הרווח של שיכון ובינוי אנרגיה קפץ בזכות פרישה מפרויקט ענק

בעולם העסקי מקובל שזכייה בפרויקט מעלה את שווי החברה הזוכה, זאת בהנחה שאם היא ניגשה למכרז, חזקה עליה שהצעתה כבר מגלמת גם רכיב של רווח — ורווח מעלה את השווי. המקרה של שיכון ובינוי אנרגיה יוצא דופן. בדו"חות החברה לרבעון הראשון של 2023 נרשם רווח של 54 מיליון שקל, בעקבות הסכם לביטול זיכיון לפרויקט דימונה — הפרויקט הסולארי הגדול בישראל.

שיכון ובינוי אנרגיה, החברה־הבת של שיכון ובינוי (76%), זכתה בפרויקט דימונה לפני כשנה וחצי. מדובר במימון, תכנון, הקמה ותפעול של פרויקט באזור דימונה לייצור חשמל סולארי בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בהספק 250 מגה־ואט, בשילוב אגירת אנרגיה בסוללות בקיבולת של 210 מגה־ואט לשעה. בתמורה ליישום הפרויקט קיבלה שיכון ובינוי אנרגיה את הזכות למכירת החשמל שייוצר בפרויקט וייאגר במערכת האגירה למשך 25 שנה, במחיר של 8.58 אגורות לקילו־ואט שעה.

התנאים המתלים בפרויקט לא התקיימו

בדו"ח השנתי של שיכון ובינוי אנרגיה ל־2022 צוין כי השלמת הפרויקט כפופה לכמה תנאים מתלים, ובהם השלמת סגירה פיננסית, וכי נכון למועד פרסום הדו"ח הם טרם התקיימו. מדובר בהיקף מורכב ומשמעותי, שעלותו הכוללות 800-700 מיליון שקל, וההכנסות הצפויות ממנו מוערכות ב־1.5 מיליארד שקל. הקמת הפרויקט הייתה אמורה להתחיל ברבעון הראשון השנה ולהימשך 27 חודשים. אולם על רקע עיכוב, שנבע מטענות של החברה, התקיימו דיונים עם המדינה כדי למצוא מתווה חלופי, שיאפשר את ביצוע הפרויקט.

אולם כבר לפני חודשיים הודיעה שיכון ובינוי אנרגיה על ביטול בהסכמה של הסכם הזיכיון בפרויקט דימונה — והשפעות אותה החלטה באות לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של החברה לרבעון הראשון, שפורסמו בסוף השבוע האחרון.

במסגרת הסכם הביטול הוחלט כי שיכון ובינוי אנרגיה תעביר למדינה תשלום של 20.5 מיליון שקל שכולל פיצוי מוסכם, בניכוי החזר עבור תשלומים שבוצעו לפינוי שטח אש, והמדינה מצידה הסכימה לא לחלט חוזה של 40 מיליון שקל, שלמעשה יושבו לשיכון ובינוי אנרגיה. עם זאת, לחברה יש אפשרות לגשת למכרז החדש לפרויקט בדימונה.

בעקבות החתימה על הסכם ביטול הפרויקט רשמה שיכון ובינוי אנרגיה בדו"ח שלה לרבעון הראשון רווח לפני מס של 54 מיליון שקל. הרווח הזה נובע מסגירת עסקאות לגידור חשיפה לסיכוני ריבית בקשר עם מימון הפרויקט, שאינן נדרשות עוד, בקיזוז הוצאות אחרות של 37 מיליון שקל — 20.5 מיליון שקל למדינה על ביטול ההסכם ו־17 מיליון שקל הוצאות שהוונו בעבר והוכרו כהוצאות ברבעון.

ההוצאות ששיכון ובינוי אנרגיה רשמה, בעקבות הסכם ביטול הפרויקט, גרמו לכך שהחברה הציגה בדו"חותיה הפסד תפעולי של 10.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 24 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל ב־2022. מנגד, הכנסות המימון שנרשמו תרמו לכך שבשורה התחתונה הציגה שיכון ובינוי אנרגיה ברבעון המדווח רווח נקי של 101 מיליון שקל לעומת רווח של 14 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הקמת הפרויקט הייתה אמורה להתחיל ברבעון הראשון השנה. על רקע טענות החברה התקיימו דיונים עם המדינה למציאת מתווה חלופי, אולם היא העדיפה לבטל

במהלך הרבעון הראשון סבלה שיכון ובינוי אנרגיה מתקלה בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע, שהשביתה את המתקן — אירוע שפגע גם בהכנסות וגרם לירידה ברווח הגולמי של החברה. שיכון ובינוי אנרגיה מחזיקה ב־25.5% מהפרויקט. בספטמבר האחרון הושבת המתקן לצורך ביצוע עבודות לתיקון קבוע של נזקים שנגרמו בעבר. בדו"ח השנתי צוין כי עבודות התיקון צפויות להסתיים במהלך אפריל 2023, אולם בדו"ח לרבעון הראשון השנה נכתב כי המועד הצפוי לחזרה לזמינות הוא סוף מאי 2023, אולם אין ודאות בדבר מועד השלמת הבדיקות ומועד החזרה לזמינות. מנגד, שיכון ובינוי אנרגיה מציגה שיפור במגזר הגז הטבעי, שההכנסות ממנו עלו ב־56% והרווח הגולמי עלה ב־38%, הודות לתחילת ההפעלה המסחרית של תחנת כוח חגית מזרח מיוני 2022.

פרויקט האנרגיה השאובה בגלבוע הועבר משיכון ובינוי לשיכון ובינוי אנרגיה ביולי 2021, תמורת הנפקת מניות של החברה־הבת לחברה־האם. נכון למועד הדו"ח, הושלמה בישראל הקמתו של מתקן אחד על מנת להפעיל טורבינה לייצור חשמל.

ב־2022 ייצר פרויקט האנרגיה השאובה בגלבוע הכנסות של 197 מיליון שקל — ירידה חדה לעומת ההכנסות שנה קודם לכן, שהסתכמו ב־304 מיליון שקל. בשנת פעילות מלאה, ללא תקלות והשבתות, צפוי הפרויקט להניב הכנסות של 340-330 מיליון שקל ולייצר EBITDA של 200-190 מיליון שקל בשנה.

הסכם למכירת חשמל למליסרון במשך 10 שנים

במהלך הרבעון הראשון השנה חתמה החברה על הסכם ל־10 שנים למכירת חשמל לענקית הנדל"ן מליסרון, שבשליטת ליאורה עופר. תחילת אספקת החשמל צפויה ב־2025, וההסכם צפוי להניב לשיכון ובינוי אנרגיה הכנסות של 50 מיליון שקל בשנה לאורך עשור.

שיכון ובינוי אנרגיה, שהחלה להיסחר באוגוסט 2022, מציגה בדו"ח עלייה חדה בהוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות, שהסתכמו ב־21.4 מיליון שקל לעומת 12.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה בהוצאות התפעוליות נובעת בעיקר מהוצאות דמי ניהול, משכורות ונלוות, מכרזים וייזום פרויקטים, ועלייה בהוצאות הנהלה וכלליות אחרות.

שיכון ובינוי אנרגיה, בניהולו של דידי פז, הונפקה באוגוסט 2022 וגייסה 555 מיליון שקל לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל (אחרי הכסף). שנה לפני ההנפקה עוד חשבו בקבוצת שיכון ובינוי, שמנוהלת בידי תמיר כהן המכהן גם כיו"ר שיכון ובינוי אנרגיה, להנפיק את החברה־הבת או למזגה עם פז לפי שווי של 5–4.5 מיליארד שקל. נכון להיום, שיכון ובינוי אנרגיה נסחרת בשווי שנושק ל־3 מיליארד שקל, והמשקיעים שהשתתפו בהנפקה מורווחים על הנייר 8%.