בדרך לייהוד הגליל והנגב? סמוטריץ' ישלח נציג למוסדות התכנון ומועצת רמ"י

הנספח להסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לשר האוצר הבא בצלאל סמוטריץ', יו"ר סיעת הציונות הדתית, מקנה לסיעה דריסת רגל במערכת התכנון וכן אפשרות להשפיע על מדיניות השיווק של רשות מקרקעי ישראל. עמדת הכוח הזו תאפשר לסמוטריץ' בין היתר לקדם את רעיון יהוד הגליל והנגב. בנוסף במוסדות התכנון תתחזק עמדתם של משרדי ממשלה שתומכים בבנייה בשטחים פתוחים, על חשבון העמדה הסביבתית שמתנגדת לכך.

שר מסיעתו של סמוטריץ' יכהן במשרד ההתיישבות, ששמו יוסב למשרד למשימות לאומיות, ויתווספו לו סמכויות ותחומי פעילות חדשים. לראשונה, נציג אותו משרד יהיה חבר במועצת מקרקעי ישראל - הגוף שקובע את מדיניות הקצאת קרקעות המדינה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בנוסף, יהיה למשרד הזה נציג במועצה הארצית לתכנון ובניה ונציג בכל אחת מ-6 הוועדות המחוזיות כאשר הן יעסקו באזורי עדיפות לאומית.

החלטות של מועצת מקרקעי ישראל משפיעות בין היתר על מחיר המגרשים שמשווקת רמ"י. למשל בעבר המועצה קבעה כי בעת רכישת מגרשים לבנייה עצמית בישובים שבאזורי עדיפות לאומית, דמי החכירה הם רק 21% עד 41% משווי הקרקע. המועצה יכולה להחליט על הרחבת ההנחות האלה ליישובים יהודיים בנגב או בגליל.

סוגיה אחרת שבעזרתה סמוטריץ' יכול להשפיע על קליטת יהודים היא כמות יחידות הדיור שיאפשר לבנות בישובים כפריים. כאן הוא יכול לבצע רפורמה דרך מוסדות התכנון ובמיוחד המועצה הארצית לתכנון ובניה. לוח 2 בתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 35 הוא טבלה ארוכה שבה מספר יחידות הדיור המקסימליות שאפשר לבנות בכל אחד מהישובים הכפריים. לוח 1 באותה תוכנית מתאר מגדיר את צפיפות הבנייה למגורים בישובים שונים ובהם גם בהתיישבות הכפרית שבה המינימום האפשרי 3-2.5 יחידות דיור לדונם. בשנים האחרונות מתנהל מאבק במסגרתו דורשים אנשי ההתיישבות הכפרית כי יאפשרו להם לגדול, אך מבלי להגדיל את הצפיפות. כלומר יותר דירות, שיתפסו יותר שטח פנוי. מוסדות התכנון מתנגדים לכך, ומוכנים לאפשר תוספת יחידות דיור, אך על ידי ציפוף הבנייה תוך מניעת זליגה של הבנייה לשטח הפתוח.

במסגרת ההסכם הקואליציוני סמוטריץ' קיבל נציג במועצה הארצית לתכנון ובניה, שבה החלטות מתקבלות בהצבעה. הנציג הזה יתווסף למועצה ולא יחליף נציג של משרד ממשלתי אחרת. במילים אחרות כוחם היחסי של משרדי הממשלה התומכים בפיתוח יגדל. כיום במועצה 32 חברים: היו"ר, 11 נציגים של משרדי ממשלה (למשל שיכון ובינוי, אוצר, בריאות ועוד), 10 ראשי רשויות ו-10 נציגי ציבור. לפי הנספח להסכם הקואליציוני נציגו של סמוטריץ' יהיה החבר ה-33 ולמעשה הנציג ה-12 של הממשלה. מאזן הכוחות הזה יהיה נוח יותר למי שתומך בהרחבת ההתיישבות הכפרית ללא ציפוף.

היבט נוסף שבו סמוטריץ' יוכל לעסוק הוא הרחבת חוק ועדות הקבלה כך שאפשר יהיה להפעיל את הסינון הזה בישובים שבהם יותר מ-400 משפחות, לעומת המצב היום שמאפשר ועדות קבלה בישובים שבהם עד 400 משפחות. תיקון לחוק הזה החלה לקדם שרת הפנים איילת שקד, והוא צריך לעבור בכנסת. תמיכה בו של המוסדות המיישבים - למשל מועצת מקרקעי ישראל- תספק רוח גבית למהלך. על פי הנספח נציג הציונות הדתית יהיה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שיכולה להיות פלטפורמה לדיונים בתיקון לחוק שירחיב את ועדות הקבלה.

סמוטריץ' קיבל שליטה גם בהליכי התכנון ביהודה ושומרון, וזאת באמצעות העברת האחריות על מתאם הפעולות בשטחים והמנהל האזרחי לשר מסיעתו במשרד הבטחון.

בעבר סמוטריץ' ביקש להחיל את תוכנית המתאר הארציות גם על אזור יהודה ושמרון, והתנגד למצב הקיים שבו מתאם הפעולות בשטחים הוא האחראי על התכנון בשטחי C.

עם האחיזה בגוף הזה הוא יוכל להכין חוות דעת משפטית וצו אלף שיקבעו כי תוכנית מתאר כזו או אחרת חלה על אזור יהודה ושמרון. תוכנית שסביר שהוא ירצה להחיל היא תמ"א 14ב' שמסדירה את המחצבות בישראל, אך לא בשטחים. סמוטריץ רואה במחצבות אמצעי של הפלסטינים להשתלט על קרקעות בשטח C, ובנוסף הקמתן גורמת לזיהום אוויר שמצידו מונע הקמה של ישובים בסמוך.

סמוטריץ' יהיה גם ממלא מקום יחיד ל-יו"ר ועדת השרים לענייני התיישבות, כאשר ראש הממשלה יהיה היו"ר. בנוסף יחד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא יהיה ממלא מקום קבוע ליו"ר ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (הקבינט החברתי כלכלי).

סמוטריץ' יכהן בכל פורום ממשלתי, ובכלל זה בקבינט הבטחוני, אם מספרי חברי הקבינט יהיה גדול מ-11, לסיעת הציונות הדתית יהיה נציג נוסף בקבינט.

נוסף לכך מטה התשתיות הלאומיות יקום מחדש במשרד האוצר שבראשו כידוע סמוטריץ, ויפעל להאצת פרויקטים שמוגדרים תשתית לאומיים על ידי הסרת חסמים.