משקי הבית וקרנות הגידור מספקים לשוק משטח נחיתה רך

ממלאים את החלל: הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה מחריפים את מסריהם במאבק באינפלציה, מעלים את הריביות ומצהירים על נכונות לספוג פגיעה במשקי הבית ובעסקים - אך השווקים לא נבהלים מכך, ואף שמדדי המניות רשמו ירידות, הם מפגינים עד כה חסינות יחסית.

בעקבות התמשכות האינפלציה בארה"ב (8.5%) יו"ר הפד ג'רום פאוול הבהיר בנאום שנשא בכנס הנגידים בג'קסון הול לפני שבועיים כי הבנק הפדרלי ימשיך במדיניות העלאות הריבית ואמר כי: "עם ריבית גבוהה, האטה בצמיחה ושוק תעסוקה רפה ייווצרו תנאים שיאטו את האינפלציה, אך גם יסבו כאב למשקי הבית ולבתי עסק", וכי "אלה הם המחירים שיש לשלם כדי להוריד את האינפלציה".

הודעת הנגיד הגיעה לאחר שבסוף יולי העלה הפד את הריבית ב־0.75% לטווח שבין 2.25% ל־2.5% - העלאת ריבית רביעית ברציפות שביצע הבנק מאז מרץ, ולקראת פגישת מועצת הנגידים של הפד הצפויה ב־20־21 בספטמבר שבה מוערך כי תתקבל החלטה על העלאת ריבית נוספת.

בצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, בשל נתוני האינפלציה באירופה (9.1%) העלה בשבוע שעבר הבנק המרכזי האירופי (ECB) את הריבית ב־0.75% לרמה של 1.25%, לאחר שביולי העלה אותה מרמה אפסית לרמה של 0.5%. במקביל, הבנק הודיע שהוא מצפה כי "יבוצעו העלאות ריבית נוספות, שכן האינפלציה גבוהה הרבה יותר מדי והיא צפויה להישאר מעל היעד לתקופה ממושכת".

בשל המסרים הניציים של הבנקים המרכזיים ניתן היה לצפות לתגובות חדות של השווקים - אבל אלה הגיבו עד כה בצורה מתונה יחסית. כך, מדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס אמנם הגיבו לנאומו של פאוול ולהורדת הריבית באירופה בירידות, אך אלה היו מתונות יחסית, ומתחילת החודש שניהם ירדו ב־5% בלבד. גם מדד DAX, הכולל את 30 החברות המרכזיות שנסחרות בבורסה בפרנקפורט, ירד בשיעור דומה; ומדד FTSE 100, מדד הדגל של הבורסה בלונדון, רשם מתחילת החודש ירידה של 1% בלבד.

קרנות הגידור נכנסות בנעלי הפד

בסקירה השבועית שפרסם בתחילת השבוע אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הוא הציג נתונים שעשויים לשפוך אור על התגובה המתונה יחסית של השווקים. בכל הנוגע לאירופה, זבז'ינסקי הסביר כי הסיכונים בנוגע לכלכלת היבשת אמנם גבוהים על רקע הורדת תחזית הצמיחה של ה־ECB עבור 2023 מ־2.3% ל־0.9% ופרסום תחזית מחמירה ופסימית יותר שחוזה התכווצות של הכלכלה האירופית ב־0.9% בשנה הבאה (בתרחיש שלפיו המלחמה באוקראינה נמשכת ויש מחסור בתחליפים להספקת הגז מרוסיה).

ואולם, מכיוון שמדדי המניות העיקריים באירופה כבר נמצאים כיום במרחק של כ־20% מהשיא, חלק גדול מהירידות הצפויות מגולם כבר במחירי המניות הנוכחיים ונמצא מאחורינו. לצד זאת, זבז'ינסקי הסביר גם כי סבירות התממשות התרחיש הפסימי נמוכה מסבירות התממשות התחזית המרכזית, וציין כמה נתונים שעשויים למתן את הזעזועים בשווקי היבשת, ביניהם כי המשק האירופי צמח ברבעון השני ב־0.8% - גבוה מהתחזית; האבטלה ביבשת נמוכה יחסית; היצואנים האירופים צפויים ליהנות משערו הנמוך יחסית של היורו; ומחיר הגז באירופה ירד מסוף אוגוסט בכ־40%.

לגבי ארה"ב, בסקירה הוצג כי מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים נותר כמעט ללא שינוי לעומת יולי, כשרכיב המחירים במדד ירד בהמשך לירידה חדה ברכיב המחירים במדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה, ומצביע מכך, לפי זבז'ינסקי, שהאינפלציה בארה"ב עומדת לרדת. בנוסף, תביעות דמי האבטלה ממשיכות לרדת, ומסמנות ששוק העבודה האמריקאי עדיין חזק ומאפשר לבנק הפדרלי להמשיך לבצע העלאות ריבית אגרסיביות תוך חשש מופחת מהנעשה בו.

לצד זאת, זבז'ינסקי הציג שני נתונים מעניינים שפורסמו בסקירה הרבעונית של ה־Financial Accounts על ידי הבנק הפדרלי: אחד נוגע לזהותם של רוכשי האג"ח הגדולים של ממשלת ארה"ב ברבעון השני. זבז'ינסקי מניח כי אלה הן קרנות הגידור, וקובע כי בהתאם לכך שבנוסף לקרנות הגידור גם שאר סוגי המשקיעים (משקי בית, מוסדיים, בנקים, משקיעים מחו"ל) רכשו אג"ח ממשלתיות ברבעון השני. נראה כי השחקנים השונים בשווקים מחליפים את הבנק הפדרלי שחדל מכך. פעולותיהם של השחקנים השונים יכולות לאפשר לשווקים לספוג בדרך מתונה יותר את צעדי הפעולה האגרסיביים של הפד בניסיונותיו לעצור את האינפלציה.

הנתון השני, שקשור לכך גם הוא, נוגע לעובדה שמשקי הבית האמריקאיים מחזיקים כיום בעודפים המאפשרים להם, להערכתו של זבז'ינסקי, יותר דרגות חופש בהתנהגותם הכלכלית (ובאירופה באופן דומה, לאחר שמשקי הבית צברו חסכונות בתקופת הקורונה), ובמסגרת זאת הם יכולים גם לספוג הפסדים בהשקעות. מכך, ייתכן שהצטברות עודפים אלה והשפעתם על משקי הבית מאפשרים לשחקנים השונים מרווח נשימה ותגובה מתונה יותר אל מול ההתרחשויות בזירת הפעילות של הבנקים המרכזיים.