הסכם הסיוע למשפחות החטופים אושר בכנסת - בלי להתחשב בעמדתן

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה פה אחד את הסכם הסיוע לחטופים ולנעדרים שמצמיד את זכויותיהם לחללי פעולות האיבה.

בשלב ראשון, צפויה של כל אחת מהמשפחות של החטופים והנעדרים לקבל מענק מיידי של עשרת אלפים שקל. בנוסף, תקבל כל משפחה תגמול נוסף על פי נסיבותיה.

כך לדוגמה, בן או בת זוג של חטוף או נעדר ללא ילדים תקבל 9,600 שקל לחודש, ואילו משפחת חטוף או נעדר עם שלושה ילדים תקבל 15,200 שקל. הורים לחטוף או נעדר יקבלו 8,400 שקל (אם לחטוף אין אחים), ו-12 אלף שקל אם לחטוף יש שלושה אחים.

הסכם מצמיד את מעמדן של משפחות החטופים והנעדרים למשפחות חללי פעולות האיבה משתי סיבות עיקריות: הצורך לסייע למשפחות ולא לנפגעים עצמם, וההנחה שרבים מהחטופים והנעדרים הם בפועל חללים. על פי הערכות, עלות ההסכם עשויה להסתכם בכ-50 מיליון שקל בשנה.

"לא תהיה מציאות שנדחה שוב את אישור ההסכם"

במהלך הישיבה בוועדת העבודה בכנסת התברר שמשרדי הממשלה הביאו את ההסכם לאישור בלי להתחשב בהערות שנמסרו על ידי מטה המשפחות.

נציג מטה משפחות החטופים והנעדרים עו"ד רז נזרי (מי ששימש בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה) ביקש לדחות את אישור ההסכם ביום-יומיים לאור העובדה שהצמדת זכויות משפחות החטופים לאלה של משפחות חללי פעולות האיבה לא פותרת חלק מהבעיות של המשפחות. בין היתר, במסגרת ההסכם לא מוענק סיוע לבנים בוגרים של חטופים. נזרי הזהיר מכך ש"הזמני עלול להפוך לקבוע".

ביקורת נוספת כלפי ההסכם הופנתה מצד היועצת הסוציאלית ד"ר גילי תמיר (המשמשת גם כמגישה ברשת ב') שאמרה כי ישנם חטופים רבים שלא נותרו להם קרובי משפחה מדרגה הראשונה וההסכם לא יחול על קרוביהם.

בסופו של דבר, הודיע יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה שהוחלט לאשר את ההסכם ולתקנו תוך יום-יומיים.

"לא תהיה מציאות שנדחה שוב את (אישור) ההסכם", אמר בדיון שר העבודה יואב בן צור. לדבריו, "חיפשנו את הדרך המהירה ביותר לסייע למשפחות. נכון שצריך לעשות השלמות, אבל צריך מענה מידי". במהלך הדיון בן צור כשל בלשונו והשתמש בטעות בביטוי "אלמנות ויתומים", ומיהר להתנצל על הטעות.

ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי ירונה שלום הגיבה לביקורת על ההסכם ואמרה: "ניסינו לעשות משהו מהר שייתן מענה. אנחנו מוכנים לשלם מיד מענק ראשוני של עשרת אלפים שקל למשפחות החטופים". היא ציינה שלביטוח הלאומי עדיין אין את שמות הנעדרים.

במהלך הדיון ציין המשנה ליועץ המשפטי לביטוח לאומי עו"ד שלומי מור כי אישור ההסכם יאפשר לתת מעטפת סיוע של דיור, שמרטפות, עזרה בבית, טיסות והוצאות רפואיות" למשפחות. הוא ביקש למנוע את דחיית אישור ההסכם ואמר שישתדלו להקל בכל מקרה חריג.

ח"כ גלעד קריב (מפלגת העבודה) קרא להחיל את ההסכם על כל בן משפחה גרעינית, כולל ילדים ומבוגרים וכן להכיר במקרים חריגים. "אי אפשר ששליש מהמשפחות לא יקבלו סיוע".

"אמרו לי שעד שבעלי לא יוגדר כחלל לא אקבל סיוע"

"נשארתי לבד. אמרו לי שעד שבעלי לא יוגדר כחלל לא אקבל שום סיוע", אמרה מיכל לובנוב (27) מאשקלון שהשתתפה בדיון. "תעזרו לנו, אל תשאירו אותנו לבד". בעלה של מיכל אלכס (32) עבד כמנהל ברים במסיבה ברעים. עד היום לא נמצאה גופתו, אבל גם אין אינדיקציה שהוא חטוף. לזוג ילד בן שנתיים ומיכל עצמה בהריון.

נעם דן, ששלושה מקרובי משפחתה נחטפו, אמרה בדיון: "התבקשנו על ידי המדינה לבדוק את האזרחויות הזרות שלנו. מה קורה למי שאין אזרחות זרה?". עוד אמרה שלמשפחות "אין כלום, אין בית, אין ציוד, אין עבודה. הכל הושחת, הכל בער והשוחט שחט. אנחנו זקוקים למדינה שתגיד שהיא הגב שלנו, לא שתפקיר אותונ שוב".

כזכור, לפני שבוע וחצי חשף "כלכליסט" שאין שום חוק שמאפשר להעניק סיוע כלכלי למשפחות החטופים והנעדרים. אבל ויכוחים בין הרשויות עיכבו את הפתרון עד עתה. 16 יום לאחר תחילת המלחמה אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את ההסכם בין האוצר לביטוח הלאומי על תשלום סיוע כספי למשפחות החטופים והנעדרים. ההסכם מצמיד את המשפחות לתנאים של משפחות חללי פעולות איבה.

בן צור גם אמר שנדונה הצעה להכיר בכל מי שהיה בעוטף בשעת המתקפה כנפגע פוסט-טראומה. זה כולל מי שהיו שעות רבות במרחב מוגן בשעת המתקפה וכל משתתפי המסיבה.