוחד, אבל אני כן מתגעגע באופן טבעי אל הילד שהייתי. כשאתה ילד אתה במצב צבירה אחר ממבוגר ואתה בדרך כלל לא מעריך את זה מספיק ולא יודע כמה זה נפלא להיות ילד וכמה זה נורא להיות ילד. ואני גם מתגעגע לשכונה של סבתא שלי רמת אליהו בראשון לציון".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"בכפר קטן באנגליה, או בפארק דרייב ניו יורק, או בטירה בעמק הלואר. תלוי באיזה יום את שואלת".

על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?

"אני לא צריך הרבה ולא אדם של שופינג אבל אני אוהב מאוד לקנות לילדים מה שהם אוהבים".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"פחות לשנות ויותר להתקדם, להתפתח ולהתרחב. אני חייב לבחור אז הייתי רוצה להיות גבוה יותר כמו בטח רוב הגברים. בכלל הופעה חיצונית זה משהו שאני משתדל כמה שפחות להתעסק בו כי זה אף פעם לא מספיק. הייתי רוצה להיות קשוח יותר מול ביקורות ופחות לקחת ללב וגם רך יותר עם עצמי, אולי".

על מה יש לך רגשות אשם?

"כהורה אתה מסתובב עם המון רגשות אשם. חוץ מזה אני מרגיש אשם כשאני לא כותב מספיק. השירים שלא כתבתי יכולים למלא עולמות".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"המשפחה שלי והשירים שכתבתי ואכתוב. לא הייתי מבודד הישג אחד בקריירה, אלא הדרך שאני עושה ומייצר. אני גאה ושמח בה".

מה מפחיד אותך?

"רוע, אלימות חסרת מעצורים וכל מה שקשור לבריאות המשפחה".

מה עושה אותך מאושר?

"לכתוב ולהופיע וכמובן שכשאשתי והילדים שמחים אז אני מאושר. אני מאושר כשאני קורא את פי.ג'י. וודהאוס, הסופר האהוב עלי, אז אני לא מפסיק לצחוק. 'החייל האמיץ שווייק' עושה אותי מאושר, להתקעקע עושה אותי מאושר, להתאמן עושה אותי מאושר. וגם להגיע לקצה גבול היכולת ולגלות שיש עוד".

מה הכי חסר לך בחיים?

"שלוות נפש וסיגריות, שהפסקתי לפני ארבע שנים".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"יכולת הכתיבה וההופעה, ומשמעת עצמית גבוהה".

איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?

היכולת לשמוח איתי מכל הלב, תבונה וטוב לב".

מי האמנים שהכי השפיעו עליך?

"בוב מארלי, 'ביסטי בויז', ז'אק ברל, יוסי בנאי, וואן גוך. על היצירה משפיע כל דבר שנכנס לי לעין, לראש, ללב. כל שיר, מחשבה, תמונה, משפט יכולים לפתוח שביל חדש".

אם לא היית מוזיקאי יוצר מה היית עושה?

"מרצה לספרות והיסטוריה באוניברסיטה. אלו התחומים האהובים עלי והמקצועות שלמדתי באוניברסיטה בעצמי".

דני ניב (מוקי)

גיל: 47

מקום מגורים: צוקי ים

מצב משפחתי: נשוי + 3

מוזיקאי, זמר ושחקן. חבר לשעבר בלהקת ההיפ הופ "שב"ק ס'". זמר השנה בשנים 2002 ו־2014. אלבום האולפן השמיני שלו "חזק עם הלב וקרוב עם הגוף" יצא החודש וזמין בפלטפורמות הדיגיטליות