חנן מור חדלת פירעון. האופציות: הסדר חוב, הקפאת הליכים או כינוס נכסים

חנן מור החזקות הופכת לחברה חדלת פירעון בפועל. זאת, לאחר שלא פרעה עד אתמול את הריבית של 28 מיליון שקל לקונסורציום המלווים של פרויקט שדה דב. נציגי הקונסורציום, שמובל על ידי בנק דיסקונט (33%) וכולל את בנק לאומי (33%), הפניקס (22%) ומיטב (11%), מנהלים במהלך הימים האחרונים מגעים קדחתניים ביניהם במטרה להגיע להסכמות, שאולי יאפשרו למנוע את קריסת הקבוצה. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, הדרך להסכמה עדיין נראית מורכבת מאוד, בין היתר בשל אינטרסים שונים בין חברי הקבוצה.

בעוד שבנק לאומי מעוניין בהחזר ההלוואה עצמה, בדיסקונט למשל מוטרדים מאוד גם מסוגיית ערבויות חוק המכר שנתנו, אשר במקרה של קריסת הקבוצה עלולים לסבך את הבנק מאוד (על פי דיווח של חנן מור, ערבויות חוק המכר של דיסקונט לבדן לקבוצה נאמדות בכמיליארד שקל). גם בהפניקס חשופים לערבויות חוק מכר למור, אולם בהיקף קטן יותר. הפערים הללו בין האינטרסים השונים של הלווים מקשים מאוד על הגעה לפתרון. בנוסף, גם אם הצדדים יגידו להסכם ביניהם, הוא עדיין יצטרך להיות מאושר על ידי חנן מור עצמו, על מנת להסדיר את כל הפעולות הרלוונטיות. במקרה והצדדים לא יגיעו להסדר או שיגיעו להסדר ומור יסרב לקבלו, הרי שהקבוצה עלולה לקרוס.

על דבר אחד מסכימים הנושים: חנן מור והנהלתו יצטרכו לזוז במקרה של הסכמה. מור יוכל להישאר עם 10% לערך ממניות החברה הציבורית, אבל לא יכול להיות מעורב יותר בפעילותה ולא יישא בשום תפקיד רשמי. גם הדירקטורים בחברה יוחלפו. במסגרת המגעים עלה הרעיון כי החברה שמחזיקה בשדה דב תנוהל, ככל שיהיו הסכמות, בנפרד בידי דודו זבידה. לזבידה יינתנו שנתיים-שלוש להשביח את הפרויקט, אלא אם ניתן יהיה למכור אותו לפני כן במחיר החוב. הנושים של שדה דב ידחו את תשלום הריבית לתקופה של שנתיים-שלוש (200 מיליון שקל לשנתיים וכן הלוואה שניתנה לתשלום מס הרכישה) ובתמורה יקבלו 60%-50% ממניות בחברת חנן מור הציבורית.

סוגיה נוספת שלא נפתרה היא שכרו של זבידה והתנאים שיקבל וכן השאלה מי ינהל את החברה הציבורית עצמה. בקרב הנושים יש מי שרוצה שזבידה ינהל את הקבוצה כולה. "הוא הכי מתאים להציל את הצרות שחנן מור השאיר אחריו", אמר אחד הנושים. סוגיה נוספת במסגרת ההסדר, אם יתקבל, היא מה יקרה עם הקרקעות בר"ג ובחיפה, שבנק לאומי הגיש לגביהן בקשת כינוס נכסים (מוחזקות בידי חברות־בת של חנן מור). נבחנת אפשרות לכינוס בהסכמה של קרקעות אלו, או תשלום ריבית ללאומי כנגד דחיית כינוס הנכסים.

ביום חמישי שלח לאומי מכתב נוסף בטרם נקיטת הליכים, נגד חברה שמחזיקה במשרדים של חנן מור, בגין חוב של 18.5 מיליון שקל. בתסריט האופטימי מבחינתה של חנן מור החזקות, החברה תגיע להסדר חוב מול נושיה. בתסריט אחר, מור יפנה לבית המשפט בעצמו, בבקשה להגנה מפני נושים והקפאת הליכים, לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון. מהלך כזה יאפשר לחברה להגיע להסדר עם נושיה בתקופה של 4-3 חודשים. מדובר על תיקון לחוק, שתוקן בימי הקורונה. במהלך הזמן הזה על החייב לפעול לגיבוש הסדר נושים כולל. במרץ האחרון הוארך תוקף התיקון ב־12 חודשים. לכל נושה יש זכות להגיב לבקשה בתוך 14 יום ובית המשפט יאשר אותה רק אם ישתכנע שיש סיכוי סביר להגיע להסדר נושים כולל.

באשר להבדלי הגישות בין הנושים, בנק דיסקונט והפניקס, המיוצגת בידי עו"ד גיא גיסין, נוקטות בגישה רכה יותר מול חנן מור, מאינטרסים כלכליים. שתי החברות מחזיקות כאמור בערבויות מכר לפרויקטים של החברה בהיקפים גבוהים והתמוטטותה עלולה לגרום להן נזק כספי גדול. לאומי לא חתום על ערבויות כאלה, ולכן מרגיש בנוח לנקוט בגישה קשוחה יותר. לפיכך, פנה הבנק פנה לנקיטת הליכים משפטיים נגד שתי חברות־בת של קבוצת חנן מור. במכתב שנחשף ביום חמישי ב"כלכליסט" התגלה כי מאחורי הצעד של הבנק עומדת שורה ארוכה של מצגי שווא לכאורה, שלאומי טוען שמור הציג לו. זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת לאומי. בין היתר, חשף הבנק כי מור הטעה אותו בנוגע לשעבוד של אחד מנכסי החברה וכן הציג נתונים שלא תאמו לנתוני האמת.

מחזיקי האג"ח דורשים גיוס

מי שנכנסו לתמונה ביום חמישי הם מחזיקי האג"ח של חנן מור, שהבהירו כי לא ירשו לעצמם להיפגע מהסדר של חנן מור עם הקונסורציום. עו"ד רענן קליר העלה בדיון בזום באספה שיזמה החברה, את השאלה לגבי העודפים מפרויקט שדה דב. המשמעות היא שבמידה שהקרקע תימכר בסכום של מעל 1.3 מיליארד שקל, שהוא החוב למלווים, המחזיקים דורשים שהעודפים יחולקו בין כל נושי החברה, ולא רק הין נושי פרויקט שדה דב. הבנקים מצידם, דורשים יותר ממחצית מהעודפים, אם וכאשר יהיו כאלה. עו"ד קליר שאל אם החברה תעדכן את כל הנושים לפני שתלך לצעד כזה, שמשמעותו מתן עודפים לנושים ספציפיים מעבר לחוב שלהם.

עו"ד צורי לביא, שמייצג את חנן מור החזקות בהליך המשפטי, הדגיש כמה לחברה חשוב להגיע להסכמות מול הקונסורציום. "אם הבנקים יירדו מאיתנו, הכל יהיה יותר טוב", אמר לביא והבטיח לעדכן את המחזיקים מראש לגבי "עסקה" כזו, אם כי לא אמר כמה זמן מראש יעדכן. קליר העלה שאלה משמעותית נוספת לגבי גיוס הון של החברה. הוא עשה זאת כמי שייצג את מחזיקי האג"ח של קבוצת דלק, שב־2020 הגיעה לחשש לחדלות פירעון. אז, בסופו של המו"מ יצאה קבוצת דלק לגיוס הון של 500 מיליון שקל, שבעל השליטה בה, יצחק תשובה, השתתף בו, וחלקו היחסי בקבוצה דולל. המימושים של תשובה והגיוס הזה הצילו את החברה.

כיום, מחזיקי האג"ח של חנן מור דורשים גם הם גיוס הון מצד החברה. גיוס הון כזה, אם ייעשה היום, יהיה בשווי שפל של 77 מיליון שקל. אבל בעבר היו חברות כמו לדוגמה כלכלית ירושלים, שגיוס כזה הציל אותן מהתמוטטות, גם במחיר של אובדן השליטה של בעל השליטה דאז, אליעזר פישמן.

נציגו של חנן מור באותה שיחה הודה כי לא נערך דיון בדירקטוריון החברה על גיוס הון וכי החברה מעדיפה כרגע הסדר חוב. הוא התחמק מהשאלה אם בדיון כזה עמדתו של מור עצמו מהווה ניגוד עניינים, שכן היא כרוכה באיבוד השליטה. עם זאת, בסביבות החברה טוענים כי משקיעים פרטיים שנוהלו עימם שיחות לגבי השקעה בחברה, גם בשוויים נמוכים וגם במחיר של אובדן שליטה של מור, נמנעו מלעשות זאת כל עוד מרחפת על החברה עננה.

חלק ממחזיקי האג"ח לא קיבלו את התשובות שנתנה החברה. אחד מהם אמר: "חוץ מסיסמאות לא אמרתם כלום. רק אנחנו פועלים ופועלים. אתם לא אומרים כלום. לא שמדברים עם לאומי או שפועלים להקפאת הליכים. אם לא תבואו עם תוכנית ופעולות, תאבדו לא רק את אמון הבנקים, אלא גם של מחזיקי האג"ח".

חנן מור, שדיווחה לאחר האספה ביום חמישי אחה"צ על השלמת עסקת מכירת קרקע בנס ציונה ב־45 מיליון שקל, ציינה כי התמורה אמורה להיות משולמת תוך 14 יום והיא תנסה לזרז את קבלתה. בנוסף החברה תנסה להיאחז בסעיף "ריפוי" שמאפשר עיכוב של 7 ימים בתשלום ריבית. בחברה מאמינים שהסיכוי להסדר עם הקונסורציום עלה בימים האחרונים. החוב של מור לקונסורציום שדה דב עומד על 1.25 מיליארד שקל ולמחזיקי האג"ח על 620 מיליון שקל. לכלל הנושים חייבת החברה בסה"כ כ־2.9 מיליארד שקל.

מחנן מור נמסר בתגובה: "לחברה ישנן מספר אופציות שהיא מקדמת על מנת להשיג פתרון כולל לטובת כלל בעלי העניין, לרבות לקוחותיה, הבנקים ובעלי החוב".