היפוך עקום התשואות מרמז על מיתון אך מקל על מימון חברות ונוטלי משכנתאות

ברוב המקצועות בעולם יש דיונים ענפים על נושאים שמעניינים רק את האנשים מהמקצוע. אדריכלים יכולים לחלוק על השימוש בבטון חשוף בתור אלמנט עיצובי. מורים יתווכחו אם שיטת הוראה כזו או אחרת משיגה תוצאות טובות יותר. כמעט כל הזמן הנושאים הללו לא מעניינים את האדם הממוצע. אותו אדם ממוצע יכול להתחבר לעיצוב של בניין ותלמיד ממוצע יכול להצליח תחת שיטת לימוד מסוימת, אבל הדקויות לא מעניינות. רק אחת לתקופה ארוכה דיונים פנימיים גולשים החוצה לציבור הרחב. גלישה זו מתרחשת רק בצמוד לאירוע או שינוי משמעותי באותו מקצוע.

ובכלכלה קיים עקום התשואות, שהוא עקום פשוט למדי. הוא מציג את התשואה המתקבלת באג"ח או פיקדונות לתקופות זמן שונות. עקום תשואות נורמלי הוא גרף עולה משמאל לימין. קל מאוד להבין את הסיבה לטבעיות של הגרף העולה. אדם סביר שהולך לנעול את הכסף לפיקדון של שנה מצפה לתשואה גבוהה יותר ממי שנועל את הכסף לשבוע. באופן כללי, ככל שתקופת הזמן של הפיקדון ארוכה יותר, כך הריבית צריכה להיות גבוהה יותר. ישנם עיוותים למבנה הנורמלי, אבל הם ניתנים להסבר. רוב הזמן עקום התשואות הישראלי מראה שקע קטן בטווח הבינוני: 6-4 שנים. כלומר התשואה למי שקונה אג"ח בעלות משך חיים (מח"מ) של 6-4 שנים נמוכה מעט ממה שעקום חלק יותר היה נותן. זה נובע מהעדפה של הציבור לאג"ח בינוניות ומאפשר ארביטראז' לשחקנים מתוחכמים. בימים כתיקונם אפשר לדוגמה למכור אג"ח עם מח"מ של 6-4 שנים (היקר יותר) ולקנות אג"ח עם מח"מ סינתטי זהה על ידי שילוב של אג"ח בעלות מח"מ של שנתיים ומח"מ של 10 שנים.

היפוך עקום התשואות מהווה אינדיקטור לא רע למשברים עתידיים והוא תופעה שבה הריבית לטווח קצר גבוהה יותר מהריבית לטווח ארוך. חשוב לזכור כי מחיר הכסף לשנה, לדוגמה, הוא המפגש בין היצע לביקוש. כל נקודה על הגרף היא המפגש בין היצע לביקוש ביום מסוים. כשהמשקיעים מרגישים היחלשות כלכלית, הם מעריכים שהריבית תצטרך לרדת בעתיד ולכן רוצים לקבע לעצמם ריבית גבוהה יחסית לטווח ארוך. התוצאה היא מכירה של אג"ח קצרות ונהירה לאג"ח הארוכות. בנקודה זו מתהפך העקום, הרבה לפני שהנתונים הרשמיים מראים משבר. ככל שהיפוך העקום מתחיל בחלק הקצר יותר של העקום, כך המיתון קרוב יותר. כלומר, היפוך עקום התשואות כך שהתשואות הגלומות לעשר שנים הופכות לנמוכות מהתשואות הגלומות לשנתיים הוא תמרור האזהרה הראשון שמיתון מתקרב. התמרור החמור יותר הוא שהתשואות ל־10 שנים הופכות נמוכות מאג"ח לשלושה חודשים (כמו שקיים היום בארה"ב). היפוך עקום התשואות הוא תופעה נדירה קצרת מועד. תופעה זו מתרחשת כשהאווירה מספיק גרועה כדי שאנשים או גופים מוסדיים יעשו שינויים בתיק ההשקעות שלהם.

המצב הכלכלי היום לא פשוט. האינפלציה רגועה יותר מלפני כמה חודשים, אבל היא גבוהה בכל קנה מידה. אפילו בישראל שבה האינפלציה נמוכה מול שאר מדינות העולם, היא גבוהה כל כך שהיא מפריעה להתנהלות יומיומית. הריבית עלתה משמעותית וכל הירידות במחירי הנכסים הפיננסיים בשנה שעברה לא קשורות למשבר שטרם הגיע, אם יגיע. ברקע כל זה אנחנו רואים עיוותים שעלולים לגרום להתנהגות לא רצויה. היכנסו לבנק למשכנתאות, לדוגמה, ותגלו שהריבית של מי שפורס את ההלוואה ליותר זמן נמוכה ממי שמקצר את התקופה. בהרבה מקרים עדיף לצרכן לפרוס הלוואה לטווח של 7-5 שנים מאשר להתאמץ ולשלם הלוואה בתוך שנה. תמיד קורים עיוותים נקודתיים, כמו צניחת מחירי הנפט לטריטוריה שלילית באפריל 2020. המצב של נפט במחיר של מתחת לאפס דולרים לחבית נמשך כיומיים. המצב עם הריבית נמשך כבר תקופה ולא צפוי להיעלם באותה מהירות.

ההתנהגות הלא רצויה היא לגרום לאנשים לפרוס תשלומים לתקופות זמן לא נכונות. בתקופה שבה העול הכלכלי מורגש ברחבי העולם יכול להיות פיתוי לא קטן לפרוס תשלומים לתקופות ארוכות מדי. כלל האצבע הוא שאסור לקחת הלוואה מעבר לחיי המוצר שנקנה. אם אנחנו אוכלים את הקניות בסופר במהלך שבוע, לא נפרוס אותם לתשלומים של 5 שנים. זה נכון גם לגבי משכנתאות. אדם בן 40 שלוקח הלוואה ל־30 שנים יצטרך לספוג טלטלות כלכליות עד גיל 70. זה לא המקום להסתכן. למרות זאת, הסיכון במערכת החוב העולמית עולה.

דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות, ואורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות

השורה התחתונה

שוק איגרות חוב צופה משבר ומעריך שתהליך העלאת הריבית קרוב למיצוי