פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה - קרב אבוד מראש?

המאבק לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה יגיע שוב לשיאו ביום ראשון הקרוב, כאשר הממשלה תצביע על החלטה אותה היא מכנה "היסטורית". למרות שמדובר באירוע מכונן בהיבט הסביבתי, הכלכלי והחברתי, הממשלה תצא בהצהרות בומבסטיות אך שום מפעל לא יזוז ממקומו בעשרות השנים הקרובות. מי אחראי לכך שכל תוכנית סביב האזור המזוהם בישראל הופכת במהירות לקבורת חמור?

הזיהום החונק, הבהלה והפחד מפני אסון שיקפח את חייהם של אלפים מתושבי המפרץ שגרים בסמוך למפעלים פטרוכימיים, שתחלואת הסרטן בקרבם מכה ללא רחם וחורגת משמעותית מהממוצע הארצי, הפכו לשגרה. האכזבות מחברי הכנסת ושותפים לדרך שהבטיחו גדולות באופוזיציה והפכו כשרים בממשלה שותפים להסכם רשלני, מלא חורים וללא לו"ז מחייב, שנראה כאילו נתפר לשרת את האחים עופר ובעלי המפעלים, הפכו שגרה גם כן.

תוכנית הממשלה שתובא להצבעה ביום ראשון מתעלמת מהמלצות ועדת המנכ"לים לפני שנתיים, להביא לפינוי מלא של התעשיה הפטרוכימית ממפרץ חיפה בתוך 10 שנים, ומדו"ח מקינזי ב-2018 שבחן את עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, וקבע נחרצות כי בשל השינויים הגלובליים והמקומיים בתחום הדלקים המאובנים, החלופה הכדאית ביותר למשק הישראלי היא סגירת מתחם בז"ן עד שנת 2030.

מה כן קיבלנו? הצהרות ריקות מתוכן על הפסקת פעילויות הזיקוק תוך עשור, ישראבלוף שנקרא "פתרון ביניים" שיכלול בניית תשתיות חדשות לאחסון נפט גולמי במתחם בז"ן, והקמה של צנרת קצא"א חדשה למתחם בהשקעות עצומות, למרות העובדה שמתווה זה מוסיף סיכון רב בריכוז החומרים המסוכנים בצמידות למתקני הייצור.

ברור לכל שכשמשקיעים בישראל מיליונים בתשתיות זמניות, הן למעשה הופכות לקבועות, ויניחו את התשתית לפעילות הפטרוכימית בלב מטרופולין חיפה לעוד עשרות שנים קדימה.

בתי הזיקוק במפרץ חיפה | צילום: גיל נחושתן

התוכנית מלאה חורים ומאפשרת מיסמוסי סעיפים המתיימרים להביא בשורה. בין היתר היא מציעה הקמת מנהלת לקידום ולפיתוח מפרץ חיפה, אך לא קובעת באיזה משרד ממשלתי תשב, ומה יהיה הרכבה. צוות המשא ומתן מול חברת בז"ן יכלול שורת גופים אך לא נציג אחד מטעם המשרד להגנת הסביבה, ואם לא די בכך, סעיף נוסף יאפשר לחזור על סאגת הבחינה של הפסקת הפעילות בעוד 5 שנים, כששרת האנרגיה תבחן שוב אם המשק ערוך לכך.

כל זה קורה דווקא במשמרת של השרה זנדברג, לפיד, אלהרר ומפלגת יש עתיד, שרגע לפני הבחירות התחפשו למפלגה ירוקה והיו לחלום הרטוב של כל שוחר סביבה. בשבתם באופוזיציה הם ביקרו בצורה חריפה ובצדק את ההחלטה לבטל ברגע האחרון את תוכנית מפרץ החדשנות שטיפלה בפעם הראשונה ללא מושא פנים באפשרות להפוך את את הקרקע המזוהמת בלב המפרץ לפיתוח כלכלי-חברתי של האזור.

התכנית שהוצגה לאחר עבודת מטה ארוכה וממושכת טיפלה בכל המוקשים הבעיתיים: אתור חלופות אנרגיה, ניקיון הקרקעות המזהמות (בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל), סגירת התעשייה הפטרוכימית עד שנת 2025, והקמה בשטחה יחידות דיור, מרכזי מסחר ותעסוקה ופארק ענק.

כל מה שממשלת השינוי הייתה צריכה לעשות הוא לאמץ את התוכנית שנגוזה בהחלטה אומללה של רמ"י וללא גיבוי מתאים מצד משרדי הממשלה תחת ממשלת נתניהו. הרצון לייצר תוכנית חדשה ולהיבדל מכל מה שמריח כמו אימוץ תוכניות שהוכנו בזמן הממשלה הקודמת מוביל כעת לקטסטרופה.

כדי להפוך את הסכם פינוי התעשיה ליותר מאשר פיסת נייר נוספת בשרשרת ארוכה, יש להגדיר תאריך יעד לסגירה ופינוי מלא של מתחם בז"ן, יש לקבוע תקציבים ולוחות זמנים מוגדרים להיערכות משק האנרגיה ולהקמת חלופות, שיאפשרו את הקדמת סיום הזיקוק עוד בטרם פינוי כלל מתחם בז"ן.

את כל אלו מכירים השרים האחראים, אך הם בחרו להמשיך ולחלק מתנות לאחים עופר ולבז"ן בשווי של מיליארדים על חשבון הציבור החיפאי. בבלוף הזה לא ניתן להם להאכיל אותנו.

מרים פראנק היא מנהלת תחום מפרץ חיפה בארגון מגמה ירוקה