על תרומות ואיזונים: ההבדל בין תמיכה בקבוצת הכדורגל צ'לסי לתרומה לזק"א

1 הטנגו של המדינה

החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ירדנה סרוסי להתיר לרומן אברמוביץ' לתרום 8 מיליון שקל לזק"א בניגוד לעמדת בנק מזרחי־טפחות היא ללא ספק החלטה אמיצה. ראשית, כי היא ניתנה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, בנק ישראל, המפקח על הבנקים והבנק עצמו שמנהל את חשבונות התורם והנתרמת. שנית, כי השופטת נטלה כאן על עצמה תפקיד פעיל באיזון שבין החלטת הבנק כיצד לנהל את סיכוניו לבין חובתו לשרת את רצון לקוחותיו.

על אברמוביץ', האוליגרך הרוסי־יהודי ש"גלה" מבריטניה לישראל, הוטלה סנקציה מטעמה של בריטניה להקפיא את כל הנכסים שבבעלותו. בנוסף, הוסף שמו לרשימת "סנקציות על יחידים" של האיחוד האירופי. לטענת הבנק, המסקנה מהסנקציות הבינלאומיות האלה היא רחבה וגורפת — איסור מוחלט על כל העברת כספים מחשבונותיו בישראל, אפילו לא למטרות צדקה כמו תרומה לזק"א.

לעמדה זו הצטרפו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה והמפקח על הבנקים (הקודם) יאיר אבידן. אלא שבעמדתם נטמנו המנופים שאיפשרו לשופטת סרוסי לפסוק נגד הבנק. עמדת המדינה (נקרא כך לעמדה המשולבת של בהרב־מיארה ואבידן) היא סוג של טנגו — צעד קדימה ואחורה בו־זמנית. המדינה מאמצת גם את סירוב הבנק להימנע מעקיפת משטר הסנקציות, ובמקביל היא גם סוללת את הנתיב שיאפשר את התרומה: "עם זאת, משאימץ משטר סנקציות כאמור, מצופה כי התאגיד הבנקאי לא ימנע ביצוע פעולות החוסות תחת החרגות שנכללו באותו משטר סנקציות", נכתב בעמדת המדינה, "קביעת החרגה ממשטר סנקציות — כללית או פרטנית — מונחת לפתחו של מטיל הסנקציה".

2 הפכה לוועדת חריגים במקום הבנק

וזו ליבת הסיפור: באיזו מידה מותר, ואפילו חובה, לחרוג מסנקציית הקפאת החשבון שהטיל הבנק? השופטת סרוסי הפכה עצמה לסוג של "ועדת חריגים" שהבנק השתמט מהקמתה, והרגולטורים דווקא ממליצים עליה. בין היתר, היא מנמקת את החלטתה בסיפור הבא: בבריטניה ניתן רישיון להעביר את הכספים שקיבל אברמוביץ' ממכירת מועדון הכדורגל צ'לסי, שהיה בבעלותו, לתרומה לנפגעי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. "קבלת עמדתו של הבנק", כותבת סרוסי, "מובילה לתוצאה אבסורדית, שבה אברמוביץ', אזרח ישראלי, יכול לתרום את כספי קרן צ'לסי שבאנגליה לטובת נפגעי המלחמה באוקראינה, אך הוא אינו יכול לתרום את הכספים שיש לו בבנק בישראל, שעליהם לא חלות הסנקציות, לטובת נפגעי המלחמה פה".

במובן זה החמיר מזרחי־טפחות את מצבו של אברמוביץ' בישראל מזה שבבריטניה. "הבנק אימץ בהתנדבות את משטר הסנקציות, ללא אימוץ מקביל של החריגים לו", כותבת סרוסי, "ובכך הוא מעמיד את אברמוביץ' במצב קשה יותר מאשר אם משטר הסנקציות היה חל עליו באופן ישיר". והיא מוסיפה: "אין בידי להסכים עם הטענה של הבנק כי אין ביכולתו להחריג מיוזמתו פעולות מסוימות. הבנק הוא שקובע את נהליו. אם הבנק יכול לאמץ באופן וולונטרי את הסנקציות, הוא יכול גם לאמץ באופן וולונטרי את הסייגים למשטר הסנקציות, הכל באופן מנומק ובהתאם לניהול סיכוניו. איסור גורף עקב משטר הסנקציות, לא ניתן לקבל".

חובה על הבנק לסרב לשרת לקוח במידה שהשירות הזה יפגע בו ויערער את יציבותו. אבל לפי פסק הדין, לא ניתן לצלצל סתם כך בפעמוני האזעקה. "אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון", כותבת סרוסי, "אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי".

3 סנקציות זה לא תוכנית כבקשתך

טענת הבנק היא שעלול להיגרם לו נזק עצום מכיוון שמוסדות פיננסיים במדינות זרות יימנעו מפעילות עסקית עם הבנק. באת כוח הבנק אמרה בדיון: "הנזק שייגרם לבנק ללקוחות הבנק, ללקוחות של בנקים אחרים שעובדים עם הבנק ולמדינת ישראל עולה עשרות מונים על אותם 8 מיליון שקל שיועברו כתרומה. הבנק מאמץ את הסנקציות As is במשטר המדיניות שלו, זה לא תוכנית כבקשתך". השופטת סרוסי השיבה: "למה הוא צריך לאמץ את הסנקציות As is? מדובר בעמותה לצרכים פילנתרופיים שמסייעת לקורבנות מלחמה במדינה שנמצאת במלחמה". ובהחלטתה הוסיפה וכתבה: "הבנק לא בחן לגופו של עניין ועל בסיס נתונים פרטניים, האם ראוי להחריג העברת תרומה מחשבון ישראלי לחשבון ישראלי, תוך בחינת התועלת שתצמח מכך אל מול הנזק העלול להיגרם; אלא, הבנק קבע באופן גורף כי מכיוון שהעברת תרומה מחשבונות בריטיים או אירופיים ללא רישיון אסורה על פי הסנקציות, אזי גם עליו לאסור זאת. 'העתק־הדבק' של הסנקציות הזרות, ללא הפעלת שיקול דעת עצמאי". ובהמשך: "הבנק לא הפעיל שיקול דעת ענייני והוא לא יכול להתפרק מחובתו לעשות כן. במובן זה, האיסור הגורף של הבנק גם מעמיד את אברמוביץ' במצב קשה יותר לו היה חל עליו משטר הסנקציות באופן ישיר. אם מדינת ישראל היתה מטילה סנקציות מטעמה, סביר להניח שגם היה נקבע במקביל מנגנון שמחריג מקרים מסוימים".

4 חשש שולי אינו מצדיק הקפאה מלאה

בפסיקה הישראלית קיים הכלל ש"צריך להתקיים יחס הולם בין עוצמת החשש העומד בבסיס פעולותיו של הבנק לבין עוצמת הצעדים שהוא נוקט. לא ניתן, בשל חשש שולי, להצדיק נקיטה בצעד של השבתה מלאה של החשבון, או סירוב גורף למתן שירותים. על הסבירות לקחת בחשבון לא רק את צורכי הבנק אלא גם את צורכי הלקוח. מתן משקל מעוות לצורכי הבנק אינו מתיישב עם שורת הסבירות". ובמילים פשוטות יותר, חוזרים לנוסחת האיזון שבה ניתן לפגוע בזכויות האדם (במקרה זה לקניינו, לחופש העיסוק שלו) רק מטעמים של נזקים קרובים לוודאות לבנק, ללקוחותיו, למערכת הבנקאית, למדינה. לא הבנק ולא המדינה הרימו את הנטל הזה, לפי השופטת סרוסי. לעבריינים גדולים לא סוגרים כאן חשבונות בנק. אברמוביץ', אזרח ישראלי שלא נאשם ולא הורשע מעולם, לא בחו"ל ולא בישראל, נכנס למשטר הסנקציות הבינלאומי בגלל קרבתו המשוערת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. וכאן עולות שאלות נוספות: באיזו מידה התרומה לזק"א פוגעת במאמץ הבינלאומי נגד פוטין? עד כמה לגיטימי לפגוע באזרח שממשלתו, ממשלת ישראל, לא אימצה את מדיניות הסנקציות נגד פוטין?

5 בין קודש לחול

החולשה המרכזית בהחלטת סרוסי היא בדרישתה מהבנק להוכיח את נזקיו. איך בדיוק אמור הבנק להוכיח את סיכוניו או את נזקיו העתידיים? האם היה עליו לפנות לבנקים בחו"ל ולשאול כיצד ינהגו אם יאשר את התרומה לזק"א? לכן, בבקשת רשות הערעור שהגיש אתמול הבנק הוא מתמקד באזהרה שההחלטה "יש בה לגרום לנזק עצום ובלתי הפיך" וכי גם היועצת המשפטית לממשלה טוענת ל"נזקים העצומים והבלתי הפיכים שעלולים להיגרם לבנק ולמשק הישראלי". מוסיפים באי כוח הבנק שמול הנזקים האלה העמידה השופטת את "הנזק הנפשי שעלול להיגרם לעובדי זק"א כאילו מצבה הפיננסי של זק"א תלוי באופן בלעדי בתרומה של מר אברמוביץ'". הבנק כמובן אינו יכול לרמוז לחשד בהלבנת כספים. עובדי השטח של זק"א אכן עושים עבודת קודש אבל בצמרתו יש הרבה חול, שלא לומר בוץ וגילויי חוסר תקינות.

את זק"א ואברמוביץ' מייצגים עורכי הדין שמוליק קסוטו ובלה פלד. את מזרחי טפחות מייצגים עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן, ממשרד עמית פולק מטלון.