בנק ישראל מיתן את האינפלציה, הממשלה מזניקה את הסיכונים

1. מדד יולי עלה ב־0.3% בלבד, כאשר התחזיות בשוק ההון ציפו לעלייה של 0.5%-0.4%. כתוצאה מהעלייה המתונה יחסית באינפלציה החודשית ובעיקר מהיציאה של מדד יולי 2022 שהיה גבוה במיוחד (1.1%) - האינפלציה השנתית ממשיכה את דרכה מטה וכבר ירדה משמעותית לרמה של 3.3% - עדיין מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%).

מדובר בחדשות טובות למשק כאשר מסתכלים על הנתון עצמו אבל עדיין מוקדם לחגוג את תום העידן האינפלציוני. הסיבה לכך היא כי סעיפי השירותים ממשיכים לדחוף את האינפלציה קדימה לרבות סעיף הדיור, כאשר שירותי דיור בבעלות הדיירים זינק ב־0.7% ושכר דירה עלה ב־0.5% (ללא שכירות ציבורית).

כאשר צוללים אל תוך הנתון עצמו ובוחנים את השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן היתה תחלופת שוכר) העלייה כבר מגיעה לשיעור גבוה של 9%. נזכיר כי סעיף הדיור מהווה קצת יותר מרבע מהמדד כולו. אך זה לא השירות היחיד שעלה: גם סעיף התחבורה - השני בגודלו במדד המחירים לצרכן - עלה בשיעור משמעותי של 0.7% (על רקע התייקרות של מחירי כרטיסי הטיסה כמדי יולי), כאשר תחזוקת הדירה רשמה עלייה של 0.6% בהובלת עלייה במחירי המים. הבעיה עם האינפלציה הנוכחית שהיא נותרה רובה ככולה מושרשת בשירותים - שם הרבה יותר קשה להילחם בה והיא הופכת ל"דביקה". אבל זו לא הבעיה היחידה עם האינפלציה הנוכחית: מדד יולי הזכיר לנו כי למרות שמחירי ה"סחירים" (מוצרים) יורדים וממתנים את האינפלציה - הם עוד עלולים להפתיע לרעה וזה בדיוק מה שקרה בחודש שחלף. מחירי המזון עלו ב־0.4% כאשר מחירי הפירות והירקות זינקו ביולי ב־3.4%. בנוסף, גם מחיר הלחם התייקר. נזכיר כי מלחמה ביוקר המחיה היתה הבטחת הדגל של הממשלה הנוכחית. גם החודש מה שמיתן את האינפלציה היו מחיר ההלבשה, ההנעלה וציוד לבית - רובם ככולם מוצרים מיובאים. אם פיחות השקל יימשך, ייתכן כי גם הגורם הממתן הזה יתהפך ויתחיל לתרום לאינפלציה.

2. הנתון של האינפלציה שהתקבל היום הוא קריטי עבור נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, שיחליט על גובה הריבית במשק בעוד כשבועיים וחצי ב־4 בספטמבר. את הנתון השני בחשיבותו הוא יקבל בעוד כמה שעות כאשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תפרסם את שיעור הצמיחה של התוצר לרבעון השני של השנה. ולא פחות חשוב את הרכב הצמיחה - מה קרה לצריכה הפרטית, להשקעות, לתמ''ג העסקי ועוד. ובכל זאת, ללא קשר לנתוני הצמיחה - התחזיות נעות בין 2% ל־2.8% שיעור שנתי מנוכה עונתיות - ישנו נתון קריטי שכבר התפרסם שלשום והוא זה שייתן את הטון לגבי ההחלטות הבאות. כדאי מאוד לעקוב אחריו כי בוועדה המוניטרית שמים עליו דגש מיוחד: אבטלה. מצבו של שוק העבודה תמיד קריטי בימים כתיקונם וקל וחומר בתקופה סוערת זו בה בנק ישראל נחוש להילחם באינפלציה ולהוסיף ודאות ויציבות באמצעות ריבית גבוהה יותר.

הנחת העבודה של ירון וחבריו היא כי כל עוד שוק העבודה הדוק, מתפקד וחסין אפשר להתקדם עם ההידוק המוניטרי. במקרה הכי גרוע, משקי בית יפחיתו ארוחות מחוץ לבית ויבלו פחות בבתי הקפה, אך כל עוד "יש עבודה" ואפשר לשלם משכנתא או שכר דירה - העסק מתפקד. הנתונים הם חד־משמעיים: הנתונים הראשונים של יולי מראים כי האבטלה בישראל שוב הגיעה לשפל ההיסטורי שלה - 3.4%. יתרה מזו, המספר המוחלט של מובטלים ירד מ־158 אלף, ל־155 אלף בלבד, כאשר אין שינויים דרמטיים בשיעור ההשתתפות שנותר סביב 61.5% - כלומר, אין יציאה דרמטית של ישראלים משוק העבודה.

לבנק ישראל יש בעיה נוספת: הפד האמריקאי העלה שוב בסוף החודש שעבר את הריבית ל־5.5%-5.25% והותרת הריבית על כנה עלול להגדיל את פער הריביות בין ישראל לארה"ב, לטובת האמריקאים. בהינתן הפיחות המתמשך של השקל אל מול כלל המטבעות לרבות זה של ארה"ב, שנובע בעיקר מבריחת כספים מישראל לחו"ל על רקע תהליכי ההפיכה המשטרית, מרחב התמרון המוניטרי של ירון וחבריו הוא מצומצם ביותר, שלא לומר אפסי. הם לא יכולים לספק עוד תמריצים חיובים ליציאה כה מסיבית של כספים לחו"ל.

אם ירצו להרחיב את היריעה, הם יסתכלו על מה שעשו הנגידה הרוסית והנגיד הארגנטינאי ביומיים האחרונים: גם הם, על רקע חוסר יציבות פוליטית וגיאו־פוליטית הזניקו את הריבית כדי לעצור את הפיחות של המטבע שלהם וגם את האינפלציה. הדולר המשיך להתחזק גם היום לרמה של 3.78 שקלים והחשש כי הוא אם יגיע ל־3.8 שקלים - הדרך ל־4 שקלים לדולר נסללה. ונקודה נוספת: מחיר הנפט חוזר לעלות וזו משקולת נוספת לאינפלציה בישראל.

3. למשק הישראלי יש בעיה נוספת, הרבה יותר רחבה, בחודשים האחרונים: העלייה בתשואה של אג"ח ממשלתיות המשקפות את סיכון המדינה שמזנק בגלל ההפיכה המשטרית. אותה ריבית — המכונה ריבית ארוכת הטווח (בניגוד לריבית בנק ישראל המכונה ריבית קצרת הטווח) עלולה להמשיך לטפס כל עוד הממשלה הנוכחית ממשיכה להתקדם עם חזונה להיפרד ממשטר דמוקרטי, להחליש את המוסדות ואת הפקידות, זאת במקביל להגברת הסיכון הגיאו־פוליטי. עליית הריבית הארוכה, תייקר את עלויות המימון, לרבות הלוואות ומשכנתאות, ובכך תפגע בהכנסה הפנויה של משקי הבית. אפילו בדו"ח הזהיר של חברת הדירוג פיץ' שהתפרסם אתמול הדברים הללו עלו בפירוש: פיץ' מאמינה שלשינויים משטריים־משפטיים "עלולה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות יובילו לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל. לפי החברה, כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי, המשתנה בעל המשקל הגבוה ביותר במודל הדירוג הריבוני של החברה, לפעמים לאורך זמן. ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות". בפיץ' הוסיפו כי "גם היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי אינו ברור".

בינתיים גם שר האוצר וראש הממשלה ממשיכים להתעלם מהעובדה כי בעוד כמה חודשים בנק ישראל עלול להישאר ללא נגיד - המבוגר האחראי היחיד שנותר בזירה בעיני הגופים הזרים והמקומיים - דבר שרק מעמיק את חוסר הוודאות והיציבות שממילא מגיע בימים אלו לרמות שיא, אך נראה כי היד עודה נטויה. "מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אומנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של הסוכנות (פיץ'), אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום הינה חוזק בדירוג האשראי", מוסיפים בפיץ'.

ואם לא די בכך, גם בפיץ' מתחילים להיות מוטרדים מההתפתחויות בגירעון התקציבי וחוששים כי הוא בדרך למעלה ובחוזקה. גירעון מתורגם להגדלת החוב, שמעלה כאמור את הריביות. למרות שיעד הגירעון עומד על 1%, בפיץ' סבורים כי מגמת ההכנסות (ירידה של 4.5% במחצית הראשונה של 2023) מצביעה על רמת גירעון קרובה יותר ל־1.6% ב־2023 ול־2.8% ב־2024 כאשר בצד ההוצאות נרשמו "מספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים". המסקנה בפי'ץ היא כי "מעבר לתקציבים הנוכחיים, החברה צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה...ל־4% מהתמ"ג ב־2025". קרי, גם בפיץ' מבינים כי ההפיכה המשטרית מהווה רק נדבך אחד של המדיניות הפופוליסטית שהממשלה הזו נוקטת בה.

אגב, חברות הדירוג הגדולות S&P ומודי'ס הרבה יותר קיצוניות כלפי ישראל ביחס לפיץ' כאשר מודי'ס כבר הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל ל"שלילי". נתונים אלו רק מחזקים את הערכה כי לבנק המרכזי לא יהיה מנוס להעלות שוב את הריבית לרמה של 5% אחרי שהוא עצר את תהליך ההידוק המוניטרי שהחל במרץ 2022.