יש קבלות: סגירת מפעל מזהם משפרת מיד את בריאות התושבים סביבו

במשך שנים ארוכות נאלצו תושבי העיר נוויל הסמוכה לפיטסבורג בארה"ב לנשום אוויר מזוהם. מפעל גדול של חברת Shenango Inc שפעל במשך כ־100 שנים בעיירה ושימש לעיבוד פחם עבור תעשיית הפלדה, גזר על התושבים לנהל את חייהם סביב הזיהום הבלתי נראה אך המורגש היטב מהריח החריף והאבק שיצר, ואילץ אותם להגיף את התריסים יום וליל ועד בעיות נשימה שהחמירו.

שנה אחר שנה הואשם המפעל בגרימת זיהום אוויר כבד. הקנסות נערמו, אך התושבים נותרו עם הזיהום. לאחר שחשו שהרשויות כמעט שלא עושות דבר כדי לחלצם מהמפגע הבריאותי, התקינו התושבים מצלמה מיוחדת שתיעדה באופן רציף את כמות הפיח השחור שנפלט מארובות המפעל, והשתמשו בתיעוד כדי ללחוץ על סוכנויות הגנת הסביבה ומחלקת הבריאות במחוז לנקוט בצעדים משפטיים נגד המפעל.

גם איגוד הבריאות האמריקאי מצא שבפיטסבורג נרשמו כמה מהרמות הגבוהות ביותר של ערפיח וזיהום חלקיקים עדינים במדינה, מה שמוביל לסיכון מוגבר לאסתמה, התקפי לב, סרטן ריאות ומוות מוקדם.

ב־2016, לאחר מאבק של שנים, המפעל נסגר. התושבים הצליחו לנשום לרווחה, ואף תיעדו את החיים לפני ואחרי סגירת המפעל בספר שהוציאו בשם Living Downwind. לטענתם, איכות החיים השתפרה פלאים כשהמטרד הסביבתי הקבוע חלף מן האזור. אך זו לא רק תחושה; מחקר חדש מצביע על ההשפעות המיידיות של סגירת המפעל המזהם על בריאות התושבים, ובכך שופך אור על ההטבה הגדולה הנשקפת לתושבים ברחבי העולם אילו הרשויות יטפלו טוב יותר במפגעי זיהום אוויר, הפוגעים במיליונים בעולם כל שנה.

יש מעט מחקרים על היתרונות הבריאותיים הספציפיים של סגירת מפעלים מזהמים. במחקר חדש של אוניברסיטת ניו יורק שפורסם בכתב העת Environmental Research Health, החליטו החוקרים לבדוק איך הושפעה בריאות התושבים בפיטסבורג במשך שלוש שנים לאחר סגירת המפעל, בהשוואה לשלוש השנים שקדמו לסגירתו. הממצאים הצביעו על ירידה מיידית בהתקפי לב ובמקרי שבץ בקרב התושבים באזור, ועל כך שהתועלת מאוויר נקי יותר עשויה להיות גדולה אפילו יותר ממה שמצאו מחקרי עבר.

שבוע בלבד לאחר סגירת המפעל, שנחשב לאחד המזהמים ביותר בפיטסבורג, הביקורים בחדרי מיון עם תלונות על בעיות לב וכלי דם בקהילות הסמוכות למפעל ירדו ב־42% והמשיכו להצטמצם בכל שבוע במשך שנים - מה שהצביע על הטבה בריאותית ארוכת טווח.

חוקרים מצאו כי הרמות הממוצעת של גופרית דו־חמצנית, מזהם אוויר שמפחית את יכולת הריאה לתפקד וגורם לתסמינים נשימתיים ולמחלות לב ירדו ב־90% באזור הנחקר. רמת הארסן באוויר ירדה ב־66% וגם זיהום החלקיקים הנשימיים השתפר מאוד.

פחות זיהום, פחות התקפי לב

רוב המחקרים והשיח בנושא זיהום אוויר מתמקדים בתחלואה או בעלויות הבריאותיות להן הוא גורם, אך כמה מחקרי עבר הצביעו גם על היתרונות הבריאותיים של המאבק בזיהום האוויר. כך במחקר של אוניברסיטת קליפורניה מ־2020 נמצא כי בין 2005־2016 השבתת תחנות כוח פחמיות הצילה את חייהם של כ־26.6 אלף אמריקאים. בלונסטון, טסמניה,שבאוסטרליה תוכנית לתמרוץ התושבים לוותר על חימום הבית באמצעות שריפת עצים הפחיתה את מקרי המוות בגלל בעיות בדרכי הנשימה ב־28% ותמותה בשל מחלות לב ב־20%. השיפור בבריאות השפיע לטובה במיוחד על אנשים מבוגרים.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר גורם לכ־6.7 מיליון מקרי מוות מוקדם ברחבי העולם בכל שנה. נתון חמור יותר, לפי מחקר של אוניברסיטת הרווארד, מדבר על כך שרק ב־2018 מתו 8 מיליון בני אדם בעולם מזיהום אוויר. מקורות הזיהום מגוונים. בראשם, שריפת פחם, נפט וגז עבור ייצור אנרגיה. אחר כך פליטות מזהמים במפעלי תעשייה, תחבורה מזהמת ושריפות גוברות לפי מחקר שפורסם החודש בכתב העת JAMA Internal Medicine, אנשים בארה״ב שחשופים יותר לזיהום חלקיקים מצויים בסיכון גבוה יותר ללקות בדמנציה.

אוכלים אבק

בישראל מתים בכל שנה כתוצאה מזיהום אוויר כ־2,500 ישראלים, והשוואה בינלאומית של רמת הרעלנים באוויר מעלה שהחשיפה למזהמים בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות. לפי דו"ח ה־OECD שפורסם באפריל, רוב הישראלים חשופים לזיהום אוויר כבד, מעל הגבול המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי וגם מעל ערכי היעד בחוק אוויר נקי הישראלי. לפי המשרד להגנת הסביבה, אומדן הנזק הכלכלי הנגרם מפליטות מזהמים וגזי חממה בישראל מוערך בכ־31 מיליארד שקל בשנה.

בדיווח המשרד להגנת הסביבה באשר ליישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל שפורסם החודש, התריע הרגולטור כי קיים חשש כי יעדי התוכנית לצמצום התחלואה והתמותה לא יושגו. ישראל מתמהמהת במעבר לאנרגיה מתחדשת, וגוררת רגליים בהסבת תחנות הכוח הפחמיות לגז. מתוך 10 יחידות פחמיות אחת הוסבה לגז טבעי החודש, בעיכוב של שנה. ארבע אחרות לא יוסבו כמתוכנן. לפי המשרד להגנת הסביבה, אם לא יהיה שינוי בניהול משק האנרגיה בישראל, כ־99% מיעדי הפחתת פליטות תחמוצות הגופרית וכ־85% מיעדי הפחתת פליטות תחמוצות החנקן - לא יושגו.

בנוסף, השינוי שביצעה הממשלה בחוק אוויר נקי במסגרת חוק ההסדרים האחרון מתיר למנהל מערכת החשמל יוכל להפעיל תחנות כוח ישנות ומזהמות לפי שיקוליו, צפוי להביא לפליטת זיהום אוויר מעבר לזו שנלקחה בחשבון בתוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר. המשמעות: בנטל הבריאותי יישאו התושבים. כבר היום, לפי הערכות משרד הבריאות, התחנות הפחמיות אורות רבין בחדרה גורמות להגברת התמותה‏ שקשורה ‏לזיהום ‏האוויר ‏בהיקף ‏של ‏כ־35 מקרים‏ בשנה בעיר‏ חדרה‏ וכ־13 מקרים‏ בפרדס ‏חנה־כרכור.‏

גם ההבטחה הממשלתית לסגור את התעשיות הפטרוכימיות בלב חיפה, נתקלת בקשיים ועיכובים. אישורה של התוכנית לפינוי המפעלים המזהמים במועצה הארצית לתכנון ובנייה כבר נבלמה כמה פעמים בשל לחצים פוליטיים וספק אם ניתן יהיה לעמוד בלוח הזמנים שהציבה הממשלה - לפנות את המפעלים עוד לפני סוף העשור.

לכך מתווסף גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה והצביע, בין היתר, על ירידה של כ־44% במספר ביקורי הפיקוח שערך המשרד להגנת הסביבה בכל המחוזות בארץ בשנים 2018־2021, ושכלפי 60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים המתועדים לא בוצעו פעולות אכיפה.

פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון המלווה מאבקים סביבתיים רבים בישראל, מסביר מה כדאי לישראל ללמוד מהמחקר שבוצע בפיטסבורג. "המחקר ממחיש כיצד מניעת זיהום או הפחתתו מובילים לשיפור מיידי במצב הבריאות של התושבים. על כן, סגירת תחנות הכוח הפחמיות בישראל , המעבר לאנרגיה מתחדשת, סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה והפחתת הפליטות ממפעלי תעשייה כמו נשר רמלה ובית הזיקוק פז אשדוד — יובילו לשיפור מידי בבריאות של תושבי הערים הסמוכות. זיהום האוויר בישראל גבוה, ובשל הצפיפות הפליטות נעשות בסמיכות לאזורים עם ריבוי אוכלוסין. מדינת ישראל מפקירה את בריאות תושביה כשהיא לא עומדת ביעדים להפסקת השימוש בפחם מזהם ובסגירת תחנות גז ישנות ומזהמות, וכשאינה מפקחת על מפעלים חורגים ואף דורסת את חוק אוויר נקי".