זנדברג: "צוותי העבודה לתום הזיכיון של כיל בים המלח גוררים רגליים"

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג ביקרה היום (ב') את התנהלות רשויות המדינה על היערכותן לתום תקופת הזיכיון של כיל (ICL) בים המלח בשנת 2030. כיל נמצאת בשליטת החברה לישראל שבבעלות איש העסקים עידן עופר.

לטענת זנדברג, שדיברה בוועדת קרן העושר, "יש גרירת רגליים וצוותי עבודה שהיו צריכים לקום בנושא טרם קמו והזמן משחק לרעת המדינה. זה לא צריך להיות כך".

היא הוסיפה כי בחלק מהדיונים של צוותי העבודה אמורים להשתתף גורמים מקצועיים מהמשרד להגנת הסביבה, אך הם טרם קיבלו זימון לדיון כזה.

מדובר בצוותי עבודה שמוביל החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, שאמורים להכין את עמדת המדינה בשורה ארוכה של היבטים הנוגעים לסוף תקופת הזיכיון של כיל לכריית משאבי טבע ומחצבים בים המלח. עבודת הצוותים אמורה להתבסס על שורת עקרונות שגיבש הכלכלן הראשי לשעבר באוצר יואל נוה.

את הזיכיון מחזיקה מפעלי ים המלח (מי"ה) שבבעלות כיל מאז 1961, אז היתה חברה ממשלתית. הזיכיון הוארך ב־1986 באמצעות חוק זיכיון ים המלח ומאז שנות התשעים הפעילות של כיל, החברה האם של מי"ה, הופרטה והמדינה מחזיקה בה במניית זהב.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג | אלכס קולומויסקי

בדיון בכנסת השתתף גם חבר הכנסת לשעבר, מיקי רוזנטל שהוצג כ"מומחה לענייני ים המלח". בעברו כעיתונאי, יצר רוזנטל את הסרט התיעודי "שיטת השקשוקה" שעסק בקשרי הון–שלטון ובקשרים שבין המדינה למשפחת עופר.

רוזנטל טען כי המדינה מתעכבת במהלכים הקשורים להקמת צוותי העבודה לקראת תום תקופת הזיכיון, ונמצאת באיחור של כשנתיים וחצי שאותו הוא הגדיר "קטסטרופלי".

לדבריו, על המדינה להקדים ולהיערך למצב שבו לא תוכל לקיים מכרז חופשי על זיכיון ים המלח בשל זכות סירוב שעומדת לכיל – ואותה המדינה צריכה להקדים ולנטרל במסגרת הליך משפטי או באמצעות חקיקה: "אין שום גורם בעולם שיוכל להתמודד עם זכות הסירוב שיש היום לכיל. איזו חברה תבוא ותשים עשרות מיליונים בהליך של מכרז כשיש לכיל את הזכות הזאת? הדבר הראשון שהמדינה צריכה לעשות הוא ללכת לבית המשפט ולעשות 'פרה-רולינג' למכשול המשפטי הזה. בכל פעם שהסתיים כאן זיכיון כלשהו, המדינה יוצאת נפסדת כי היא לא יודעת להתכונן כמו שצריך".

עידן עופר על אתר ייצור אשלג בים המלח | צילום: חיים הורנשטיין, עוז מועלם

בהמשך הדיון השרה זנדברג דרשה לנצל את תקופת פקיעת הזיכיון של כיל בים המלח כדי לדרוש בתנאי הזיכיון הבא שיקום סביבתי מאסיבי ומקיף, כמו גם מתן מענה לבעיית מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח שיורד מדי שנה בכ-1.2 מטרים: "25% מהירידה השנתית במפלס הם בעקבות שאיבת מים מצד כיל, במסגרת פעילותה התעשייתית", אמרה.

היא סיפרה כי בעת שהיא ואנשי צוותה נערכו לדיון בוועדה, הם עיינו בשטר הזיכיון המתיר לכיל את כריית המחצבים והמינרלים בים המלח: "הצטמררנו", אמרה זנדברג: "הזיכיון מתיר למי"ה לעשות, להרחיב, לשנות, להקים תחנות שאיבה, כבישים, בארות, קידוחים ומתקנים אחרים בים המלח. אני מבינה שהשטר הזה גובש בעידן אחר, ואין בו שום התייחסות לערכי הסביבה. במכרז הבא זה חייב להיות אחרת לחלוטין. העולם השתנה, הכל השתנה", אמרה.

נציג משרד האוצר בדיון, סגן בכיר לחשב הכללי אורי שאשא, טען מנגד כי המכרז שיגובש למתן הזיכיון הבא מורכב ומחייב עוד מלאכה רבה. בהתייחס לזכות הסירוב שעומדת לכיל במסגרת המכרז הוא אמר כי "אנחנו לא שוקטים על השמרים, ויש לנו רעיונות כיצד להתמודד עם זה. כרגע אנחנו מרכזים מאמץ בעניין הסדר הנכסים – תוך קביעת מתודולוגיה שעל פיה תיעשה הערכת השווי של נכסי החברה ואנחנו גם נערכים לסיטואציה שלא יהיו הסכמות בנושא הזה עם כיל". הוא הוסיף כי "יש כבר טיוטה של המתודולוגיה והיא תובא למקבלי ההחלטות בסוף השנה".

שאשא הגיב בקרירות לקריאה מצד זנדברג והח"כ לשעבר, רוזנטל, שבא להופעת אורח בוועדה, לכלול בתנאי המכרז החדש את שיקום מפלס האגן הצפוני של ים המלח שירידתו הקבועה יוצרת את בעיית הבולענים, פוגעת בתשתיות ובתיירות, גורמת להתחתרות נחלים באזור ועוד. לדבריו, "אני לא חושב שיהיה נכון להכניס את כל ההיבטים האלה למכרז החדש כי מדובר במכרז שמסובך ממילא".

היועצת המשפטית של כיל, עו"ד לילך גבע-הראל אמרה כי בנוסף להתמודדות העולמית עם משבר האקלים, עומדת לפתחו התמודדות גם עם משבר במזון, שהופך את המוצרים של חברות כמו כיל לרלוונטיים במיוחד בעת הזאת: "אנחנו במשבר מזון עולמי, ו-43 מדינות נמצאות במצב של רעב", אמרה גבע-הראל: "יש חשיבות אדירה לפעילות בתחומים האלה, בין אם כיל מובילה אותה ובין אם מוביל אותה שחקן אחר".