ארגוני קשישים יוצאים למאבק בחוק ההסדרים שרוצה לקצץ בטיפול הסיעודי

קואליציה של 12 ארגוני קשישים ומטפלים בקשישים התארגנה למאבק בתוכנית האוצר בטיוטת חוק ההסדרים לקצץ בקצבאות הסיעוד ולבטל את הזכאות למטפלות הבית בשתי דרגות הסיעוד הנמוכות. הם קובעים בנייר עמדה משותף שההצעה לא תעצור את ההידרדרות של קשישים סיעודיים, כפי שטוען האוצר, אלא תפגע בהם והאוצר "בא לברך ויצא מקלל"

על פי תוכנית האוצר במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, זקנים סיעודיים במצב קל שיגישו בקשות לקצבה מראשית 2024 לא יהיו זכאים למטפלת בית (מט"בית). מדובר בין היתר בעיוורים, מנותחי לב, מטופלי כימו ובעלי ליקויים שכליים. המשמעות היא שעד סוף 2026 נגיע למצב שבו הזכויות נשללו משליש מהזכאים לקצבת סיעוד (כמאה אלף איש). ההצעה מתבססת על המלצות צוות בין-משרדי בראשות סמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה של משרד הרווחה לשעבר ניר קידר.

ביטול המט"בית הוא לא הדרך היחידה שבה האוצר מתכוון לפגוע בקצבאות. ברמות 1 ו־2 של הקצבאות ניתן לקבל 2.75–10 יחידות שירות. אלא שעל פי הצעת האוצר 2 יחידות שירות, ששוות ל־500 שקל בחודש למבוטח, יועברו מעתה לקופות החולים לטובת שירותי מניעת התדרדרות. הקופות צפויות לקבל כחצי מיליארד שקל בשנה. סכום משמעותי נוסף יועבר למשרד הרווחה לטובת פיתוח שירותים קהילתיים לקשישים סיעודיים.

קואליציית הארגונים כוללת את האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, עמותת "כן לזקן", הסתדרות הגמלאים, איגודים של חברות ועמותות המטפלים בקשישים, עמותת "עזר מציון" ועוד. בראשה עומד יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה פרופ' יצחק בריק. הארגונים קובעים בנייר עמדה שפרסמו ש"לא זו בלבד שההצעה הזאת לא תסייע למניעת ההידרדרות התפקודית של הזקנים הסיעודיים, אלא עלולה אף לפגוע בהם. השינוי עלול לפגוע באיכות חייהם של אלפי אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם".

חברי הקואליציה מציינים ש"ברמות 1-2 של גמלת הסיעוד נמצאים כיום אנשים הסובלים מדיכאון כרוני, עוורים, מנותחי לב, מטופלי כימותרפיה, תחילת דמנציה וכיוצ"ב. התוכנית המוצעת מחלישה באופן מהותי את חוק הסיעוד ומוציאה כ- 100,000 מזכאותם לטיפול מט"בית. יש לבטל את התוכנית המוצעת".

חברי הקואליציה מבקרים בחריפות את הכוונה להעביר כספים מקצבאות הסיעוד לקופות החולים ומגדירים אותה "פגיעה ישירה בזכאי חוק הסיעוד". הם מציינים ש"ההצעה לא מפרטת כלל על איזה פעולות מדובר". הם מדגישים שמטפלות הבית עצמן חיוניות למניעת התדרדרות תפקודית. "סיוע בהתמודדות עם הצרכים הבסיסיים מונע הידרדרות. מטפלת הבית מהווה הגורם המתאים ביותר לביצוע מטלות אלו. יש לחזק ולמסד את מעמדן של המטפלות, להעמיק את הכשרתן ולספק להן מיומנויות המכוונות למניעת הידרדרות, כגון הכשרה במניעת נפילות, יכולת הדרכה לתזונה בריאה ולפעילות גופנית, ויחד עם זאת יש להיטיב עם שכרן ולמסד את מעמדן".