"אנחנו מחפשים ביזמים שלנו תשוקה שתתעל את היצירתיות למקומות שישנו את העולם"

"ישראל הצליחה לעודד חדשנות בתעשיות מסורתיות כמו חקלאות ובריאות, והיא יכולה להיות מנטורית טובה ליפן. זו הסיבה שהתאמצנו לקדם את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות" – כך אמר נובויוקי אקימוטו, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון ב-AT PARTNERS בוועידת "כלכליסט" בטוקיו.

אקימוטו, שדיבר בפאנל בהנחיית דניאל קולבר, הציר הכלכלי של ישראל ביפן, התייחס למשותף בין שמרנות לחדשנות. "לפעמים הן נתפסות ככוחות מנוגדים, כאילו שמרנות היא שימור הסטטוס-קוו וחדשנות היא יצירת דברים חדשים. אבל הן יכולות להתקיים, לעבוד יחד ולהשלים זו את זו. שמרנות יכולה להיות יסוד או מצע לחדשנות, באמצעות יצירת יציבות, אמינות וציפיות. כשיש יסוד חזק לחדשנים, הם יכולים להסתכן בלי לחשוש מהתוצאות. כמובן שיש גם אתגרים. שמרנים יכולים לחשוש לעבוד על דברים חדשים שישבשו את הסטטוס-קוו, וחדשנים יהיו חסרי סבלנות בשל הקצב האטי של השמרנים. אבל היתרונות של האיזון בין השניים עולים על האתגרים".

קולבר עצמו אמר בהקשר זה: "ישראל הוקמה כסטארט-אפ והיתה צריכה רוח יזמית, השקעות ולקיחת סיכונים. אבל יש לנו גם מאות שנים של מסורת של סחר בינלאומי. ביפן יש 3,000 חברות בנות יותר ממאה שנה, והן יודעות מה זו מסורת. אבל צריך חדשנות כדי לשרוד כל כך הרבה זמן".

אקימוטו הציע גם טיפים לתאגידים יפנים גדולים שרוצים לקדם חדשנות. "ראשית, הם צריכה למצוא שלושה אלופים – בהנהלה, בצוות החדשנות ובחטיבה העסקית – שיאיצו אגרסיבית את החדשנות ואת העבודה עם סטארט-אפים. שנית, צריך להתמקד בהצלחות קטנת ומהירות. ושלישית, לקדם את ההצלחות הקטנות במדיה. כך אפשר ללכוד תשומת לב של אנשים".

אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף ב-Hailo, אמר על השילוב בין חדשנות לשמרנות: "המיזוג בין חדשנות לשמרנות הוא הזדמנות לחלץ את הטוב משני העולמות, אבל זה דורש הרבה עבודה. הצעד הראשון הוא לזהות את התועלות לשני הצדדים. אחר כך יש מסע ארוך שבו מתמודדים עם דילמות של שמרנות לעומת חדשנות. רכיב מפתח הוא תקשורת, ויש להגיע בגישה צנועה. זה לוקח זמן, צריך להיות קשוב לצד השני ופתוח ככל האפשר, כי ככל שמועבר יותר מידע כך זה טוב יותר. זה מאפשר להגיע להצלחה".

הוא התייחס גם לאתגרי תעשיית הרכב ביפן. "תעשיית הרכב מתמודדת עם אתגרי מודרניזציה סביב הכניסה של AI ומכוניות חשמליות", הסביר. "ליפן יש יתרון תחרותי מבחינתי איכות וערך, אבל יש צורך לנוע מהר יותר. מה שיזניק את התעשייה קדימה הוא המנהיגות, שהיא המפתח להכנסת שינויים הכרחיים. יש כעת חילופי דורות והמנהיגים החדשים יעשו את זה".

גו סוגיהרה, מנכ"ל חברת השיווק בדיגיטל Atara, דיבר על התפקיד של מערכת החינוך של יפן בקידום החדשנות והיזמות במדינה. "הרבה השתנה ביפן, אבל זה שינוי הדרגתי שלוקח זמן. יש כיום הרבה יותר סטארט-אפים של סטודנטים לעומת לפני עשור. הסביבה היזמית מעולם לא היתה טובה יותר. יש הרבה יתרנות, חסרונות וסוגיות שצריך לשפר במערכת החינוך של יפן, אבל היא מלמדת על מאמץ קבוע ומעניקה זמן חופשי שלא תלוי ביצירת ערך כלכלי. זה חשוב לטיפוח היצירתיות. אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים טוב יותר מבחינת חינוך. בארה"ב תלמידים מתקדמים יכולים לקפוץ כיתה, ביפן זה ממש מוגבל", הוא אמר.

איל איצקוביץ', שותף-מנהל בפיטנגו, אמר: "אנחנו מדברים חדשנות כל יום כל היום. בשנים האחרונות השקענו ב-300 סטארט-אפים, חלקם הפכו לחברות ענק. אנחנו קרן שהתחילה עם שני חברים ומצגת פאוור פוינט. אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים, יש לנו תשוקה, וזה מה שאנחנו מחפשים ביזמים שלנו. תשוקה שתאפשר להם לתעל יצירתיות למקומות שישנו את העולם. אנחנו צוות גדול יחסית, חלקנו כבר 30 שנה ביחד, בישראל זה זמן ארוך. אנחנו רוצים לבנות עוד חברות נהדרות. AI גנרטיבית זו מהפכה אמיתית והשקענו בהצלחה בחברות כאלו".

טל רקאנטי, שותף-מנהל ב-Union Tech Ventures, הוסיף: "אנחנו זרוע ההון סיכון של קבוצת יוניון, מחברות האחזקות הגדולות בישראל. השקענו ב-30 חברות, כאשר המטרה שלנו היא להביא את המוצר של הסטארט-אפ ללקוח כמה שיותר מהר. אנחנו יכולים לחבר אותם לחברות בתחום הרכב, הרפואה ועוד, ולהנגיש אותם למקבלי החלטות בחברות האלו בשלב מוקדם. אחת ההשקעות האחרנות שלנו פיתחה מערכת הפעלה ייחודית לרחפנים ולרובוטים. זה מתאים לשוק היפני שהוא חזק מאוד ברובוטיקה. חברה אחרת שלנו מפתח ארכיטקטורה חדשה לסוללות של רכב חשמלי המגדילה משמעותית את טווח הנסיעה. זה מוצר שמתאים מאוד לתעשיית הרכב ביפן".