חברי הקואליציה לא ייקחו אחריות, אך ייקחו לעצמם את קופת המדינה

"אם הפוליטיקאים ב־2024 ימשיכו להתייחס לכסף כפי שהם התייחסו בתקציב הנוסף ל־2023, אז אנחנו בבעיה", הודה בכיר באוצר שקרוב מאוד לתהליכי גיבוש התקציב בשיחה עם "כלכליסט". עם זאת, בכירים באוצר מנסים לשמור על אופטימיות ומבקשים להעביר את המסר הבא: "בניגוד לתקציב 2023 שעבר בסוף השנה, הרי שבתקציב 2024 כשהכל מונח על השולחן, יש מקום להעריך שתהיה נכונות פוליטית גדולה יותר לבצע צעדים".

הניסיון לשמור על רוח אופטימית הוא מבורך, אבל חשוב יותר שלא להתעלם מהמציאות. ואם עוקבים אחרי התמריצים של הפוליטיקאים, אחרי התקדים של 2023, ואחרי מערכות היחסים בין הגורמים המעצבים את התקציב, קשה להאמין שבניית התקציב של 2024 תתבסס על ההמלצות המתבקשות, כפי שהגדיר אותו בכיר באוצר, שהן "קיצוץ הוצאות ממשלתיות נוגדות־צמיחה והוצאות מיותרות, והגדלת מיסוי באמצעות תיקון עיוותים במערכת המס".

בשלב זה נדמה כי במקרה הטוב תהיה מדיניות בינונית של קיצוץ פה וביטול פטור שם, ללא שום שינוי מבני, אך ללא פריצת הגירעון מעבר ל־5.5%. ובמקרה הרע, תנקוט הממשלה מדיניות של עסקים כרגיל שתביא לגירעון גדול בהרבה או מדיניות של קיצוצים בכספים מעודדי־צמיחה.

כדי לנתח את תקציב 2024, כדאי לעבור על התמריצים והתחושות של חמשת השחקנים החשובים בגיבוש התקציב: ראש הממשלה ושר האוצר, שאר חברי הקואליציה (בעיקר המפלגות החרדיות ובן גביר), פקידי האוצר והציבור.

ראש הממשלה

כבר מכין את ההתנגדויות לקיצוצים לשותפיו

ראש הממשלה בנימין נתניהו החל בשבועות האחרונים להכין את הקרקע לבחירות בשנת 2024 באמצעות התנעת הקמפיין "לא להפקדת עזה בידי הרש"פ". ראש ממשלה בקמפיין בחירות לא ירצה להטיל גזירות כלכליות על בוחריו, וכמובן שלא ירצה להטיל גזירות כלכליות על שותפיו הטבעיים החרדים. בנוסף, נתניהו החל שוב לעשות שימוש שגוי ב"עקומת לאפר" - המנסה למקם את הנקודה התיאורטית שבה המדינה תקבל את ההכנסה הגבוהה ביותר ממסים ביחס לשיעור הגבוה ביותר של המס שהיא יכולה להטיל על האזרחים בלי לפגוע במוטיבציה לעבוד.

נתניהו הביע התנגדות לכל העלאת מסים בטענה כי "העלאת מסים מקטינה את הכנסות הממשלה". נתניהו כבר מכין את הקרקע, עם טיעונים מקצועיים לכאורה, להתנגדות להעלאות מסים או לקיצוצים אחרים. יתרה מזו, הוא יודע כי הדרך לאיבוד שלטונו ולפירוק הקואליציה ככל הנראה תעבור דרך מחאה ציבורית רחבת היקף, ואין לו אינטרס לזרוק גפרור בוער לתוך חבית הנפט של השבעה באוקטובר. הגפרור הזה יכול להיות קיצוצים והעלאות מסים על מעמד הביניים העובד.

שר האוצר

תומך בתקציבים נוגדי־צמיחה לחרדים

ההתנהלות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתקציב המעודכן ל־2023 התאפיינה בכך שהוא הביע נכונות נמוכה לקיצוצים משמעותיים גם בכספים שהוגדרו על ידי גורמי המקצוע כסקטוריאליים. כמו כן, הוא גם הכריז על התנגדות למיסוי חד־פעמי, מס הנתפס כמשפר רמת חיים ומוטל על כלל האוכלוסייה בשווה. התנהלות זו מעמידה אותו במלכוד מול בוחריו ומול הציבור. הוא יתקשה לבטל נקודות זיכוי להורים עובדים, או לבטל פטור ממס על קרנות השתלמות, אחרי שהוא גילה אפס נכונות לגעת בתקציבי המשרדים שבראשות אנשי המפלגה שלו או בתקציבי שותפיו החרדים.

במהלך תקציב 2023 בחר סמוטריץ' שלא להציג את עצמו כמי שנסחט על ידי החרדים, אלא בחר לתמוך באופן אקטיבי בתקציבים נוגדי־הצמיחה שאושרו למפלגות החרדיות. המגמה הזו מקטינה כמעט לאפס את הסיכוי שלקראת תקציב 2024 הוא יפעיל לחץ על החרדים להכניס התניות שיביאו להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה בחברה החרדית.

פקידי האוצר

האמון עם השר נשבר בהכנת התקציבים האחרונים

היחסים של פקידי האוצר (בעיקר אלה מאגף תקציבים) עם השר הם משתנה קריטי להעברת תקציב ראוי. ישנה הסכמה לא־כתובה בין השר לבין פקידיו, הם עוזרים לו לעמוד בהתחייבויות כאלו ואחרות כלפי בוחריו, והוא מנגד מסייע להם להעביר צעדים כואבים. אלא שלמימוש הסכמה כזו יש צורך באמון בין הצדדים, האמון הזה נשבר סביב התקציבים האחרונים. צריך לזכור, מבחינת ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס, הסוגיה החרדית היא סוגיה מאקרו־כלכלית. הוא התבטא בכנס פומבי לפני כשנה כי ללא רפורמה במערכת החינוך החרדית "רמת החיים בישראל תהיה כמו זו של מזרח אירופה". לכן ניתן להבין כי מבחינתו ההתנהלות בתקציב 2024-2023 המקורי וביתר שאת בתקציב המעודכן ל־2023 מהווה קו אדום.

אך סמוטריץ' מצדו האשים את הפקידים והמשפטנים שמעכבים את הכספים הקואליציוניים באנטישמיות ובכך שהם מזלזלים בחיי ישראלים שגרים מחוץ לקו הירוק. במערכת יחסים עכורה כזו קשה מאוד לשתף פעולה ולתמוך בשורה של גזירות ושינויים תקציביים שיהיו קשים לעיכול. יתרה מזו, פקידי האוצר עצמם הבינו את המסר של תקציב 2023, וחלקם מודים שאין בכוונתם בכלל לנסות להביא הצעות תקציביות שיכולות לתמוך בתעסוקת והשכלת חרדים. בעיית החרדים היא אומנם בעיה דחופה של ישראל, אך גם בעיות מאקרו אחרות, דוגמת טיפול באוכולוסייה הערבית, וטיפול ביוקר המחיה, לא יוכלו לקבל מענה רציני כשיש חוסר אמון בין הצדדים.

המפלגות החרדיות

יתבעו עסקים כרגיל כדי להתכונן לשנת בחירות

למפלגות החרדיות אין שום תמריץ לתמוך בקיצוצים או בהעלאות מסים על הציבור הכללי, זה רק יגדיל את הביקורת הציבורית כלפיהם. מנגד, אין לחרדים שום סיבה להסכים לשינויים מבניים במערכת החינוך החרדית או במבנה התמיכה באברכים. הם יגידו: אם עברנו את תקציב 2023, נוכל גם לעבור את תקציב 2024. כמו כן, הם יודעים כי יש סיכוי גדול ש־2024 תהפוך להיות שנת בחירות והם ימצאו את עצמם מנהלים משא ומתן עם ממשלה אחרת. לכן, כל הסכמה על קיצוץ כעת תהפוך להיות נקודת הפתיחה של המשא ומתן עם הממשלה הבאה. הבחירה הרציונלית, מבחינתם, היא לתבוע עסקים כרגיל.

הציבור

יתקשה לשתף פעולה ללא קיצוץ בכספים הקואליציוניים

יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד זכה לתשבחות חריגות על התנהלותו בתקופת משבר הקורונה. הוא גילה אחריות, הסכים להקפאות שכר, מנע שביתות, וסייע להתמודדות המשק בזמן המשבר הבריאותי הארוך. כדי להעביר צעדים קשים בתקציב 2024, בהם אולי הקפאת שכר שתצטרך לעבור בחקיקת בזק עד תום השנה, או ביטול הטבות מס כאלו ואחרות, יש צורך בשיתוף פעולה כלשהו עם ההסתדרות.

אבל אחרי התקציב המעודכן ב־2023, ואחרי ההבנה שגם תקציב 2024 לא יכלול קיצוצים בכספים נוגדי־צמיחה, קשה מאוד לראות את בר־דוד מתרצה לשתף פעולה. יתרה מזו, ייתכן שזה לא בידיו. ציבור העובדים, ולא רק הוא, יתקשה להשלים בקלות עם תקציב שייתפס כמלא בגזירות גם על האוכלוסייה המשרתת והעובדת.