הסדר החוב של אול־יר הפך לסיוט עבור הדירקטורים שלה לשעבר

שורה ארוכה של אירועים שחברו יחדיו הופכת את אול-יר להתגשמות הסיוט של כל משקיע אג"ח. חברת הנדל"ן האמריקאית שגייסה חוב בישראל הגיעה לחדלות פירעון בנובמבר 2020. מאז היא נמצאת בהסדר חוב ארוך ומתיש. קצת לאחר מכן האג"ח של החברה נמחקו מהמסחר בבורסה. מחזיקי האג"ח חשבו לתומם שבעל השליטה, יואל גולדמן, הותיר אחריו אדמה חרוכה. אלא שלצערם הרב, במהלך הסדר החוב הם גילו גם מוקשים שגולדמן טמן, לרבות עסקאות ותשלומים שלא דווחו.

בימים האחרונים מתגלה שאול-יר היא גם התממשות החלום הרע של כל דירקטור. בסוף השבוע האחרון הגישו הדירקטורים לשעבר באול-יר, משה גדנסקי, מיכל מרום בריקמן, רונן מטמון ואודי ארז, התנגדות לבקשת החברה להכרה באישור הסדר החוב. מהמסמך שהוגש לשופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בת"א עולה תמונה עגומה, אך לא מפתיעה: ההתנהלות של אול-יר, שגייסה 2.5 מיליארד שקל בישראל, לא דומה לזו שמצופה מחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה, אלא לחנות מכולת.

התנגדות הדירקטורים לשעבר מגיעה על רקע העובדה שלטענתם הסדר הנושים מותיר אותם "חשופים בצריח". במסגרת ההסדר, החברה תמחק את עצמה מתביעות ייצוגיות שמתנהלות נגדה, ותותיר את הדירקטורים לשעבר להתמודד עמן לבדם. בהתנגדות שהוגשה צוין שההסדר קובע כי כתבי השיפוי שבהם מחזיקים הדירקטורים חסרי כל תוקף ושהדירקטורים לא יוכלו להגיש תביעת חוב מכוחם.

גדנסקי, מטמון ומרום בריקמן מונו במרץ 2018, ואילו ארז מונה בפברואר 2019. ארבעתם התפטרו ביום האחרון של 2020, כחודש לאחר שהחברה הגיעה לחדלות פירעון. בהתנגדות נטען כי ההתפטרות באה "בעקבות פעולותיו המרמתיות של גולדמן" ולאחר שהדירקטורים הבינו כי אין ביכולתם להתמודד או להשפיע על מעשיו של מי שהיה בעל המניות היחיד בחברה, יו"ר הדירקטוריון ונשיאה. לטענת הדירקטורים לשעבר, התברר להם בדיעבד שגולדמן הסתיר מהם, בתחכום רב, מידע ביחס לעסקאות והתחייבויות של החברה, חלקן בניגוד עניינים חריף ותוך הפרת חובת אמונים לחברה, לרבות "מעשי בזיזה של החברה".

ארבעת הלשעברים מבינים שההסדר הצפוי באול־יר קובע שהם לא יהיו זכאים לפטור או שיפוי ומותיר אותם חשופים לתביעות קיימות ועתידיות.

הגם שאול־יר עתידה להגיש בקשה לצורך הכרת בית המשפט בישראל באישור ההסדר, ההליך העיקרי של חדלות הפירעון מתקיים בארה"ב (הליך זר עיקרי). לטענת הדירקטורים, החלת הדין הזר הסותר את הוראות הדין הישראלי תפגע בהם פגיעה בלתי מידתית. לדידם, "ככל שיאושר הסדר חוב זה במתכונתו הנוכחית, קשה יהיה למצוא במדינת ישראל אדם שייאות לקבל על עצמו תפקיד של דירקטור בחברה בעלת מאפיינים דומים לחברה דנן".

ה"מאפיינים" של אול־יר נחשפו ב"כלכליסט" שנתיים לפני שהחברה הודיעה למחזיקי האג"ח שלה שאין ביכולתה לשרת את החוב כלפיהם. הניתוח "חידת אולייר: התהיות שמעלים המספרים של חברת הנדל"ן האמריקאית", שהכינו גולן פרידנפלד והח"מ פורסם כבר בינואר 2019 והוצגו בו ממצאים מטרידים ביחס לחברה, שהיתה המגייסת הגדולה ביותר מבין חברות האג"ח האמריקאיות בשוק ההון הישראלי. באול־יר בחרו שלא להשיב לשאלות הקשות שהופנו במהלך הכנת הכתבה. תחת זאת, ביום הפרסום החברה שיגרה לבורסה דיווח שלפיו "מדובר בכתבה מגמתית, המבוססת על חלקי מידע, חלקם לא מבוססים, אשר חיבורם מציג תמונה מעוותת של הדברים". מי שהיה חתום על התגובה הוא לא אחר מאשר יואל גולדמן.

בעמוד שמסכם את ההתנגדות שהוגשה מטעם הדירקטורים לשעבר מצוין כי הם "מברכים על הרצון להגיע להסדר נושים שייטיב, ככל הניתן בנסיבות הנוכחיות, את מצבם של המחזיקים". הדירקטורים לשעבר אינם קוטלי קנים. גדנסקי שימש כסמנכ"ל כספים בקבוצת נץ מ־2013, ועד אז היה עוזר בכיר לחשבונאי הראשי במחלקת תאגידים ברשות ני"ע; מטמון היה מנהל השקעות ראשי בקופות הגמל של אקסלנס; ארז שימש כמנכ"ל ויו"ר אלעד גרופ; ומרום בריקמן ייסדה ושימשה כסמנכ"לית כספים בקבוצת חברות הייטק שנמכרה לחברה ציבורית בישראל ב־2017. למרות ניסיונם, הדירקטורים לשעבר לא זיהו בזמן אמת את "מעשי הבזיזה" של גולדמן. כפועל יוצא, מחזיקי האג"ח מוצאים עצמם מול שוקת שבורה, וכעת נותר רק לתהות מי נותר חשוף יותר בצריח – הם או הדירקטורים לשעבר.