פרויקטורים יחליפו את חוסר התפקוד במשרד ראש הממשלה

מינויו של פרויקטור שינהל את עבודת משרדי הממשלה בתחום האזרחי היא חותמת להבנה שאין כאן ראש ממשלה. האדם שנושא בתואר הזה ברח מאחריותו והעדיף להעביר את הפן האזרחי של ניהול המדינה לשר האוצר. בצלאל סמוטריץ', חרף הקשיים והסיכוי הסביר שיטיחו בו האשמות קשות, נטל על עצמו את המשימה. הוא יעמוד בראש קבינט חברתי־כלכלי שינוהל על ידי פרויקטור. ייתכן שיהיה זה אודי אדירי לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה. הקבינט ינהל גם את המינהלת לשיקום עוטף עזה שבראשה יעמוד תת אלוף במילואים משה אדרי. הזרוע השלישית שתדווח לקבינט הוא משרד האוצר תחת המנכ"ל שלומי הייזלר והתפקיד המרכזי שלו בעת הזו יהיה לגבש תקציב שמותאם ללחימה.

הפרויקטור אמור לדאוג לכך שהמשק ימשיך לתפקד. למשל, לוודא שאספקת האנרגיה לא נפגעת, לפתור בעיות של חקלאים בארץ בכלל ובפרט באזורי הלחימה, לוודא שהנמלים לא נפגעים והסחורות ממשיכות להגיע. לא מדובר בסוגיות כלכליות ולכן הן לא אמורות להיות תחת אחריות משרד האוצר.

אלה בדיוק הסוגיות שבהן אמור לעסוק ראש הממשלה. איש לא מצפה ממנו לטפל בעניינים האלה בעצמו, בוודאי לא בעת מלחמה, לשם כך יש מנכ"ל למשרד ראש הממשלה. ב־2012 היה זה בנימין נתניהו בעצמו שהקים את המטה החברתי־כלכלי במשרדו בעקבות דו"ח שכתב לבקשתו יוסי קוצ'יק. המטה מורכב משלושה אגפים - ממשל וחברה, פנים תכנון ופיתוח, כלכלה ותשתיות - שאותם מנהלים סמנכ"לים. כל אחד מהאגפים מרכז משימות מול כמה משרדי ממשלה.

הדו"ח של קוצי'ק הגדיר כך את התפקיד: "מנכ“ל משרד ראש הממשלה אינו משמש כמנהל כללי של משרד ממשלתי במובנו המקובל. עיקר עיסוקו אינו בניהול פנימי של ענייני המשרד, כי אם בניהול ענייני הממשלה כולה, בהתאם לסדר העדיפויות של ראש הממשלה. המנכ“ל פועל מטעמו ובשמו של ראש הממשלה מול השרים והמנכ“לים האחרים במטרה להכריע במחלוקות ולקדם את פעילות הממשלה בנושאים לאומיים בין־משרדיים".

עם פרוץ המלחמה יוסי שלי מנכ"ל המשרד צריך היה לדאוג לכך שבכל אגף יוקמו צוותי עבודה בין־משרדיים אותם ינהלו רפרנטים. אבל זה לא קרה. לא רק שהעובדים לא הורשו להגיע למשרדים בירושלים ובתל אביב ולא ניתנו הנחיות מתאימות, אלא גם לא אפשרו למנהלים לבצע את המוטל עליהם ויוזמות נחסמו.

אמנם האיש שבו הוטחה האשמה הוא יוסי שלי מנכ"ל המשרד, אבל אסור להתבלבל, את שלי מינה נתניהו והוא אחראי גם למחדל הזה. אפשר ללמוד על סדר העדיפויות שהוכתב לשלי מפעילותו מאז נכנס לתפקיד. למשל בפברואר, חודשיים בלבד לאחר שנתניהו מונה לראש ממשלה, יוסי שלי נשלח לוועדת הכספים, ביקש וקיבל את אישורה לכך שהמדינה תישא בהוצאות שני בתי ראש הממשלה, זה שיוגדר כמעון רשמי ואת ביתו הפרטי. על פי הנוהל בכל שנה בראשון במרץ המנכ"ל שלי יציג לוועדת הכספים את העלות השנתית לאחזקת ביתו הפרטי של נתניהו.

נתניהו הוביל גם לשחיקה באיכות המנהלים במגזר הציבורי בכלל וביתר שאת במשרדו. התהליך הזה החל ב־2018 עם מינוי דניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה. נציב נוח לנתניהו שידע להעלים עין ממינויים בעייתיים. למשל, נתניהו דאג להשאיר בתפקידם שני עובדים נאמנים לו מאגף ביטחון למרות שעליהם נכתבו דו"חות חמורים. בין היתר הואשמו בכך שתחת ידם לכאורה הוצאו חשבוניות כפולות לספקים של משרד ראש הממשלה.

הסמנכ"לים במטה החברתי־כלכלי הם משרות אמון מקצועי, כלומר המנכ"ל רשאי לבחור אותם ללא מכרז אך בכפוף לתיאור תפקיד ותנאי סף מקצועיים. על ההליך הזה אמור לפקח הרשקוביץ. שניים מתוך שלוש הסמנכ"לים מונו השנה על ידי נתניהו, האחת היא אחיינתו של יועצו יעקב ברדוגו, והשנייה דורגה 46 בפריימריז של הליכוד. עובדים הכפופים להן הביעו חוסר אמון וביקורת לתפקודן ואף שלחו מכתב בעניין למנכ"ל.

יוסי קוצי'ק אומר על כך ל"כלכליסט" כי "משרד ראש הממשלה הוא בלב היכולת לנהל את המשבר הזה. ואין ספק שזה המשבר הגדול בתולדות ישראל". הבעיה לדעתו היא ש"בשנה הזו בכלל המגזר הציבורי מונו אנשים לא מנוסים שהקרבה הפוליטית היא זו שהכריע את בחירתם". על המטה החברתי־כלכלי הוא אומר "בנינו מבנה יוצא מגדר הרגיל. אבל אם בסוף ההון האנושי לא מתאים מה שווה המבנה. ראש הממשלה היה צריך לבנות סיירת מטכ"ל אזרחית. גם אז לא היו פותרים את כל הבעיות. אבל לפחות היינו יודעים שיש צוות שעובד".

משרד השיכון התגייס עם הרבה כוונות טובות לתמיכה בעורף, אבל בהיעדר הנחיות ממשרד ראש הממשלה נראה כי מדובר ביוזמות רבות ללא מטרה ברורה.

המשימה המרכזית שתוטל על משרד השיכון בשבועות או בחודשים הקרובים היא השיקום הפיזי של התשתיות והמבנים בעוטף עזה. מתוך רצון טוב לסייע אנשי המשרד כבר פגשו את ראשי המועצות בניסיון להבין מה הצרכים שלהם. הבעיה היא שגם אנשי רשות מקרקעי ישראל פנו מיוזמתם לאותם ראשי מועצות, וגם החטיבה להתיישבות שכפופה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כל זאת בשעה שהולכת ומוקמת מינהלת שזה יהיה בדיוק התפקיד שלה, לבדוק מה הם הצרכים ולנהל את השיקום. בנוסף, הפנייה כעת לראשי המועצות היא גם מאוד מוקדמת, הם עוד המומים ועסוקים בקבירת המתים ואיתור נעדרים, כרגע הם לא הכתובת לספירת מלאי ואומדן הנזק הפיזי.

לצד הטיפול בשיקום, משרד השיכון חייב לדאוג לענף הבנייה שחטף מכה בגלל אובדן של עובדים מהשטחים ובגלל החלטה של רשויות מקומיות לסגור אתרי בנייה. שלשום משרד השיכון התערב לראשונה בהחלטת הסגירה וסביר להניח שימצא פתרון לבעיה הזו. אלא שהבעיה שתכביד על הענף היא מחסור בעובדים בעקבות הסגר שהוטל על יהודה ושמרון וכמובן מניעת כניסתם של עובדים תושבי רצועת עזה.