ההפיכה המשטרית: הרגולטורים נכנסים לכוננות בשווקים

החודש הקרוב עומד להיות קריטי למדינת ישראל. הממשלה מתכננת להעביר עד סוף החודש את החלק הראשון והמרכזי בהפיכה המשטרית. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמנם מנסה לגבש פשרה, אולם הרגולטורים הפיננסים נערכים לסיכונים הכלכליים שעשויים להתממש במידה וההפיכה תעבור כלשונה. קדימון לפגיעה שעלולה להתרחש ניתן לראות בנתונים מחודש פברואר: השקל נחלש ב־7%, הבורסה בת"א צללה בהשוואה לשווקים בחו"ל ומעל ל־8 מיליארד שקל יצאו מקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח ובמניות בישראל, וכל זאת רק מהחששות מפני ההפיכה, עוד לפני שהיא עברה.

לאור הטלטלה בשווקים והחשש מהבאות, כינס באופן חריג נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון את הוועדה ליציבות פיננסית, שכללה את הרגולטורים הפיננסים, בכדי לדון בהתפתחויות. תוכנה של הישיבה נשמר בסודיות.

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי בנק ישראל פנה בימים האחרונים לבנקים וביקש שידווחו על יציאת כספים לחו"ל. במערכת הבנקאית מציינים כי קיבלו הנחיה להעביר את הנתונים פעמיים בשבוע, אך בבנק ישראל הבהירו אתמול כי הבקשה היא לדיווח אחת לשבוע.

זו בקשה חדשה שהבנקים נתבקשו לעשות. עד כה דיווחו הבנקים אחת לחודש על יתרות הכספים ולא על התנועות לכיוונים השונים. בנק ישראל הקצה לבנקים פחות משבוע כדי להתחיל להעביר את הנתונים, מה שמעיד על דחיפות העניין. לדברי גורמים במערכת הבנקאית, בפעם האחרונה שבנק ישראל דרש להעביר אליו מידע חדש בתוך זמן קצר הייתה בתקופת הקורונה, אז בפיקוח על הבנקים ניטרו מקרוב על היקף ההלוואות שהוקפאו או הלוואות שנקלעו לקשיי פירעון.

גם בקרב הרגולטורים האחרים נעשו בדיקות בנוגע להשלכות של ההפיכה המשטרית, אולם לא יצאה הנחייה חדשה לגופים המפוקחים להעברת נתונים כשם שאירע בבנק ישראל.

רשות ניירות ערך מפקחת על יציבות הבורסה ותעשיית קרנות הנאמנות. הרשות יכולה להקים צוות בתקופות המוגדרות "עיתות שאינם שגרה", שמטרתו לבצע ניטור הדוק יותר על נתוני השוק ולאתר תנודות חריגות. צוות זה הוקם באחרונה על רקע התנודות החדות שהיו בשוק המקומי. יודגש כי למרות הקמתו, היקף פעילותו אינה דומה למתכונת החירום שפעלה ברשות ני"ע בתקופת הקורונה, בה ביצעה אז הרשות הערכות מצב פעמיים ביום.

כמו כן, ניתן לנמק את הגידול בהעברת כספים לחו"ל מהחשש בפני המהפכה המשפטית, אולם תנודות בבורסה ובענף קרנות הנאמנות הושפעו גם מגורמים נוספים כגון המגמה בשוקי העולם, המשך העלייה באינפלציה והעלאות הריבית, ולכן, קשה לבודד בשלב זה את השפעת ההפיכה המשטרית.

רשות ני"ע מפקחת גם על החברות הציבוריות בהיבט של גילוי נאות. באירועים כמו הקורונה או העלייה באינפלציה היא דרשה מחברות ציבוריות לפרסם את ההשפעה עליהן. נכון לעכשיו, היא לא צפויה לדרוש גילוי שכזה, אלא היא מצפה שחברות שההפיכה המשטרית תשפיע עליהן באופן מהותי, יבצעו את הגילוי בעצמן. ישנן חברות שפירסמו באחרונה את הדו"חות הכספיים ל־2022 והתייחסו לסוגיה, אך ההתייחסות הייתה כללית ועסקה בפוטנציאל ההשפעה האפשרי.

גם ברשות שוק ההון עוקבים מקרוב אחר יציאת כספים לחו"ל מצד הגופים המוסדיים, המנהלים נכסים בהיקף של מעל ל־2 טריליון שקל, אולם, עד כה, הם לא זיהו תנועות חריגות. נציין כי בקרב המוסדיים ממילא יש מגמה של הסטת כספים לחו"ל בשנים האחרונות. כמו כן, לפני מספר שבועות גם פורסם מחקר משותף של בנק ישראל ורשות ני"ע בדבר הרכב ההשקעות הדומה של המוסדיים בישראל, שקרא להם להוציא יותר כספים לחו"ל, מה שנותן להם רוח גבית לעשות זאת.

בנק ישראל הוא ככל הידוע הרגולטור היחיד שהוציא למפוקחיו (הבנקים) הנחייה מפורשת לקבלת דיווח של מידע בעקבות חששות מהשלכות ההפיכה המשטרית. אמנם אין מידע רשמי על מספר הלקוחות שהעבירו את כספם לחשבונות בחו"ל, אולם כמויות הכסף שיוצאות, נכון להיום, מהשוק המקומי אינן בסכומים היכולים לאיים על יציבות המערכת הבנקאית.

יחד עם זאת, בתרחיש בו ההפיכה המשטרית תעבור במלואה, הקצב עלול לגבור, ונראה שבבנק ישראל רוצים להיות מוכנים לתרחיש שכזה, כלומר - להיות עם כמה שיותר מידע בזמן אמת שיאפשר להם לקבל החלטות בצורה היעילה והנכונה ביותר במידת הצורך.

ליציאה משמעותית של כספים מהבנקים בישראל יש השפעה לא רק על איתנות הבנקים, אלא גם על שער הדולר. הוצאת כספים מחלישה את השקל, ויש לכך השלכות על האינפלציה, יוקר המחייה, ובסופו של דבר גם על החלטת הריבית.

ניטור נתוני יציאת הכספים גם אמור לעזור לבנק ישראל להבין טוב יותר את התנהלות שוק המט"ח - האם השקל נחלש בשל יציאת הכספים לחו"ל או אולי בשל התנהגות ספקולנטים המנסים להשיג רווח מהיר מתנודתיות המטבע בשל אי וודאות השוק המקומי.

כך או כך, קבלת מידע כזה כמעט בזמן אמת, כפי שבנק ישראל דורש מהבנקים, הוא כלי חשוב לבנק המרכזי עבור קבלת החלטות נכונות. אלא שיש גם מידע חשוב שבבנק המרכזי לא יצליחו להשיג והוא – מה היקף הכספים שלא נכנסים לשוק המקומי בשל המהפיכה המשפטית: השקעות שלא בוצעו, הנפקות שבוצעו בחו"ל במקום בישראל, כספים של חברות ישראליות שפעילות בחו"ל, שנשארו שם ולא הוכנסו לארץ. את ההשפעות הללו של המהפיכה המשפטית יהיה כמעט בלתי אפשרי לכמת, ואלו הן גם כנראה ההשלכות המהותיות יותר מאשר ההשלכות של יציאת כספים.