התוכנית לפינוי בזן מתעכבת רגע לפני הבחירות המקומיות

עצירתה של התוכנית לשינוי מפרץ חיפה תסכל את המאמצים לפנות את המפעלים המזהמים של בזן. דיון באישור התוכנית היה אמור להתקיים ב־4 ביולי במועצה הארצית לתכנון ובניה, אולם בעקבות פנייה של ראש עיריית קרית אתא וחבר הליכוד יעקב פרץ הדיון בוטל ומאז לא נקבע דיון חדש. כל זאת כאשר בסוף אוקטובר צפויות בחירות לרשויות המקומיות שלקראתן לפרץ יש אינטרס להציג הישג. את הטיפול בדרישותיו של פרץ מובילה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שבראשה אבי שמחון שמונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך ששוב נתניהו זנח אינטרס לאומי לטובת אינטרס צר של ראש עיר ממפלגתו.

פרץ חושש כי התוכנית תוביל לכך שקרית אתא תקלע לגירעון משום שיבנו בה עשרות אלפי דירות למגורים ולא מספיק שטחי תעסוקה. ההכנסות מארנונה למגורים לא מכסות את עלות השירותים שעירייה מספקת לתושבים. והפיצוי על כך אמור להגיע מארנונה שמשלמים עסקים.

התוכנית שעלייה נאבק פרץ נקראת תמ"א 75 והיא משרטט מחדש את השימוש המותר בקרקעות שבמפרץ חיפה. היא חולשת על כ־20 אלף דונם בשטח המוניציפלי של קרית אתא, זבולון, נשר וחיפה.

לאחר אישור התוכנית יבנו בשטח יותר מ־100 אלף דירות, אך גם שטחי תעסוקה, מסחר ולוגיסטיקה בהיקף של 10 מיליון מ"ר שאמורים לייצר מספיק הכנסות לרשויות. בהתאם להחלטת הממשלה רמ"י שמובילה את התכנון מכינה גם תוכנית כלכלית שנועדה לוודא כי מצבן הכלכלי של הרשויות לא יפגע. הבעיה של פרץ היא שעל פי מפת התוכנית בשטח של קרית אתא יבנו כ־60% מבנייני המגורים ומכאן החשש לעומס כלכלי כבד על העיר. בקרית אתא כ־20 אלף דירות, והיא חתומה על הסכם גג שיוביל לבניית עוד 20 אלף דירות. התוכנית החדשה למפרץ חיפה תוביל לבניית עוד 60 אלף דירות נוספות בעיר.

לטענת פרץ התוכנית החדשה דורסת תוכנית מאושרת אחרת לתעסוקה. אולם בבדיקת "כלכליסט" נמצא כי התוכנית החדשה למפרץ חיפה כלל לא פוגעת באותה תוכנית מאושרת. כמו כן תוכנית המפרץ היא ברמה מתארית, עדיין לא הוכנו תוכניות מפורטות שבהן נקבע מה בדיוק יבנה בכל תא שטח. מצד שני הענות לבקשתו תוביל לקיצוץ של עשרות אלפי דירות.

אם יש לקרית אתא בעיה כלכלית אפשר לפתור אותה באמצעות ועדת גבולות או חלוקת הכנסות. לא חייבת להיות התאמה בין הגבולות המוניציפליים לבין ההכנסות - כבר היום ההכנסות מבזן מתחלקות בין הרשויות בסביבה כך שחיפה מקבלת כ־50%, וקרית אתא כ־30% וביתר מתחלקות זבולון ונשר כל זאת בלי קשר לשטח המוניציפלי שבו יושבת בזן. תכנון טוב לא יכול לקחת בחשבון את הצרכים הכלכליים של כל עיר. בשלב ראשון משרטטים תוכנית אידאלית ללא קשר לגבולות ובשלב שני אפשר לדון בחלוקת ההכנסות. לאחר שתאושר התוכנית ויהיה ברור מה היקף זכויות הבנייה יכולה לקום וועדה לחלוקת הכנסות בין הרשויות.

למה פרץ בולם את התוכנית? נראה כי זהו ניסיון לקבוע עובדות או לסמן גבולות עוד לפני שהתוכנית אושרה כדי להגיע לדיון על חלקות ההכנסות במצב טוב יותר ואולי בכלל לדלג על השלב הזה ולקחת כמה שיותר שלל כבר עתה.

לטענת פרץ המאבק שלו בתוכנית לא ישפיע על המאמץ לפינוי בזן, אולם בלי תוכנית חדשה שתשנה את ייעוד הקרקע לא תהיה לבזן סיבה ומוטיבציה לזוז מהשטח. בנוסף אישורה של התוכנית החדשה יאפשר לרשות מקרקעי ישראל לשווק את המגרשים לחברות בנייה. ההכנסות של עשרות מיליארדי שקלים שצפויים מהמהלך ישמשו להקמת תשתיות חדשות במפרץ חיפה וכן לתשלום פיצויים לבזן. ובמילים אחרות בלי תוכנית מאושרות פינוי בזן תקוע.

מעיריית קרית אתא נמסר: "אין קשר בין הדברים. פינוי בזן נקבע בהחלטת ממשלה ומדובר בעובדה מוגמרת. יעקב פרץ היה הראשון לקרוא והוביל מאבק לפינוי המפעלים מתוך דאגה לשלומם של התושבים. ראש עיריית קרית אתא נאבק על יצירת מקורות תעסוקה איכותיים ומנופי צמיחה כלכליים עד לפינוי ולאחריו על מנת לבסס את עתידה של העיר קרית אתא ואת העתיד התעסוקתי של תושביה. התכנית טובה בחלקה, אולם היא מציעה פתרונות תעסוקתיים המעידים על חוסר הבנה מצד מקבלי ההחלטות ורצון לקבע עתיד בינוני לתושבי המטרופולין הצפוני בעוד שאזורי התעסוקה האיכותיים מופנים לחלקים אחרים בארץ. החלטות לא מקצועיות שכאלה, שנתקבלו בעבר הם בדיוק הסיבה מדוע היום מפעלים מזהמים מצויים בליבת מטרופלין ולא נסכים לתכתיבים הפוגעים בתושבי העיר והאזור".