מכוניות חדשות בנמל אשדוד | תומר הדר
העליון: נמל אשדוד פגע בתחרות ביבוא רכב וישלם קנס של 9 מיליון שקל
בית המשפט קבע כי אשדוד חתם על הסכמים סודיים עם יבואני הרכב הגדולים, שבהם הוא קשר בין הנחות על אחסנה שנתן להם על כלי רכב שיובאו בקווי שייט שבהם הוא מונופול, לקו שייט שבו התחרה עם נמל חיפה. הדבר הפך את התחרות של האחרון ללא כלכלית. העליון קיבל את ערעור רשות התחרות על גובה הקנס שהופחת על ידי בית הדין לתחרות
נמל אשדוד ישלם קנס בגובה 9 מיליון שקלים, במקום 3.5 מיליון שקלים, על ניצול לרעה של כוחו המונופוליסטי כדי לפגע בתחרות מול נמל חיפה בענף יבוא הרכב. כך עולה מפסק הדין של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
"נמל אשדוד נקט במדיניות פסולה של מתן הנחות מטרה ליבואני הרכב, באופן שעלול לפגוע באופן ממשי בתחרות בשוק", כתב בפסק הדין השופט עופר גרוסקופף, שלחוות דעתו הצטרפו השופטים יצחק עמית וענת ברון.
בפסק הדין בן 124 עמודים, דחה העליון את ערעור נמל אשדוד על קביעת בית הדין לתחרות מחודש יוני 2020. בית הדין קבע כי נמל אשדוד ניצל את הבלעדיות שלו בשני קווי שייט, וקשר הנחות על אחסנה ליבוא מקו שייט אחר שבו התחרה עם נמל חיפה. מה שהפך את האפשרות של נמל חיפה להתחרות בו ללא כלכלית.
עוד קבע העליון, לאחר שקיבל את ערעור רשות התחרות על פסק הדין של בית הדין לתחרות על גובה הקנס, כי שני נושאי משרה בנמל, המנכ"ל אלי יוסף והמנכ"ל לשעבר שוקי סגיס, ישלמו כל אחד קנס אישי של 20 אלף שקל. הנמל ונושאי המשרה ישלמו בנוסף סכום של 200 אלף שקל הוצאות לקופת המדינה.
הסכמים עם היבואנים הגדולים
במרכז הפרשה עמדו הסכמים סודיים של נמל אשדוד עם יבואני הרכב הגדולים בישראל על פריקת רכבים מיובאים מאירופה וארה"ב בשלושה קווי ספנות. נמל אשדוד קבע עבור כל יבואן יעד שהותאם לו באופן ספציפי של כמות רכבים שעליו לפרוק בנמל אשדוד, כתנאי לקבלת הנחה על אחסנת מכוניות. לפי רשות התחרות היעד שיקף את עיקר היקף הייבוא השנתי הצפוי של כל יבואן, והנחות ניתנו גם "רטרואקטיבית". כלומר הזכאות להנחות חלה רק לאחר עמידה ביעד. מנגד, יבואן שלא עמד ביעד השנתי - כיוון שהחליט לפרוק רכבים גם בנמל חיפה - היה צפוי לאבד את כל ההנחות, גם על הרכבים שכן פרק בנמל אשדוד.
"מבנה הנחות זה גרם לכך שעל מנת להצליח להתחרות ולשכנע יבואנים לפרוק רכבים בנמל חיפה, נדרש נמל חיפה לפצות כל יבואן על הפסד ההנחה", נקבע בהחלטת בית הדין לתחרות. "משמעות הדבר היא כי נמל חיפה היה צריך לפרוק כמות לא מבוטלת של רכבים בחינם כדי להתגבר על מתווה ההנחות בו נקט נמל אשדוד. בכך, יצר הנמל חסם תחרות שאינו מבוסס על תחרות לגופו של עניין בפני נמל חיפה".
כאמור, בית הדין לתחרות קיבל את קביעת רשות התחרות, אך החליט להפחית את הקנס מ-9 מיליון שקלים ל-3.5 מיליון שקלים. על ההחלטה לקבל את קביעת הרשות ערער נמל אשדוד, ועל ההחלטה להפחית את הקנס ערערה רשות התחרות.
כאמור השופט גרוסקופף קבע כי מדיניות ההנחות של נמל אשדוד הייתה פסולה. השופטת ברון הוסיפה בחוות דעתה כי: "במצב הדברים שתואר, ברי כי לנמל חיפה לא היה כל סיכוי להתחרות עם נמל אשדוד על פריקת הרכבים מאירופה ומארה"ב. על מנת לעשות כן, לא רק שהיה על נמל חיפה להשוות את ההנחה שניתה על ידי נמל אשדוד בקו האדריאטי (אחד משלושת הקווים, ת.ג), אלא גם לפצות' את היבואנים על אובדן ההנחות בקו נפטון ואירומד שבהם הוא כלל לא פועל. זאת כמובן הייתה עסקה הפסדית עבור נמל חיפה".
"החלטת הממונה להשית על נמל אשדוד עיצום כספי בסכום של 9 מיליון שקלים עומדת במתחם הסבירות, ואינה מגלה הצדקה להתערבות שיפוטית", כתב השופט גרוסקופף שלחוות דעתו הצטרפו כאמור השופטים עמית וברון. "במסגרת הערכת חומרת הפגיעה בתחרות לא היה מקום (כפי שעשה בית הדין לתחרות, ת.ג) להתמקד אך בקו האדריאטי, כי אם בשלושת קווי הספנות גם יחד אשר הושפעו, הגם שכל אחד בצורה אחרת, משיטת ההנחות שהנהיג נמל אשדוד. אף לא הייתה הצדקה להפחית מחומרת הפגיעה נוכח חלקן היחסי הנמוך של עלויות דמי הפריקה והאחסנה בהשוואה למכלול עלויות הרכב".