פתרון לשעת חירום ויתרונות סביבתיים: מדוע אין כמעט בישראל "איים אנרגטיים"

בתחילת נובמבר נאלצו התושבים בשטח המועצה האזורית בני שמעון להישאר בעלטה. הפסקת חשמל השביתה את האזור למשך כ־10 שעות. אבל ביישוב אחד, קיבוץ שובל, החיים נמשכו כרגיל, עם מקררים פועלים ואורות דולקים למרות הפסקת החשמל. הסיבה היא מערכת אוטונומית לייצור חשמל (מיקרו גריד) שהותקנה בקיבוץ, אגרה חשמל סולארי בסוללות בשעות השמש, וכשהמערכות הארציות נפלו, המיקרו גריד המשיך להזרים חשמל לבתים.

מערכות מיקרו גריד הולכות והופכות לפופולריות בעולם. באוגוסט האחרון שריפות ענק בקליפורניה הובילו להרס ולהשבתה של קווי החשמל, אולם במחוז דל נורטה שבצפון המדינה החשמל חזר בתוך ימים ספורים. הסיבה היתה רשת של גנרטורים שסיפקה למחוז חשמל באופן עצמאי במשך חודש שלם עד שתוקנו קווי הרשת הארצית.

בישראל מוכרים היטב מצבי חירום הדורשים גמישות ויכולת הסתגלות מערכתית מהירה. עם פתיחת המלחמה ביישובים רבים רשת החשמל חוותה פגיעה או שהיה צורך באספקת דלק חליפי לשעת חירום – והמדינה חילקה גנרטורים מבוססי סולר מזהם. מיקרו גרידים שיכולים להתנתק מהרשת הארצית בעת תקלה ולספק חשמל ליישוב היו יכולים לחזק את החוסן האנרגטי המקומי, ללא זיהום אוויר, ללא פליטת גזי חממה וללא תלות באספקת דלק. "פתרונות החירום שיש למדינה כמו גנרטורים הם הוצאה טהורה לשעת חירום בלי שום ערך מוסף כלכלי בימי שגרה", אומר עופר ינאי, בעלי נופר אנרגיה, שהתקין לאחרונה את מערכת המיקרו גריד בקיבוץ שובל. "בניגוד למערכות הקונבנציונליות, אלו מערכות שנדלקות בלחיצת כפתור ומספקות פתרון מיידי".

מערכות מיקרו גריד, או "איים אנרגטיים", אלו מתקנים לאגירת חשמל המחוברים לפאנלים סולאריים ולמערכת בקרה וניהול – בין שמדובר במערכת שמותקנת ברמת הבית הבודד ובין שבשכונה, הקיבוץ והעיר. המערכת מסוגלת לפעול כשהיא מבודדת מרשת החשמל הארצית, באופן זמני או קבוע, וכך היא משפרת את המוכנות למצבי חירום. במהלך הפסקות חשמל, המערכת יכולה להתנתק מהרשת הראשית בלחיצת כפתור ולייצר אנרגיה בעצמה באמצעות פאנלים סולאריים וסוללות אגירה.

רשתות אלה יכולות גם להגביר את השימוש באנרגיה מתחדשת. היתרון המשמעותי ביותר הוא לא רק חשמל נקי, אלא תרומה ליציבות מערכת חשמל ושרידותה. רק בחודשיים האחרונים, נדרשו עובדי חברת החשמל לתיקונים כמעט יומיים של קווי מתח ותשתיות שנהרסו, בזמן שהתושבים נאלצו להמתין בחושך. אותן מערכות היו יכולות למנוע מצבים כאלה ולספק לתושבים חשמל באופן זמני עד שעובדי חברת החשמל יתקנו את הקווים הפגועים.

ישראל מפגרת אחרי המערב במעבר לאנרגיה מתחדשת ואחת הסיבות לכך היא הבעיה בפיתוח רשת החשמל. הרשת בישראל מיושנת, וכדי להעמיס עליה מתקני אנרגיה מתחדשת רבים ומבוזרים, יש צורך לשדרג אותה. על השדרוג אחראית חברת החשמל, שבמשך שנים לא מצליחה להתמודד עם גודל האתגר. פרויקטים נתקלים בעיכובים משמעותיים, וכעת השלמתם תתארך משמעותית בשל המלחמה. מתקני מיקרו גריד שאוגרים חשמל ומייצרים איים אנרגטיים באזורים מוגדרים יכולים לחסוך כסף ועיכובים בפיתוח הרשת. בנוסף, ייצור מקומי של אנרגיה חוסך הקמה של קווי חשמל ומונע אובדן של חשמל בדרך מתחנות כוח מרוחקות לצרכנים.

אף שבעולם הולך ומתרחב השימוש במערכות מיקרו גריד, נראה שדווקא בישראל ייקח זמן רב עד שמערכות כאלה יהיו במרחב הציבורי בשיעור משמעותי. סיבה אחת לכך התגלתה בדיון בכנסת רק בשבוע שעבר: הפיתוח החדשני מאיים על מונופול חברת החשמל. לפי דבריו של מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בדיון בוועדת הכלכלה, ההקמה של מערכות מיקרו גריד "לא עומדת על הפרק".

לחברת החשמל יש מונופול במקטע החלוקה ברשת: המקטע שבו מוליכים חשמל מהכניסה לערים ועד לבתי הצרכנים (מלבד מספר מקומות ברחבי הארץ). הנימוק הוא שאין צורך ביותר מרשת חשמל אחת, והקמה של רשת חשמל מקבילה יקרה מאוד. עם זאת, ב־2026 ייפתח ההסכם של המדינה מול חברת החשמל, ולא מן הנמנע שפתיחתו של מקטע החלוקה לתחרות תעלה בדיונים. בדיון בכנסת בשבוע שעבר אמר נציג משרד האוצר: "לא נרצה שחברה שהיא מונופול טבעי תפעל במקטעים תחרותיים מול חברות פרטיות".

חשמל סולארי בעזה

ד״ר נורית גל, מומחית למשק החשמל, ועמוס לסקר, ששימש בעבר כמנכ״ל חברת חשמל, סבורים שכעת דווקא המצב הייחודי בדרום יכול לשמש שדה ניסויים שיספק פתרונות אפשריים לפלונטר מול חברת החשמל וגם מול הרגולציה המגבילה בתחום, ולהתרחב משם לכלל הארץ. ״לשם הולך העולם״, הם אומרים. ״בישראל מדברים על זה הרבה אבל בשל הרגולציה והרפורמה בחברת החשמל, הנושא תקוע. הערים הן החלק הבעייתי כי בחברת החשמל חוששים מהפחתת נתח השוק שלהם במקטע החלוקה. אבל כבר עכשיו אפשר להתחיל עם הקיבוצים בדרום ולפי התוצאות לראות מה לעשות בכל הארץ״.

אף שחברת החשמל מסוגלת לבלום את פריחת התחום במערכות גדולות, הפתרון לא נמצא רק בידיה. בקיבוצים, בבסיסי צבא, אצל צרכני מתח גבוה שונים כמו מפעלים ואפילו צרכנים ביתיים – התחום יכול דווקא לרוץ קדימה באמצעות השוק הפרטי. זה כבר קורה ביישובים בדואיים בנגב, וקורה גם בעזה – שאף שנותקה מחשמל בתחילת המערכה על ידי ישראל, המשיכה להתבסס על פאנלים סולאריים המחוברים לסוללות אגירה ומערכות בקרה. אולם התחום לא יוכל להתקדם באופן משמעותי ללא דחיפה של המדינה, ולעת עתה הצרכנים יוסיפו להמתין.

״רשות החשמל צריכה לקבוע מהי התועלת המשקית של קילו־ואט שזמין לאספקה בשעת חירום. עלות אי־אספקת חשמל למשק, נכון ל־2011, היתה 120 שקל לקילו־ואט. רשות החשמל צריכה לגזור מעלות זו פרמיה שתעודד צרכנים להפוך את מקום הצרכנות שלהם לאי אנרגטי. עד שזה לא יקרה, היכולת הזו לא תתפתח״, אומר איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה. ״אנחנו רואים מדינות כמו ארה״ב וגרמניה שמעודדות שילוב של סוללות אצל צרכנים פרטיים. בישראל הנחת היסוד היא שאירוע חירום הוא לא סביר ולכן אין תמריץ או מדיניות שמכוונים לעצמאות אנרגטית״.

מ־2010 מחיר הפאנלים הסולאריים, הסוללות ורכיבי מיקרו גריד אחרים צנח בהתמדה, מה שהופך את מערכות המיקרו גריד לנגישות מאי פעם. על פי התחזיות, השוק העולמי עשוי לשלש עצמו לשווי של 60 מיליארד דולר ב־2027. בארה״ב, שוק המיקרו גריד מוערך ב־3.5 מיליארד דולר בשנת 2022, ובסין השוק צפוי להגיע לגודל חזוי של 22.2 מיליארד דולר עד שנת 2030. גם ביפן, קנדה ואירופה צפוי גידול משמעותי בשנים הקרובות, בשל הפוטנציאל הרב לחיזוק עמידות מערכות האנרגיה והרצון להתרחק מדלקים מזהמים ומתלות בנפט וגז תוצרת רוסיה.

מדינות שונות מעריכות שהמרוץ לשדרוג התחום ישתלם להן בעתיד. בעידן שבו אירועי הקיצון האקלימיים הולכים וגוברים אין בכך פלא שכן מערכות חשמל אוטונומיות הן מרכיב קריטי בביזור אנרגיה ובחוסן אנרגטי. דוגמה מהשנים האחרונות ממחישה עד כמה: ב־2011-2021 מספר הפסקות החשמל בארה"ב עלה ב־64% עקב אירועי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע, על פי ניתוח של Climate Central. ב־2022 הוריקן איאן הותיר 2.6 מיליון תושבי פלורידה בחושך והוריקן פיונה הפיל 70% מהחשמל בפורטו ריקו. רשת חשמל מבוזרת ומקומית יכולה היתה לסייע לתושבים רבים באותם מקרים.